ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
כל האנשים שנכחו במקום, נדהמו לשמוע את הילד פותח את פיו ואומר: 'אהיה מסור, ואלשין על ישראל'!
הדבר יצא מפיו, והצדיק אמר לנוכחים: 'אתם רואים, שטובה לו השתיקה'!
והילד נשאר אילם כמקודם (ספורי חסידים תורה מס' 141).
הסיפור מבטא את אחת משאלות היסוד המפורסמות, המעסיקות אותנו זה דורות רבים, שאלת הסבל בעולם. האם יתכן שה' עושה רעה לאדם ללא סיבה? יתר על כן, פעמים רבות, אנשים גם נוטים בסתר לבבם, לחוש שאכן יש בעולם סבל לא מוצדק, ולחוש כעס כלפי ה'.
הילד בסיפור הוא חרש- אילם, והאדם מתקומם באופן טבעי על הסבל שחווה הילד. המומים הללו מבטאים, כביכול, את האמירה שה' לא מתגלה אלינו, ולא מסביר לנו את חידת סבלו של הילד. אין פלא, שהנוכחים מבקשים מהצדיק לברך ולרפא את הילד, בכך הם מבטאים את התחושה הטבעית, שאם העולם היה מסור בידי האדם הוא היה, כביכול, יוצר עולם טוב יותר.
ברגע זה, מביא הסיפור תשובה לחידה זו של העולם. הילד פותח את פיו, ומעיד על כך, שכוח הדיבור שלו יביא רעה לעולם. כביכול, ה' מתגלה לרגע ומסביר לעולם, שמחשבותיו רחבות ממחשבות האדם, והעולם נוצר באיזון הטוב ביותר. האדם טועה טעות אופטית בכך שהוא חושב, שאם העולם היה נוצר אחרת הוא היה טוב יותר. לא כך, יצירתו של ה' היא המושלמת והטובה.
סיפור זה מקביל לסיפור הדו – שיח בין משה וה', המופיע במפורש בתורה בסוף פרשת שמות ותחילת וארא. בסוף פרשת שמות, פונה משה לה' ומלין על כך, ש"מאז באתי לדבר בשמך, הרע לעם הזה". יש מהמפרשים המבארים, שמשה רק שאל את ה', כי לא הצליח להבין את מהלכיו. אולם, יש מהמפרשים על פי המדרש, שמשה ממש הלין על ה', הוא חש בתוכו שהמהלכים האלוקיים, חלילה, מביאים רעה במקום טובה.
על כך משיב לו ה' בתחילת פרשת וארא – המהלכים שלי ארוכים הם, וסופם להוביל לטוב. מחשבותי עמוקות ורחבות ממחשבות האדם. וכדברי חז"ל (שמות רבה) - "וארא אל אברהם", אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב... ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה... בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים, ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך... בקש לשתות מים ולא מצא... ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב, הארץ אשר אתה שוכב עליה ... בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה, ולא הרהר אחר מדותי... ואתה תחילת שליחותי אמרת לי מה שמי, ולבסוף אמרת מאז באתי אל פרעה הרע וכו'".
ואף סיפור דומה לסיפור שהבאנו לעיל, מובא בחז"ל בהקשר זה. בסוף ספר שופטים מופיע הסיפור על פסל מיכה, אותה עבודה זרה שהחטיאה את ישראל מימים קדמונים. על שמו של יוזם הפסל, מיכה, אומרים חז"ל (סנהדרין קא.), שזה מלשון 'נתמכמך בבניין'. ומביא שם רש"י את דברי האגדה, שמיכה היה תינוק בימים הללו שהשעבוד במצריים החריף בעקבות פעילותו של משה. כחלק מהחרפת השעבוד, היו משקעים המצרים את בניהם של ישראל בבניין במקום הלבנים החסרות.
בא משה לפני ה' ואמר לו – 'אתה הרעות', שהרי עכשיו משקעים את הילדים בבניין במקום הלבנים. "אמר לו הקדוש ברוך הוא - קוצים הם מכלים, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה תנסה והוציא אחד מהן. הלך והוציא את מיכה, (רש"י סנהדרין קא.).
נמצאנו למדים ומתחזקים ברעיון הידוע והפשוט, העוקר טינה מליבנו, ומבהיר את מחשבותינו, שמחשבות ה' רחבות ממחשבותינו, וסופם של מהלכיו הארוכים לברר ולהתברר, שכל העולם כולו נברא אך ורק לטוב!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














