ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
והנה, קבוצת נערים צעירים בני מצווה, עולה לכפר הרא"ה, וצימאון בוער בלבבם – ללמוד תורה ולהקים ישיבה. להניח יתד ופינה לעולם תורה, שיקום בתבנית חדשה גם ישנה, בארץ האבות ההולכת ומחדשת נעוריה. כך קמה לה ישיבת בני עקיבא 'כפר הרא"ה' בראשות הרב נריה זצ"ל.
אנשי הכפר המבוגרים, קיבלו פניהם בחיבה, אך גם בספקות. הלזה יקרא ישיבה? היוכלו קומץ בני הנוער להקים ישיבה בעיצומה של מלחמה נוראה כזו?
לא רבים יודעים, אך אחת הסיבות המרכזיות להקמת הישיבה בכפר הרא"ה הייתה מציאותו במקום של רב המושב, מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל (ההילולא שלו – יט' סיוון). גאון עצום בתורה ובמידות, השקוע רוב שעות היום והלילה בעומקה של הלכה, ומחובר בכל נימי נפשו למעשה ההתיישבות המתחדש. הרב ישראלי לימד בשנים הראשונות את השיעור הבוגר בישיבה.
לימים, סיפר הרב: "בא קומץ נערים הרוצה להמשיך את מסורת האבות. בצחוק קיבלו אותו כל הגדולים, אף על פי כן יצרו הנערים האלה ישיבה, והצחוק הפך רצינות, מציאות. מקווים אנו שהיישוב יכיר בחשיבות ישיבה זאת של הגדולים – הקטנים האלה, שימלאו מקום חשוב בארץ ישראל ההולכת ונבנית".
אם תרצו, כאן טמון שורש גדולתו החינוכית של הרב, להאמין בכוחות היצירה והתסיסה של הנוער, ולכוון את פרץ ההתלהבות וההתחדשות של הצעירים להמשיך את מסורת האבות, תוך שהם נותנים פנים חדשות למסורת העתיקה.
זהו ציר מרכזי בפרשתנו, פרשת בהעלותך. העם מתאווה לאכול בשר, וממש 'מתבכיין' למשה. משה רבינו, כבר עמד בעבר איתן מול סערות ציבוריות קשות, כמו – התביעות לספק אוכל ומים לעם שלם בלב המדבר, וכן – השבר האמוני הגדול של חטא העגל. והנה, הפעם, רפו ידיו, והוא אומר לה' שאין לו כבר כוח לשאת את העם, "כאשר ישא האומן את היונק".
מה קרה הפעם? האם זו סערה מאתגרת יותר מאתגרי העבר?
נראה, שההבדל הוא שהפעם זו סערה של 'תינוקות', כביטויו של משה – 'יונק'. משה מוכן לעשות הכל לספק תביעות מוצדקות כמים, מזון והגנה. הוא גם מוכן להתווכח ולהראות את דרכו האמונית. זו התמודדות מתאימה לרמתו הרוחנית הגבוהה של משה. אולם, להתעסק עם אנשים המתקטננים איתו על טעם האוכל, זה קטן עליו.
ווכאן, אומר לו ה' – אם הם 'יונקים' בשבילך, עליך לצרף להנהגה אנשים נוספים, שמתאים להם להתעסק עם בעיות כאלה. דבר לנוער/ לצעירים/ לילדים/ לתינוקות בשפתם!
ואכן, משה אוסף שבעים איש מזקני ישראל, נכנס עימם לאוהל, ומאציל אליהם מהרוח אשר עליו. אולם, כאן מתרחשת תפנית מפתיעה בעלילה!
אלדד ומידד מתנבאים במחנה!
ולא סתם מתנבאים, אלא אומרים – "משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" (סנהדרין יז.).
בעיני המתבונן מהצד, יש כאן איום גדול על כל העברת התורה בישראל. שבעים הזקנים, המתנבאים מאוהל מועד, מקבלים את נבואתם דרך משה, כך שהם חלק מהנהגתו של משה, וחלק משרשרת מסירת התורה מסיני למשה, וממשה לזקנים. הכל מסודר והולך בתלם.
אולם, השניים שקיבלו נבואה מהצד, הרי לכאורה לא קיבלו את נבואתם ממשה, זו הנהגה עצמאית שאינה כפופה למשה. זו נבואה עצמאית, שאינה חלק ממסירת התורה, ומי יודע – אולי הם יחדשו תורה חדשה? יתר על כן – הם מתנבאים "משה מת...", משמע, שבאמת הם רוצים לקרוא תיגר על משה רבינו.
אין פלא, שיהושע – תלמידו הנאמן של משה, וממשיך שלשלת הקבלה לדורות הבאים, מזדעק בעקבות התופעה המפתיעה, ומבקש לכלוא את הנביאים העצמאיים. כך הוא מבקש לשמור על ההנהגה ומסירת התורה המסודרת. (עיין סנהדרין יז. – מורה הלכה בפני רבם!).
אך משה, אדון הנביאים, לב הדור, מרגיש שנבואת אלדד ומידד באה גם היא ממנו. יודע הוא, שנבואתם אינה סותרת לנבואתו, אם מפני שגם 'המה בכתובים' ואם מפני שכשהאציל מהרוח אשר עליו, פתח בכך את הנבואה לא רק לשבעים הנוכחים באוהל מועד, אלא לכל עם ה', ולכן מעתה כל עם ה' יכולים להיות נביאים. "המקנא אתה לי, מי יתן כל עם ה' נביאים..." (לפי ביאור 'אור החיים' הקדוש).
ומאז דרכו של משה, עוברת אצל גדולי ישראל והמחנכים שבכל הדורות, היודעים לזהות בין דרך חדשה הפורצת גדר באופן פסול, לדרך חדשה שכל כולה תוספת כוח ופנים חדשות בישן. וכשמזהים הם, שהנבואה מגיעה בעומקה מהם, פוצחים הם ואומרים – "מי יתן כל עם ה' נביאים..."!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












