ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
הכתוב בפרשתנו מתאר את מעמדו הרם, הן בין אחיו והן בחברה המצרית, וז"ל הכתוב:
"גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות י"א ג).
אע"פ כן, היה משה רבנו, עניו שבענווים וז"ל הגמרא: " 'לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ...', אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, ... נתתי גדולה למשה ואהרן - אמר ונחנו מה..." (חולין דף פט ע"א). משה לא חשב עצמו ל"גדול"!
נשווה את משה רבנו לאדם אחר, בעל פוטנציאל עצום, שקיבל מחמאה נדירה מן הנביא:
"וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם" (שמואל ב ט"ז כג).
למרות זאת, האיש הזה סיים את חייו בצורה טרגית (שם, י"ז כג) ולא הייתה לו השפעה משמעותית על עם ישראל.
ננסה להבין מדוע.
אחיתופל נתן לאבשלום שתי עצות.
הראשונה: "וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ" (שם ט"ז כא).
מטרתה הייתה לכאורה, כמו שהסביר הרד"ק, "עצה נכונה היתה ואף על פי שהיתה לרעה כי בדבר ההוא חזקו ידי כל אשר אתו וידעו כי לא יעשה עוד אביו שלום עמו".
העצה השנייה: "וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה: וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ: וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם" (שם י"ז א-ג).
גם כאן הסביר הרד"ק: "וגם העצה הזאת האחרת היתה נכונה ואילו נעשתה היה נהרג דוד כדבריו". לפי דעת הרד"ק העצות שנתן אחיתופל לאבשלום היו לטובת אבשלום. לדבריו קשה, אם כך מדוע שלח אחיתופל יד בנפשו, לאחר שראה כי עצתו השנייה לא התקבלה?
אחרי בקשת המחילה, נציע את ההסבר הבא.
חז"ל במסכת סנהדרין לימדונו: "תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו ואלו הן: ... ואחיתופל, ... אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו מלך, ולא היא - בת שבע בתו הוא דנפקא מינה שלמה..." (דף קא ע"ב).
מכאן נלמד כי אחיתופל סבר שהוא קיבל נבואה שהמלכות מגיעה לו והוא יחליף את דוד. המרד של אבשלום נוצל בידי אחיתופל כדי לסלק את דוד מכיסאו. התוכנית הייתה לתמוך באבשלום, לגרום לדוד לעזוב את כס המלכות ולברוח מירושלים ואז להכשיל את אבשלום, בעצתו הראשונה, בחטא עריות מאוס. כך העם יבין שאבשלום איננו ראוי למלכות כמו אחיו אמנון.
השלב הבא יהיה הריגת דוד באמצעות עצתו השנייה. אחיתופל יצא מיד, בראש כוח מיוחד לחסל את דוד. לאחר שדוד יהרג, הדרך של אחיתופל אל כס המלכות תהיה פנויה ולשיטתו כך תתקיים הנבואה שקיבל לכאורה.
ה"אגו" המנופח של אחיתופל בא לידי ביטוי גם ברשימת הפעלים הארוכה המופיעה בעצה השנייה, אני ואני ועוד פעם אני. עכשיו מובן פשר צעדו הנואש של אחיתופל, הוא הבין שהוא לא יהיה מלך וחלומותיו - חזון השקר שלו, לא יתממש.
איזו תהום פעורה בין ענוותנותו של משה רבנו וגאוותו של אחיתופל.
הבה נתפלל כי נזכה לעוד מנהיגים כמו משה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
