ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נתנאל חיים בן אילנה אסתר
הדרך היחידה להינצל מבקשת ההסגרה, הייתה להפוך לנתין אוסטרי. כדי לקבל את הנתינות, הוא היה מוכרח לקנות את העיר האוסטרית פוטיק לנחלה לו ולבניו. קנייה זו עוררה שאלות הלכתיות בנוגע לעבודת נוכרים בשבת במשרפות היי"ש במקום.
שלח רבי ישראל את השאלה לרבי שלמה קלוגר, בעל ה'חכמת שלמה', מגדולי הפוסקים בדור, (ההילולא שלו ב- ל' סיון). רבי שלמה השיב לו באריכות על העניין, והוסיף נקודת מבט נוספת:
"חז"ל (עבודה זרה ט) אמרו שבאלף השישי, אם יתן לך בית בעד דינר אל תקנה... כוונת חז"ל להגדיל האמונה, שכל כך תהיה ביד איש הישראלי אמונה על הגאולה עד שידמה לו שאפילו דינר אינו שווה בית בחוץ לארץ, והנה אם הייתה בנו אמונה זו וודאי היה בא הגואל... אבל לקנות עוד כפרים ושדות וכרמים לעבור על דברי חז"ל זה וודאי לא נשמע ולא נראה"? (שרי האומה, ח"ד, עמ' 191).
בכך ביטא רבי שלמה נקודה בסיסית חשובה – יהודי בחוץ לארץ הוא ארעי, יהודי שייך בקביעות אך ורק לארץ ישראל.
עניין זה בא לידי ביטוי מרכזי בפרשיית המרגלים, שבפרשת שלח. בפרשייה זו, חוזר הפועל 'לתור', פעמים רבות. כמה פעלים יכולים לבטא את מלאכת הריגול, לדוגמא – לראות, לבדוק, לחזות ועוד. מבין כל הפעלים, התורה בחרה להדגיש דווקא את הפועל הייחודי – 'תור'. מדוע? מה מיוחד בפועל הזה, המבטא את אשר אירע לבסוף עם המרגלים?
כמה הסברים אפשר לתת לדבר. ביניהם – התייר הוא אורח וזר במקום. מציאותו במקום היא ארעית וזמנית. כשנשיאי ישראל יוצאים למשלחת חיפושים לארץ ישראל, ארץ אבותינו, הם היו צריכים לחוש בסתר לבבם, שהם קבועים במקום. הם היו צריכים להרגיש את מה שמציינים עולים רבים לארץ, שברגע שמגיעים לארץ, מגיעים לבית האמיתי.
אכן, אולי זו הסיבה, שכלב עלה לפקוד את קברי אבות שבחברון, כדי להרגיש שהוא שב למקום 'קברות אבותיו', כביטויו של נחמיה בימי תחילת הבית השני, הבא לציין בכך שהשיבה לארץ היא שיבה לשורשינו העמוקים בארץ.
אולם, שאר המרגלים הרגישו מראש כתיירים, כאורחים במקום, וזה היה שורש החטא.
באופן דומה, בסוף הפרשה, אנו מצטווים על הציצית – "וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה'... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". היהודי צריך להרגיש כבן בית במצוות ה'. עיניו צריכות להביט ברוחניות, ואל לו להפנות מבטו למראות אסורות, ההופכות אותו ל'תייר מקצועי' בעולם, שהרי מראות אלו מושכות את לבבו אל הארעי והחולף בעולם.
ויהי רצון, שלא נהיה תיירים – לא בארצנו ולא במראות עינינו, אלא נהיה תמיד בני בית קבועים בארצנו, ונביט תמיד במראות הקבועים והנצחיים, עד שיחזו עינינו במהרה בשוב ה' לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
