ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
כל האנשים שנכחו במקום, נדהמו לשמוע את הילד פותח את פיו ואומר: 'אהיה מסור, ואלשין על ישראל'!
הדבר יצא מפיו, והצדיק אמר לנוכחים: 'אתם רואים, שטובה לו השתיקה'!
והילד נשאר אילם כמקודם (ספורי חסידים תורה מס' 141).
הסיפור מבטא את אחת משאלות היסוד המפורסמות, המעסיקות אותנו זה דורות רבים, שאלת הסבל בעולם. האם יתכן שה' עושה רעה לאדם ללא סיבה? יתר על כן, פעמים רבות, אנשים גם נוטים בסתר לבבם, לחוש שאכן יש בעולם סבל לא מוצדק, ולחוש כעס כלפי ה'.
הילד בסיפור הוא חרש- אילם, והאדם מתקומם באופן טבעי על הסבל שחווה הילד. המומים הללו מבטאים, כביכול, את האמירה שה' לא מתגלה אלינו, ולא מסביר לנו את חידת סבלו של הילד. אין פלא, שהנוכחים מבקשים מהצדיק לברך ולרפא את הילד, בכך הם מבטאים את התחושה הטבעית, שאם העולם היה מסור בידי האדם הוא היה, כביכול, יוצר עולם טוב יותר.
ברגע זה, מביא הסיפור תשובה לחידה זו של העולם. הילד פותח את פיו, ומעיד על כך, שכוח הדיבור שלו יביא רעה לעולם. כביכול, ה' מתגלה לרגע ומסביר לעולם, שמחשבותיו רחבות ממחשבות האדם, והעולם נוצר באיזון הטוב ביותר. האדם טועה טעות אופטית בכך שהוא חושב, שאם העולם היה נוצר אחרת הוא היה טוב יותר. לא כך, יצירתו של ה' היא המושלמת והטובה.
סיפור זה מקביל לסיפור הדו – שיח בין משה וה', המופיע במפורש בתורה בסוף פרשת שמות ותחילת וארא. בסוף פרשת שמות, פונה משה לה' ומלין על כך, ש"מאז באתי לדבר בשמך, הרע לעם הזה". יש מהמפרשים המבארים, שמשה רק שאל את ה', כי לא הצליח להבין את מהלכיו. אולם, יש מהמפרשים על פי המדרש, שמשה ממש הלין על ה', הוא חש בתוכו שהמהלכים האלוקיים, חלילה, מביאים רעה במקום טובה.
על כך משיב לו ה' בתחילת פרשת וארא – המהלכים שלי ארוכים הם, וסופם להוביל לטוב. מחשבותי עמוקות ורחבות ממחשבות האדם. וכדברי חז"ל (שמות רבה) - "וארא אל אברהם", אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב... ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה... בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים, ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך... בקש לשתות מים ולא מצא... ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב, הארץ אשר אתה שוכב עליה ... בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה, ולא הרהר אחר מדותי... ואתה תחילת שליחותי אמרת לי מה שמי, ולבסוף אמרת מאז באתי אל פרעה הרע וכו'".
ואף סיפור דומה לסיפור שהבאנו לעיל, מובא בחז"ל בהקשר זה. בסוף ספר שופטים מופיע הסיפור על פסל מיכה, אותה עבודה זרה שהחטיאה את ישראל מימים קדמונים. על שמו של יוזם הפסל, מיכה, אומרים חז"ל (סנהדרין קא.), שזה מלשון 'נתמכמך בבניין'. ומביא שם רש"י את דברי האגדה, שמיכה היה תינוק בימים הללו שהשעבוד במצריים החריף בעקבות פעילותו של משה. כחלק מהחרפת השעבוד, היו משקעים המצרים את בניהם של ישראל בבניין במקום הלבנים החסרות.
בא משה לפני ה' ואמר לו – 'אתה הרעות', שהרי עכשיו משקעים את הילדים בבניין במקום הלבנים. "אמר לו הקדוש ברוך הוא - קוצים הם מכלים, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה תנסה והוציא אחד מהן. הלך והוציא את מיכה, (רש"י סנהדרין קא.).
נמצאנו למדים ומתחזקים ברעיון הידוע והפשוט, העוקר טינה מליבנו, ומבהיר את מחשבותינו, שמחשבות ה' רחבות ממחשבותינו, וסופם של מהלכיו הארוכים לברר ולהתברר, שכל העולם כולו נברא אך ורק לטוב!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
