ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש חמדת האנציקלופדיה התלמודית

הנחת תפילין

מבוסס כל הערך: הנחת תפילין, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך ט.
--- ---שבט תשע"ט
לחץ להקדשת שיעור זה
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם" (יג ט)

מה עושה מי שיש לו רק תפילין של יד או רק תפילין של ראש?
מדוע איננו מניחים תפילין כל היום כולו?

אינן מעכבות זו את זו. תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש, ושל ראש אינה מעכבת את של יד (משנה מנחות לח א; רמב"ם תפילין פ"ד ה"ד; טור ושולחן ערוך אורח חיים כו א). וכן דרשו במכילתא דרשב"י (סוף פרשת בא): וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ - מכאן אמרו: תפילין של ראש אין מעכבות של יד, ושל יד אין מעכבות של ראש; ואם אין לו אלא אחת, יניח אותה (ועי' תורה שלמה בא פי"ב אות כז שהדרש הוא מלשון "והיה" בלשון יחיד), שכל אחת מצוה בפני עצמה היא (רמב"ם וטוש"ע שם). ולא דרשו "והיו לטוטפות בין עיניך", כל זמן שבין עיניך יהיו שנים (מנחות לו א), אלא לומר שאם מניח שניהם, יקדים את של יד (תוס' ערכין ג ב ד"ה של יד). ובין אם יש לו שתיהן ובין אם אין לו אלא אחת, אינן מעכבות זו את זו (מנחות מד א; רא"ש הלכות תפילין סי' טו; שו"ע שם).

מצותן כל היום. כתבו הרמב"ם (תפילין פ"ד הכ"ה) והטור והשולחן ערוך (לז ב): מצותן להיותן עליו כל היום. וכן אמרו בברייתא של מסכת תפילין: מצות תפילין מהשחר עד הערב. וכן נהגו בזמן התלמוד, שהיו הולכים כל היום בתפילין, כמו שאמרו: הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו (ברכות כג ב). וכן קבעו: כיצד יעשה מי שנושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו והמוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו (עי' בבא מציעא קה ב וערובין צה ב), ודנו במי שהיה בא בדרך בערב שבת ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה (ביצה טו א). והלבוש (סי' לז) הביא לימודים לכך מן התורה, שהרי בתורה כתוב סתם "וקשרתם אתם", משמע קשירה תמידית; ועוד, שהרי כתוב "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", ואות וזכרון צריכים להיות תמידיים.

הפרי מגדים (אשל אברהם סי' לז ס"ק ב) והערוך השולחן (שם ג) הסתפקו אם מן התורה חייבים בתפילין כל היום, או שדי ברגע אחד שמניח. והעלו שאם לא הניח יום אחד תפילין כלל, ביטל מצות עשה; ואם הניח רגע אחד, קיים המצוה; ומצוה מן המובחר מן התורה להיותן עליו כל היום. ואף הרמב"ם שכתב שמצותן כל היום, כתב שמפני שקדושת תפילין קדושה גדולה היא, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום - משמע שאינה אלא בתורת מצוה מן המובחר.

אף על פי שמצותן כל היום, בשעת תפילה יותר מן הכל. ואמרו חכמים: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו (רמב"ם שם הכ"ו על פי ברכות יד ב).

כתבו הטור והשולחן ערוך (לז ב ע"פ הרא"ש תפילין סי' כח) שנהגו בזמננו שלא להניחן כל היום, מפני שתפילין צריכים גוף נקי, שלא יפיח בהן, וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול להיזהר בזה. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להיותן עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, שבקל יכול אדם להיזהר באותה שעה (רא"ש שם). ומי שיודע שיכול להיזהר, טוב שיניח כל היום (אליה רבה שם ס"ק ב; ערוך השולחן שם ג. ועי' באור הלכה למשנה ברורה שם), ואנשי מעשה נוהגים ללמוד מיד אחר התפלה בתפילין (ערוך השולחן שם ומשנה ברורה ס"ק ז).
עוד בנושא חמדת האנציקלופדיה התלמודית
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il