ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
מה עושה מי שיש לו רק תפילין של יד או רק תפילין של ראש?
מדוע איננו מניחים תפילין כל היום כולו?
אינן מעכבות זו את זו. תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש, ושל ראש אינה מעכבת את של יד (משנה מנחות לח א; רמב"ם תפילין פ"ד ה"ד; טור ושולחן ערוך אורח חיים כו א). וכן דרשו במכילתא דרשב"י (סוף פרשת בא): וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ - מכאן אמרו: תפילין של ראש אין מעכבות של יד, ושל יד אין מעכבות של ראש; ואם אין לו אלא אחת, יניח אותה (ועי' תורה שלמה בא פי"ב אות כז שהדרש הוא מלשון "והיה" בלשון יחיד), שכל אחת מצוה בפני עצמה היא (רמב"ם וטוש"ע שם). ולא דרשו "והיו לטוטפות בין עיניך", כל זמן שבין עיניך יהיו שנים (מנחות לו א), אלא לומר שאם מניח שניהם, יקדים את של יד (תוס' ערכין ג ב ד"ה של יד). ובין אם יש לו שתיהן ובין אם אין לו אלא אחת, אינן מעכבות זו את זו (מנחות מד א; רא"ש הלכות תפילין סי' טו; שו"ע שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
79 - חשד
80 - הנחת תפילין
טען עוד
מצותן כל היום. כתבו הרמב"ם (תפילין פ"ד הכ"ה) והטור והשולחן ערוך (לז ב): מצותן להיותן עליו כל היום. וכן אמרו בברייתא של מסכת תפילין: מצות תפילין מהשחר עד הערב. וכן נהגו בזמן התלמוד, שהיו הולכים כל היום בתפילין, כמו שאמרו: הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו (ברכות כג ב). וכן קבעו: כיצד יעשה מי שנושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו והמוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו (עי' בבא מציעא קה ב וערובין צה ב), ודנו במי שהיה בא בדרך בערב שבת ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה (ביצה טו א). והלבוש (סי' לז) הביא לימודים לכך מן התורה, שהרי בתורה כתוב סתם "וקשרתם אתם", משמע קשירה תמידית; ועוד, שהרי כתוב "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", ואות וזכרון צריכים להיות תמידיים.
הפרי מגדים (אשל אברהם סי' לז ס"ק ב) והערוך השולחן (שם ג) הסתפקו אם מן התורה חייבים בתפילין כל היום, או שדי ברגע אחד שמניח. והעלו שאם לא הניח יום אחד תפילין כלל, ביטל מצות עשה; ואם הניח רגע אחד, קיים המצוה; ומצוה מן המובחר מן התורה להיותן עליו כל היום. ואף הרמב"ם שכתב שמצותן כל היום, כתב שמפני שקדושת תפילין קדושה גדולה היא, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום - משמע שאינה אלא בתורת מצוה מן המובחר.
אף על פי שמצותן כל היום, בשעת תפילה יותר מן הכל. ואמרו חכמים: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו (רמב"ם שם הכ"ו על פי ברכות יד ב).
כתבו הטור והשולחן ערוך (לז ב ע"פ הרא"ש תפילין סי' כח) שנהגו בזמננו שלא להניחן כל היום, מפני שתפילין צריכים גוף נקי, שלא יפיח בהן, וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול להיזהר בזה. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להיותן עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, שבקל יכול אדם להיזהר באותה שעה (רא"ש שם). ומי שיודע שיכול להיזהר, טוב שיניח כל היום (אליה רבה שם ס"ק ב; ערוך השולחן שם ג. ועי' באור הלכה למשנה ברורה שם), ואנשי מעשה נוהגים ללמוד מיד אחר התפלה בתפילין (ערוך השולחן שם ומשנה ברורה ס"ק ז).
למה ללמוד גמרא?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
מסירות או התמסרות?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
