ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
הרבי מקוצק חווה קשיים וייסורים רבים, ואשתו וכמעט כל ילדיו נפטרו בחייו. במשך עשרים שנה הוא הסתגר בחדרו ורק יחידי סגולה הורשו להיכנס אליו. למרות כל זאת הוא היה אבן שואבת לרבים, ואלפים נהרו לבית מדרשו כדי לספוג את תורתו.
הרבי מקוצק שנא את הבינוניות ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, גם כאשר זה כרוך בהתנגשות עם החברה הסובבת. "על האמת לנקר במוח", כך אמר, "כמו היתוש במוחו של טיטוס". "מעולם לא התחרטתי על אמירת אמת", הוסיף, ואת הפסוק "מדבר שקר תרחק" הסביר שהדבר היחיד שהתורה מזהירה לא רק להימנע מלעשותו אלא ממש להתרחק ממנו, הוא השקר.
הוא ביקר את החסידים הבאים לרבי כדי שיושיע אותם גשמית או רוחנית, והטיל את מלוא האחריות לצמיחה והתגברות על האדם עצמו. הוא הסתייג מאדמו"רים העסוקים בעריכת טישים, חלוקת שיריים ובעשיית ניסים. "אותות ומופתים – באדמת בני חם", היה מדגיש, "שם, אצל הגויים, צריכים מופתים. לא אצלנו".
הרבי מקוצק היה אישיות נדירה ויוצאת דופן ולחסידות לא היה עוד המשך אחריו, אך הרוח החריפה והבלתי מתפשרת שלה השפיעה על הרבה מהחסידויות האחרות עד היום.
ביום כב' שבט עצם רבי מנחם מנדל את עיניו ועבר אל המקום אליו נכסף כל חייו – עולם 'האמת'. הוא עשה זאת בלב שבור, שרוף כמו כתביו, מאוכזב שתוכניותיו האדירות טרם יצאו אל הפועל והשגרה והבינוניות מכרסמות בכל.
אך אולי דווקא האמירה המפורסמת ביותר שלו מעידה שהגיע לשלמות הגדולה ביותר - "אין דבר שלם יותר מלב שבור".
בהלוויתו הספיד אותו גדול תלמידיו, רבי יצחק מאיר מגור (מייסד חסידות גור) בשבע מילות הפסוק " 'הצדיק אבד, ואין איש שם על לב'. עם הסתלקותו של רבנו, לא יהיה עוד איש שיכניס את הדברים לתוך הלב...".
מאמרותיו:
* רגילים הם בני אדם להתבונן בשמים ולתהות על המתרחש שם. מוטב שיתבוננו בקרבם, לראות את שמתרחש כאן.
* לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוהים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה.
* "לא תגנוב" זה קודם כל לא לגנוב את דעת עצמך...
* * כלל זה יהא נקוט בידך: מי שאינו רואה את 'המקום' בכל מקום, אינו רואהו בשום מקום.
* "ואנשי קודש תהיו לי" – מלאכים יש לקב"ה די והותר. הוא רוצה אנשים, בשר ודם קרוצי חומר, שהקודש מופיע בתוכם.
* מה לו ליהודי שיהא זועק לה', כי ירחם על ישראל ויביא את המשיח. מוטב שיזעק לישראל שירחמו על ה' ויחפצו במשיח.
* מוחו של אדם הוא היכל הקודש, קודש הקודשים. והמהרהר הרהור רע או חושב מחשבה זרה – כלום אינו מעמיד צלם בהיכל?!
* המוות – אינו ולא כלום. משל לאדם העובר מדירה לדירה. אלא שהפיקח בוחר לו דירה נאה מן הראשונה.
* "כי בשמחה תצאו" – יפה השמחה, שבכוחה ניתן להיחלץ מהצרות כולן.
* בעבר, לדורות של יהודים חמים, היו מקוואות קרירות. כיום, לדורות של יהודים קרים, ישנן מקוואות חמות.
* אדם בישראל צריך שיהיו לו שני כיסים להשתמש בהם בעת הצורך: בכיס האחד – "בשבילי נברא העולם", ובכיס השני – "ואנוכי עפר ואפר".
* עיקר החטא – לא במה שחטא, שהרי אך אדם הוא ולא עמד בניסיון. עיקרו של החטא בכך שיכול האדם לעשות תשובה בכל רגע ורגע ואינו שב. וחטא זה, גדול מהעבירה עצמה.
שנזכה לצעוד בעקבותיו בדרך האמת, וזכותו תעמוד לכל ישראל. אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.













