ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
הרבי מקוצק חווה קשיים וייסורים רבים, ואשתו וכמעט כל ילדיו נפטרו בחייו. במשך עשרים שנה הוא הסתגר בחדרו ורק יחידי סגולה הורשו להיכנס אליו. למרות כל זאת הוא היה אבן שואבת לרבים, ואלפים נהרו לבית מדרשו כדי לספוג את תורתו.
הרבי מקוצק שנא את הבינוניות ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, גם כאשר זה כרוך בהתנגשות עם החברה הסובבת. "על האמת לנקר במוח", כך אמר, "כמו היתוש במוחו של טיטוס". "מעולם לא התחרטתי על אמירת אמת", הוסיף, ואת הפסוק "מדבר שקר תרחק" הסביר שהדבר היחיד שהתורה מזהירה לא רק להימנע מלעשותו אלא ממש להתרחק ממנו, הוא השקר.
הוא ביקר את החסידים הבאים לרבי כדי שיושיע אותם גשמית או רוחנית, והטיל את מלוא האחריות לצמיחה והתגברות על האדם עצמו. הוא הסתייג מאדמו"רים העסוקים בעריכת טישים, חלוקת שיריים ובעשיית ניסים. "אותות ומופתים – באדמת בני חם", היה מדגיש, "שם, אצל הגויים, צריכים מופתים. לא אצלנו".
הרבי מקוצק היה אישיות נדירה ויוצאת דופן ולחסידות לא היה עוד המשך אחריו, אך הרוח החריפה והבלתי מתפשרת שלה השפיעה על הרבה מהחסידויות האחרות עד היום.
ביום כב' שבט עצם רבי מנחם מנדל את עיניו ועבר אל המקום אליו נכסף כל חייו – עולם 'האמת'. הוא עשה זאת בלב שבור, שרוף כמו כתביו, מאוכזב שתוכניותיו האדירות טרם יצאו אל הפועל והשגרה והבינוניות מכרסמות בכל.
אך אולי דווקא האמירה המפורסמת ביותר שלו מעידה שהגיע לשלמות הגדולה ביותר - "אין דבר שלם יותר מלב שבור".
בהלוויתו הספיד אותו גדול תלמידיו, רבי יצחק מאיר מגור (מייסד חסידות גור) בשבע מילות הפסוק " 'הצדיק אבד, ואין איש שם על לב'. עם הסתלקותו של רבנו, לא יהיה עוד איש שיכניס את הדברים לתוך הלב...".
מאמרותיו:
* רגילים הם בני אדם להתבונן בשמים ולתהות על המתרחש שם. מוטב שיתבוננו בקרבם, לראות את שמתרחש כאן.
* לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוהים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה.
* "לא תגנוב" זה קודם כל לא לגנוב את דעת עצמך...
* * כלל זה יהא נקוט בידך: מי שאינו רואה את 'המקום' בכל מקום, אינו רואהו בשום מקום.
* "ואנשי קודש תהיו לי" – מלאכים יש לקב"ה די והותר. הוא רוצה אנשים, בשר ודם קרוצי חומר, שהקודש מופיע בתוכם.
* מה לו ליהודי שיהא זועק לה', כי ירחם על ישראל ויביא את המשיח. מוטב שיזעק לישראל שירחמו על ה' ויחפצו במשיח.
* מוחו של אדם הוא היכל הקודש, קודש הקודשים. והמהרהר הרהור רע או חושב מחשבה זרה – כלום אינו מעמיד צלם בהיכל?!
* המוות – אינו ולא כלום. משל לאדם העובר מדירה לדירה. אלא שהפיקח בוחר לו דירה נאה מן הראשונה.
* "כי בשמחה תצאו" – יפה השמחה, שבכוחה ניתן להיחלץ מהצרות כולן.
* בעבר, לדורות של יהודים חמים, היו מקוואות קרירות. כיום, לדורות של יהודים קרים, ישנן מקוואות חמות.
* אדם בישראל צריך שיהיו לו שני כיסים להשתמש בהם בעת הצורך: בכיס האחד – "בשבילי נברא העולם", ובכיס השני – "ואנוכי עפר ואפר".
* עיקר החטא – לא במה שחטא, שהרי אך אדם הוא ולא עמד בניסיון. עיקרו של החטא בכך שיכול האדם לעשות תשובה בכל רגע ורגע ואינו שב. וחטא זה, גדול מהעבירה עצמה.
שנזכה לצעוד בעקבותיו בדרך האמת, וזכותו תעמוד לכל ישראל. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
