ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
הרחובות אותם רחובות, הרגליים אותן רגליים, רק הקשר בין מראה עיניים להלוך נפש נוצר. התמונה מובנת גם לעיני השכל. שני דברים דרושים לכך: מפה ומקרא. המפה היא חצי הדרך. החצי הגדול אולי, אבל ללא היכולת לקרוא אותה, לעולם לא תביא אל היעד.
אדם הנקלע לספריית ענק סינית, נמצא בינות למאגרי ידע עצומים, אך ללא המפתח. רק כשילמד את שפת הספרים יוכל לגשת לאוצר ולהתעשר בו. הסימנים הגרפיים ללא מובנם לא יועילו לו – ואולי אף יזיקו להבנתו הטבעית הנוצרת מהבטתו במציאות לכשעצמה, ללא נסיונות התיווך באמצעות הספרים.
סיני שייקלע לספריה וילמד את התייר את שפת הספרים העתיקה, ייתכן שלא יבין מאומה בתוכנם, אולם בכך נתן בידו את האפשרות לדעת את כולם לפני ולפנים. הוא פתח בפניו את השער. ואם הסיני הזה מכיר את הספרים, הוא ילמד אותו גם את הדקויות, המובנים הכפולים והרמיזות שיש במאגר העצום שלפניו. הוא יכניס אותו בסוד העניינים.
התורה ממפה את העולם, והסוד הוא המקרא. עולם עצום מלא עומד סביבנו, ודרך משקפי התורה אפשר להבין מה נמצא פה: מה מקומו של כל דבר, מה גובר על מה, למה נועד כל דבר, מה קשור למה ואיך כל זה קשור זה לזה, ולמקור, ליעד.
מהו איש, מהי אשה, לשם מה מתקשרים, איך; מה עניינו של עולם, של עמיו, של עם עולם, פרטיו וסביביו; מהם החיים, לשם מה נועדו, מה תוכנם, לפניהם ואחריהם; מיהו האדם; איך בורא עולם מנהיג את עולמו ואיך אנחנו משתלבים בכל זה ומתאימים את עצמנו לאופן פעולת העולם ועוד. כל השאלות, מהקיומיות ביותר ועד לאלו העולות בפי ילדים. הכל בא על מקומו בשלום.
אבל תורה ללא סוד כגוף בלא נשמה. שום דבר לא יחזיק מעמד בלי קשר לה', וגם תורת ה' – מבלי ממד העומק האלוקי שלה – תידלדל בסוף, תזדלדל, תישנא ותיעזב על ידי רוב העם. לאחר אלפיים שנות הרדמה מלאה, מתעורר העם מהניתוח ומתחבר מחדש לחיים. והתורה כבר לא שם. את אלוקים שבחיים הוא חווה, והתורה לא מהווה כבר מתוות דרך באיזור החדש אליו הגיע. הוא לא יעזוב את אלוקים בשביל התורה.
התורה תצטרך להתעורר. הגבר קורא, הלומדים למדו לילה שלם בגופי תורה, ונשמתה פרחה, נתנה דין לפני כסא הכבוד וצריכה לשוב לגוף ולהחיותו. לא ברעש גדול תעשה זאת. בלחש, בדממה, בשאגת ארי מהוסה, בקבלת המציאות אל תוך זרועותיה, בהנפתה על כנפי חסידות אל על, בראיה למרחוק של השחר העולה לאטו.
השמש מפציעה. האור שוטף את הכל, מגלה הכל באור חדש. יש המסתנוורים ומבכרים להמשיך בפינה חשוכה, יש היוצאים לאלומת האור מבלי שניקו את בגדיהם לפני כן, ויש המביטים לכל דבר באספקלריית אור חדש שהאיר, אור המשמח עולמו אשר ברא, בלמדו אותו את הא'-ב' של המציאות הגלויה-עלומה, בגלותו לעולם כולו את אשר לפניהם.
הצללים מתגלים כדמויות שמעברן השני בוהק אור גדול, המסכים נחשפים כמווסתי תאורה המצילים את העולם מסנוור, הבורות מופיעים כנותני תנופה לעליה שבהמשך הדרך. ויותר מכל: החיים חוזרים לתורה. תרי"ג האיברים ותאיהם מתחברים לגוף שלם, חי ופועל. עץ הדעת שב ומגלה את עץ החיים. השמן שב לרחף על פני המים.
הרעיה שבה לאהוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
