ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
ניגשו הרב והעוזר לרכב, ודחפו אותו בכוחות משותפים מאחור עד שהרכב נדלק. יצא הנהג מהרכב, כדי להודות למסייעים לו, ונדהם לראות מולו את הראשון לציון. הוא החל להתנצל לפני הרב על שהטריח אותו בכך, אך הרב השיב לו: בזכותך זכיתי במצוות "עזוב תעזוב עימו" (אביהם של ישראל).
סיפור זה הוא תשובה מצויינת לשאלה ששואלים רבים ממשמיצי תורתנו הקדושה. אותם משמיצים טוענים (עפר לפיהם) – הנה, התורה היא משהו מהעבר, אך היום דברים רבים השתנו, ויש 'לעדכן' את התורה (ח"ו) ולהפוך אותה לדורנו.
הנה, למשל, מצווה שמופיעה בפרשת משפטים, "כי תראה חמור שונאך, רובץ תחת משאו... עזוב תעזוב עימו". ומכאן ומפסוקים נוספים, שמי שרואה בדרך יהודי, שחמורו רובץ תחת המשא, מצווה לעזור לחבירו לפרוק ולטעון את המשא.
לכאורה, זו מצווה שכבר לא רלוונטית בימינו, שהרי היום המכוניות לוקחות את המשא, ולא בהמות, וכיצד המצווה רלוונטית לימינו?
התשובה היא שחכמי התורה שבכל דור ודור, יודעים כיצד לקחת את העקרונות של תורתנו הקדושה, ולהביאם לדורותינו בדרך הלכתית.
כך מוצאים אנו בשו"ת יחווה דעת (ה, סה) לראשון לציון, הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שדן בשאלה - האם מצוות אלו של פריקה וטעינה מחייבות גם לסייע לאדם שמכוניתו תקועה בצד הדרך?
הרב עובדיה מוכיח שם ממקורות קדמונים שמי שיש לו את הידע הדרוש, צריך לסייע למי שמכוניתו תקועה בדרך, כי טעם המצווה "משום צערו של ישראל בעל הבהמה או המשא, ואין חילוק בין בהמתו של ישראל למכוניתו שאירע בה תקלה באמצע הדרך, והוא עומד על אם הדרך ומצפה לעזרה, ולפעמים יוכל גם כן לבוא לידי סכנה".
ותמך דבריו בפסיקת ערוך השולחן (חו"מ רעב, ח) שמי שפגש עגלון שנשבר גלגל מעגלתו, "חייב לסייע ולתקן בכל מה שאפשר לו, וללוותו מעט עד שיראה ויווכח שהעגלה הולכת יפה למישרים, וכל זה ממצוות פריקה וטעינה".
ומרחיב הגרע"י ומבאר את הדברים, שבוודאי פסיקה זו מבוססת על טעם המצוות שהחיוב לסייע בפריקה וטעינה נובע מצער הבעלים ולא מצער בעלי החיים. וזאת לפי העיקרון שסללו החתם סופר (יו"ד קד, רנד) והבית יצחק (יו"ד ח"א, קמג, ה) שגם אם לא דורשים 'טעמא דקרא' (טעם המצוות והפסוקים) להקל, אבל להחמיר דורשים את טעם המצוות, ולכן על אף שהמצוות נאמרו בתורה לגבי בעלי חיים, מטעם המצוות עולה שיש לסייע גם לאדם הכורע תחת משאו או תקוע בדרך.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את יופיה ונצחיותה של תורתנו הקדושה, ולעשות חסד תדיר עם יהודים אחרים, מתוך אהבת ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
