ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- פסח
- חול המועד
החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה מתוך שמחה. בכל ימות החול אדם טרוד במלאכתו, וקשה לו להקדיש זמן ראוי ללימוד התורה. לכן נתן לנו ה' ימים קדושים שנעסוק בהם בתורה. אמרו חכמים במדרש: "אלה הם מועדיי" - בזמן שאתם עושים המצוות ומקדשים את המועדות באסיפת העם בבתי כנסיות בשביל לעסוק בתורה, אומר הקב"ה: אלה הם מועדיי, ואם לאו, אומר הקב"ה: אלו אינם מועדיי אלא מועדיכם. וכך טען אותו רשע כנגד רבי עקיבא, שאין ערך למועדי ישראל, שהרי אמר ה' לנביא: "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח, נלאיתי נשוא" (ישעיה א, יד). השיב לו רבי עקיבא, שאכן אם מכוונים במועדים רק להנאת הכרס, הרי שהם שנואים. אבל כאשר המועדים מיועדים לעבודת ה', ללימוד תורה ושמחת החג, הרי אלו מועדים אהובים וחביבים (של"ה מסכת סוכה נר מצווה ל"א).
איסור כביסה בחול המועד
מצווה לכבס את הבגדים לקראת החג, וכדי שלא יתרשלו בזה, אסרו חכמים לכבס את הבגדים בחול המועד. כלומר, מעיקר הדין מותר לכבס בגדים בחול המועד לצורך לבישתם במועד, מפני שזו מלאכת הדיוט לצורך המועד, אך למרות זאת אסרו זאת חכמים, כדי שלא ייווצר מצב שאנשים ידחו את כיבוס הבגדים לחול המועד - שאז הם פנויים ממלאכתם – ויבזו את החג בכך שייכנסו אליו כשהם מנוולים (מלוכלכים).
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
537 - משפחה זה שמחה
538 - שבוע של תורה ושמחה
539 - העיקר- להרבות שלום
טען עוד
בכלל האיסור: חולצות, מכנסיים, שמלה, חצאית, חליפה, מעיל וכל כיוצא בהם. אבל בגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כמו בגדים של תינוקות וילדים, מותר לכבס בחול המועד לצורך לבישתם במועד. וכן גרביים ולבנים (בגדים תחתונים) שרגילים להחליף בכל יום מפני הזיעה, לאחר שהשתמשו בכל הנקיים – מותר לכבס את הנצרכים להמשך המועד. זאת מפני שטעם האיסור הוא כדי שיכבסו את הבגדים לקראת החג, אבל לא גזרו חכמים על בגדים שגם אם יכבסום לפני החג יצטרכו לכבסם שוב במועד. ואין צורך להצניע את כיבוסם, מפני שהכול יודעים שמותר לכבס בגדים אלו.
אומנם צריך לכבס לפני החג את כל בגדי התינוקות והילדים, הגרביים והלבנים, ורק לאחר שישתמשו בכל הבגדים הנקיים מותר יהיה לכבס את הבגדים שנצרכים להם למועד. יש להקפיד שלא להוסיף ולכבס בגדים לצורך ימי החול שלאחר החג (פנה"ל מועדים יא, יא יב).
בדרך כלל ילדים מגיל תשע כבר אינם מלכלכים את בגדיהם, ואין היתר לכבס את בגדיהם בחול המועד. אומנם אם הם ילדים שמתלכלכים יותר, מותר לכבס את בגדיהם לצורך החג גם כשהם בני תשע ועשר (שם).
מותר להסיר כתם על ידי מים וחומרי ניקוי, מפני שניקוי כתם אינו בכלל הגזירה. אף שיש מחמירים בזה, דעת רוב הפוסקים להקל. אומנם כל זמן שעוד נותר בגד נקי, עדיף ללובשו (שם).
מי שיש לו בגד אחד
מי שיש לו בגד אחד בלבד והוא התלכלך בחג, התירו לו חכמים לכבסו בחול המועד, מפני שגם אם מכבס אותו בערב החג – מן הסתם יתלכלך שוב במשך שבעת ימי החג, ולא רצו לגזור עליו שילך בבגד מלוכלך במועד. לפיכך מי שיש לו חולצה אחת בלבד והתלכלכה, או מי שיש לה שמלה אחת בלבד והתלכלכה, מותר לכבסה. במקרה זה יש להקפיד לכבס את הבגד בצנעה, היינו במכונת כביסה ביתית, ובלי לתלות אותו בחוץ לייבוש.
אבל מי שיש לו שני בגדים, גם אם התלכלכו ויש לו צער בלבישתם – אסור לכבסם במועד, מפני ששני בגדים אמורים להספיק למשך החג. וגם כאשר אחד מהבגדים פחות נאה, הוא נחשב כמי שיש לו שני בגדים. וכן מי שיש לה שמלה שלמה ובנוסף חצאית וחולצה, נחשבת כמי שיש לה שני בגדים. ואף ששני הבגדים התלכלכו מעט, אסור לכבסם אלא ילבשו אותם כפי שהם.
מי שיש לו בגד אחד לשבת וחג ואחד לחול, אם הוא אינו רגיל לצאת בבגד החול בשבת – הרי הוא נחשב כמי שיש לו בגד אחד בלבד לשבת וחג, ואם בגד השבת התלכלך מותר לכבסו במכונה לקראת החג השני (שם).
כאשר כל הבגדים התלכלכו עד כדי כך שמחמת הבושה, כשאין הכרח, האיש או האישה יעדיפו להישאר בבית ולא לצאת בהם – מותר לכבס את הבגדים הנצרכים כדי שלא יתביישו לצאת מהבית.
גיהוץ
מותר לגהץ בגדים גיהוץ ביתי לצורך לבישתם בחג, אבל אסור לקבוע בהם קפלים כדרך גיהוץ מקצועי (פנה"ל מועדים יא, ז).
גילוח ותספורת
מצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג. וכדי שלא יתרשלו וייכנסו לחג פרועי ראש ולא מגולחים, מתוך מחשבה שבחול המועד יש זמן למכביר ואז יוכלו להסתפר ולהתגלח, אסרו חכמים להסתפר ולהתגלח בחול המועד. כלומר, למרות שהכלל הוא שמותר לעשות בחול המועד מלאכה שנועדה לטיפול בגוף, אסרו חכמים לספר את שיער הראש והזקן בחול המועד, כדי שיהיו הכול נזהרים להסתפר ולהתגלח לקראת החג, ולא ייכנסו לחג כשהם מנוולים (פרועי ראש) ויבזו בכך את החג (מו"ק יד, א; פנה"ל מועדים יא, ט).
האיסור חל רק על שיער הראש והזקן של האדם, שכאשר הם מגודלים פרא מעבר לרגיל אצלו, הוא נראה מוזנח ומבזה את החג. אבל על שאר שיער שבגוף לא גזרו חכמים, ולכן מותר להסיר בחול המועד כל שיער שגורם צער, ובכלל זה גם שיער השפם כאשר הוא גורם צער (שם).
תספורת לילד
מותר לספר קטן ששיערו מגודל וגורם לו צער, שהואיל ועדיין לא הגיע למצוות אין עליו חובה להתכונן לחג, וממילא לא גזרו חכמים שלא לספר אותו בחול המועד (שו"ע אורח חיים תקלא, ו). הנוהגים לחגוג את התספורת הראשונה של בן השלוש ביום הולדתו, רשאים לספר אותו בחול המועד, וגם כאשר יום הולדתו חל לפני החג, מותר להשהות את תספורתו לחול המועד כדי להגדיל את השמחה במועד (פנה"ל מועדים יא, ט).
גילוח במועד בזמננו
רבים סוברים שגם למי שרגיל להתגלח בכל יום אסור להתגלח בחול המועד. אולם למעשה נראה שהלכה כדעת המקילים, אשר סוברים שכל מי שהתגלח לקראת החג הראשון – רשאי להתגלח בחול המועד, הואיל ולא התרשל בכבוד יום טוב, והגילוח של ערב יום טוב אינו מועיל לו לכל החג. ומכיוון שמותר להתגלח, הרי שיש מצווה להתגלח כדי לכבד את חול המועד, ובמיוחד מצווה להתגלח לכבוד שבת והחג האחרון.
אומנם מי שאביו נוהג להחמיר ולא להתגלח בחול המועד, כל זמן שיש בכך פגיעה מסוימת באביו, נכון שינהג כמותו ויזכה במצוות כיבוד הורים (פנה"ל מועדים יא, ט, הערה 4).
גזיזת ציפורניים וצחצוח נעליים
מצווה לגזוז את הציפורניים לקראת החג. אומנם בדיעבד, גם למי שלא גזז את ציפורניו לפני החג, לדעת רוב הפוסקים מותר לגזוז את ציפורניו בחול המועד, כשם שמותר לעסוק בכל דבר שיש לגוף תועלת ממנו (פנה"ל מועדים יא, י). מותר לצחצח נעליים בחול המועד (שם יא, ז).
מסחר, חנויות וקניונים
מסחר אסור בחול המועד, ורק לצורך מאכלי המועד מותר לקנות ולמכור בלא הגבלה, ולכן החנויות היחידות שמותר לפתוח בחול המועד הן חנויות מזון.
אומנם כעיקרון, אם נוצר פתאום צורך ממשי מותר לקנות בחול המועד גם דברים שאינם מוצרי מזון, כמו למשל בגדים, נעליים, כלי מטבח, כלי חשמל וספר ללימוד. אבל למעשה, היתר זה כמעט אינו יוצא לפועל, וממילא אלה שמבלים במועד בקניות בקניון מחללים את המועד, שמלבד בחנויות המזון אסור לקנות בחנויות ששם, הואיל והן פתוחות באיסור. שני טעמים לכך:
א) בדברים שאינם מוצרי מזון, ההיתר לקנות בחול המועד הוא רק למי שלא ידע לפני החג שיצטרך להם במועד, אבל אם ידע ולא קנה - אסור לו לקנות במועד, מפני שהוא מכוון מלאכתו למועד.
ב) גם אם נוצר צורך פתאומי במועד, אסור לקנות אצל מי שפותח את חנותו באיסור, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה. בפועל, כמעט כל החנויות שפתוחות בפרהסיה פתוחות באיסור. הרי שכל ההיתר הוא לקנות מחנות של גוי, או מיהודי שמשבית את חנותו במועד, ומוכר באופן פרטי ובצנעה למי שמבקש ממנו בעבור צורכי המועד (פנה"ל מועדים יא, טז).
לטייל – בקצרה ובלי טרחה
מותר לנסוע בחול המועד לצורך טיול. טיול נחשב מצורכי המועד, ומותר לעשות למענו מלאכת הדיוט כנהיגה במכונית. אבל אסור לנסוע שלא לצורך המועד, כגון לצורך לימוד נהיגה, או כדי לראות דבר לצורך עבודה שלאחר המועד.
מי שנצרך לנסוע במועד, רשאי לבצע במכונית תיקונים קלים שהדיוט יודע לבצע. לפיכך, מותר בשעת הצורך להחליף גלגל, וכן מותר לעשות פעולת תיקון קטנה שאינה מצריכה כלי עבודה מיוחדים או מיומנות של איש מקצוע. אבל תיקון מקצועי מותר רק כדי למנוע הפסד גדול בעבודה.
נראה שהיתר הטיולים בחול המועד – הכוונה לטיולים קצרים שאינם מייגעים ומטריחים, אלא מצטרפים למגמת חול המועד - לנוח ממלאכה ולשמוח בסעודות ובלימוד התורה, שכן צריך להקדיש כמחצית היום ללימוד תורה, וממילא זמן הטיולים הוא במחצית השנייה שבה צריך לקיים גם את הסעודות. אומנם נראה שלשם עלייה לירושלים, עיר הקודש והמקדש, אפשר לקיים נסיעה ארוכה (פנה"ל מועדים א, ו; יא, טו).
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
