ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
נזכר הט"ז, שבכניסה לעיר יש בית מרזח של יהודי, והחליט לסור אליו ולבקש ממנו מעט אלכוהול להרגיע את כאביו. כשהגיע הרב לבית המרזח באישון לילה, הופתע המוזג מהאורח הלא צפוי, אך שמח לתת לרב כוסית משקה חריף ולהקל על כאביו.
לאחר ששתה, עמד הט"ז על כך שעליו לשלם את תמורת המשקה. פשפש הרב בכיסיו, אך העלה חרס בידיו, ולכן רשם המוזג בפנקס החובות: 'הרב שליט"א – 1 קופיקה'.
עם שחר, התעוררו מספר יהודים, ובדרך לבית הכנסת עברו גם הם בבית המרזח, כדי לשתות כוסית משקה ולחמם עצמם בקור הנורא ששרר באותו לילה. והנה, בפנקס החובות, הם מבחינים שבין כל שמות הגויים שהשתכרו באותו לילה, רשום לקוח נוסף... הרב!
הזדעזעו אותם אנשים, ומיד הלכו לבית הכנסת, והפיצו את השמועה שרב העיר מבלה את לילותיו בבית המרזח עם גויים! החליטו פרנסי העיר, שיש לפטר את הרב, ומיד שלחו את השמש אל הט"ז, כדי שיודיע לו שעליו לעזוב מיד את העיר.
הגיע השמש אל הט"ז, וראה אותו יושב ולומד כהרגלו. התבייש השמש להודיע לרב על מטרת בואו, והסתובב אנה ואנה, כשפניו כבושות בקרקע. הרב הרגיש בשמש ושאל אותו – 'מה אתה מחפש'? ענה השמש – 'את רבנות העיר, היא הלכה לאיבוד'. לט"ז זה הספיק, והוא עזב מיידית את העיר. (אל תשלח ידך אל הנער עמ' 32-33).
סיפור זה ממחיש עד כמה אנו ממהרים לשפוט אנשים על סמך נקודה קטנה, וללא בדיקה מספקת. אולם, יותר מזה, הוא ממחיש עד כמה אנשים ממהרים לשפוט רבנים (ומנהיגים) על סמך נקודה קטנה.
האמת היא, שזה לא חדש. על הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם..." (דברים א, יב) דורשים חז"ל – "מלמד שהיו אפיקורסין. הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת, שמא אינו שפוי בתוך ביתו. איחר לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות"... (רש"י דברים שם). כלומר, אפילו את גדול הנביאים, המנהיג הגדול של עם ישראל, אשר מסר נפשו עלינו כאשר ישא האומן את היונק, שפטו בעין עמוקה על פי רסיסי צפייה בדבריו ומעשיו.
בדרך כלל, אנו רגילים להסביר תופעה זו בכך שמרבנים דורשים יותר, ו"חכמים היזהרו בדבריכם". הכל טוב נכון ויפה, אך כנראה שיכולתם של הרבנים לפתור בעיה זו היא מוגבלת. כנראה, שחז"ל בדבריהם על משה רצו ללמדנו, שהבעיה העיקרית אינה ברבנים, אלא בציבור ובתקשורת המחפשים אותם ומביטים בהם בעין עקומה.
ומסתמא, זה גם אחד הטעמים למצוות המיוחדות שהצטווינו בפרשת משפטים. מעבר לאיסור לקלל כל יהודי, נצטווינו "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כב, כז). כאן מופיעות שתי מצוות – האיסור לקלל דיינים, והאיסור לקלל מלך/ נשיא. אמור מעתה, שיש לאנשים נטייה להלין ולקלל דווקא את אותם אנשי רוח ומנהיגים, ובאו ללמדנו להביט עליהם בעין טובה ומבינה.
ואל תאמר, שבדורות הראשונים הרבנים היו אחרים וכו', אבל בימינו... שהרי אין לך אלא שופט שבימיך. (איני בא לנקות ולחפות על פגמים אמיתיים, אך בהחלט יש כאן קריאה להפסיק עם השיפוטיות המוגזמת שגוררת לה כל הקלטת סתר, המציגה קטע צר ונקודתי, שלא חושף את התמונה המלאה).
ויהי רצון, שנזכה שישובו לנו השופטים כבראשונה, ויחד עימם נזכה כולנו להעריך את גדולינו וחכמינו, עד אשר תיראה לעין כל יפעת תורתינו, אשר היא חכמתינו ובינתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
