ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
נזכר הט"ז, שבכניסה לעיר יש בית מרזח של יהודי, והחליט לסור אליו ולבקש ממנו מעט אלכוהול להרגיע את כאביו. כשהגיע הרב לבית המרזח באישון לילה, הופתע המוזג מהאורח הלא צפוי, אך שמח לתת לרב כוסית משקה חריף ולהקל על כאביו.
לאחר ששתה, עמד הט"ז על כך שעליו לשלם את תמורת המשקה. פשפש הרב בכיסיו, אך העלה חרס בידיו, ולכן רשם המוזג בפנקס החובות: 'הרב שליט"א – 1 קופיקה'.
עם שחר, התעוררו מספר יהודים, ובדרך לבית הכנסת עברו גם הם בבית המרזח, כדי לשתות כוסית משקה ולחמם עצמם בקור הנורא ששרר באותו לילה. והנה, בפנקס החובות, הם מבחינים שבין כל שמות הגויים שהשתכרו באותו לילה, רשום לקוח נוסף... הרב!
הזדעזעו אותם אנשים, ומיד הלכו לבית הכנסת, והפיצו את השמועה שרב העיר מבלה את לילותיו בבית המרזח עם גויים! החליטו פרנסי העיר, שיש לפטר את הרב, ומיד שלחו את השמש אל הט"ז, כדי שיודיע לו שעליו לעזוב מיד את העיר.
הגיע השמש אל הט"ז, וראה אותו יושב ולומד כהרגלו. התבייש השמש להודיע לרב על מטרת בואו, והסתובב אנה ואנה, כשפניו כבושות בקרקע. הרב הרגיש בשמש ושאל אותו – 'מה אתה מחפש'? ענה השמש – 'את רבנות העיר, היא הלכה לאיבוד'. לט"ז זה הספיק, והוא עזב מיידית את העיר. (אל תשלח ידך אל הנער עמ' 32-33).
סיפור זה ממחיש עד כמה אנו ממהרים לשפוט אנשים על סמך נקודה קטנה, וללא בדיקה מספקת. אולם, יותר מזה, הוא ממחיש עד כמה אנשים ממהרים לשפוט רבנים (ומנהיגים) על סמך נקודה קטנה.
האמת היא, שזה לא חדש. על הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם..." (דברים א, יב) דורשים חז"ל – "מלמד שהיו אפיקורסין. הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת, שמא אינו שפוי בתוך ביתו. איחר לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות"... (רש"י דברים שם). כלומר, אפילו את גדול הנביאים, המנהיג הגדול של עם ישראל, אשר מסר נפשו עלינו כאשר ישא האומן את היונק, שפטו בעין עמוקה על פי רסיסי צפייה בדבריו ומעשיו.
בדרך כלל, אנו רגילים להסביר תופעה זו בכך שמרבנים דורשים יותר, ו"חכמים היזהרו בדבריכם". הכל טוב נכון ויפה, אך כנראה שיכולתם של הרבנים לפתור בעיה זו היא מוגבלת. כנראה, שחז"ל בדבריהם על משה רצו ללמדנו, שהבעיה העיקרית אינה ברבנים, אלא בציבור ובתקשורת המחפשים אותם ומביטים בהם בעין עקומה.
ומסתמא, זה גם אחד הטעמים למצוות המיוחדות שהצטווינו בפרשת משפטים. מעבר לאיסור לקלל כל יהודי, נצטווינו "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כב, כז). כאן מופיעות שתי מצוות – האיסור לקלל דיינים, והאיסור לקלל מלך/ נשיא. אמור מעתה, שיש לאנשים נטייה להלין ולקלל דווקא את אותם אנשי רוח ומנהיגים, ובאו ללמדנו להביט עליהם בעין טובה ומבינה.
ואל תאמר, שבדורות הראשונים הרבנים היו אחרים וכו', אבל בימינו... שהרי אין לך אלא שופט שבימיך. (איני בא לנקות ולחפות על פגמים אמיתיים, אך בהחלט יש כאן קריאה להפסיק עם השיפוטיות המוגזמת שגוררת לה כל הקלטת סתר, המציגה קטע צר ונקודתי, שלא חושף את התמונה המלאה).
ויהי רצון, שנזכה שישובו לנו השופטים כבראשונה, ויחד עימם נזכה כולנו להעריך את גדולינו וחכמינו, עד אשר תיראה לעין כל יפעת תורתינו, אשר היא חכמתינו ובינתינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
















