ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כוחו הגדול של המגיד מדובנא היה במשליו השנונים, שעד היום משמשים כאבני יסוד בדרשות רבות מספור. ומספרים (תולדות הגר"א עמ' רנא) שפעם שאל הגר"א בכבודו ובעצמו את המגיד- " כיצד אתה מוצא לכל עניין כאלו משלים יפים וקולעים?"
ענה המגיד: אמשול לכם משל. בן מלך אחד, שאומן בידי טובי המומחים, הראה את כוחו בירייה, וצלף לכל המטרות ולא החטיא. יחד עם זאת, בחלק מהמטרות פגע בצד ולא בדיוק במרכז המטרה. אולם, לאחר שפגע בכל המטרות, הלך ביער, ולתדהמתו ראה עצים רבים, שעליהם מצוירות מטרות, ובדיוק במרכזה של כל מטרה נעוץ חץ. התפלא האיש מאד, ושאל את האיכר שעמד ליד העצים – האם אתה האיש שירה את החיצים?
השיב האיש בחיוב. שאל הנסיך – וכיצד פגעת בדיוק במרכזן של כל המטרות?
השיב האיכר – ההבדל ביני ובינך, שאתה קודם מצייר את המטרות ואחר כך יורה, ואילו אני קודם יורה ורק אחר כך מצייר מסביב לפגיעה את המטרה...
כך הסביר גם המגיד מדובנא את יכולתו למשול משלים, קודם אני מגבש בראשי את המסר המרכזי שברצוני להעביר ורק אחר כך אני ממשיל לכך את המשלים.
אמירה זו של המגיד מדובנא היא אבן יסוד בהבנת תפקידה של הדרשנות בתורת ישראל. הרבה פעמים, ישנה תחושה שהדרשן יכול להטות את הדרשה לכל כיוון שיחפוץ. לדוגמא - ברצותו יוכיח מהפרשה שהמחלוקת היא דבר מגונה, וברצותו יוכיח מהפרשה שדעתו במחלוקת זו היא הצודקת, וכן הלאה על זה הדרך. תופעה זו, גורמת לכך, שהדרשה לבד לא יכולה להוות הוכחה לדברים. ואם זה כך בדרשה, הרי קל וחומר שמשל לבד לא יכול להוות הוכחה לנושא מסויים, כיוון שתמיד המשל והנמשל לא דומים זה לזה בשלמות.
אם כן – מה מקומם של הדרשות בעם ישראל? במה מועילה, למשל, דרשת הרב בליל שבת בענייני פרשת שבוע?
התשובה היא, שישנם עקרונות יסוד תורניים, שהועברו אלינו דרך ההלכות והאגדות, ונמסרו לנו בפי גדולי ישראל הקדמונים. הדרשן לוקח עקרון יסוד כזה ומלביש אותו בתוך המשל או מבאר על פיו נקודה מסוימת בפרשת השבוע. לכן, חשוב מאד להיזהר שלא לומר בדרשה כל דבר. הדרשה או המשל אינם העיקר, הם רק הלבוש לעקרון רוחני יסודי שקיים גם בלעדיהם.
עקרון זה מתכתב עם הנחיה שקיבל המגיד מדובנא מהגר"א בראשית דרכו בעולם הדרשנות (תולדות הגר"א עמ' רמ). כשהיה המגיד מדובנא בן 18, הוא ביקר אצל הגר"א וסיפר לו שהוא שואף להיות מגיד. באותם ימים, היו רגילים המגידים להוכיח את ישראל על חטאיהם באופן קשה מאד. דעתו של הגאון לא הייתה נוחה מכך, לפיכך אמר הגאון למגיד: זכור, שכשאמר ישעיהו הנביא: "איש טמא שפתיים אנוכי, ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב", אמר לו הקדוש ברוך הוא – על עצמך אתה יכול לומר שאתה איש טמא שפתיים, אך על עם ישראל אסור לומר כך. מיד עף אל ישעיהו אחד מהשרפים ובידו רצפה, ונגע בשפתי ישעיהו. מה זה רצפה? "אמר רבי שמואל: רצוץ פה שאומר דלטוריה (לשון הרע) על ישראל".
הנה אותו עניין. אסור לדרשן לומר כל דבר, עליו לפעול לפי עקרונות רוחניים, כדוגמת העיקרון שצריך לדבר בציבור טוב על ישראל.
ןכך מצינו בפרשת ויחי, שהוכיח יעקב אבינו חלק מבניו על מעשיהם, ונזף בראובן שמעון ולוי. אולם בסיום דבריו נאמר (מט, כח) – "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם", ומפרש שם רש"י: "והלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן, אלא כך פירושו... יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי תלמוד לומר: ויברך אותם, כולם במשמע".
אם כן למדנו, שבסופו של דבר, כשפונים לכלל הציבור עלינו להביט בעין טובה, עין של ברכה. נואם חייב להיות נואם בחסד, לראות תמיד את החסד, נואם בחסד עליון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
