ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר יהושע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פרשתנו פותחת בעניין המרגלים ששלח משה לתור את הארץ לפני שנכנסו בני ישראל לכובשה, והסמיכות של פרשה זו לפרשת מרים הנביאה הכתובה בסוף הפרשה הקודמת, באה ללמדנו את גודל עוון לשון הרע בכלל, והוצאת דיבה על ארץ ישראל בפרט, וממילא את עוצם הזהירות מכל דיבור שאינו הגון, ואפילו מאבק לשון הרע.
וכך אומרת התורה (במדבר יג, א-ג):
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה".
ואומר רש"י:
"למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר", עכ"ל.
ויש להקשות, מה הטענה על המרגלים ממה שדיברה מרים, והרי היא דיברה על ראש הנביאים שהעיד עליו הקב"ה (במדבר יב, ז)"בכל ביתי נאמן הוא", והיה ענק שבענקים, וכי אפשר להשוות את הלשון הרע שדיברה עליו מרים, כמו לשון הרע שדיברו המרגלים על הארץ, ולכאורה הם דברו רק על עצים ואבנים? אלא אדרבה, מכאן אנו למדים כמה מעלתה העצומה של ארץ ישראל, שאינה כשאר הארצות, וכמו שמאריכה התורה בפרשת 'עקב':
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".
גם חז"ל הפליגו מאוד בשבחה של ארץ ישראל כמובא בגמרא בכתובות (קיב.):
"רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר (כשהיה בא רבי זירא לארץ ישראל, הוא לא היה מחכה לאוניה שתעביר אותו את הנהר, אלא היה משליך עצמו למים ומחזיק בעץ או בחבל, מרוב חיבתה). אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו (א"ל צדוקי אחד: אתם עם פזיז שהרי במעמד הר סיני הקדמתם פיכם לאוזניכם - היינו אמרתם 'נעשה' ואח"כ 'נשמע', ועדיין אתם פזיזים), אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה (ענה לו ר' זירא: מקום שמשה ואהרן לא זכו להגיע אליו, מי שאמר שאני אזכה ?). ר' אבא מנשק כיפי דעכו" ("כיפי", אלמוגים, או סלעים - רש"י שם. רבי אבא הגיע לארץ בספינה והורידה אותו בנמל עכו וזה היה המקום הראשון בארץ ישראל שרגלו דרכה).
היש בה עץ - אדם צדיק שיגן עליהם
משה רבנו מצוה את המרגלים לרגל את הארץ ולבדוק את טיבה, וכך אומר להם (במדבר יג, יז-כ)
"עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב. וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן".
ויש להקשות, הרי בתחילה הוא כבר אומר להם לבדוק "השמנה היא אם רזה", כלומר אם היא מגדלת תנובה למחיה, וממילא כלול בזה אם יש עצים וכל גידולי השדה, ואם כן מהו שחוזר ואומר "היש בה עץ אם אין"? רש"י הרגיש בקושי זה ומפרש, וז"ל:
"היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגן עליהם בזכותו", עכ"ל
(ובאמת אומרים חז"ל אומרים שאיוב היה בארץ, וביום שבאו המרגלים לראות את הארץ, הוא מת, וראו המרגלים את ההלוויה שלו). מכאן רואים את מעלתם של הצדיקים, שיש בכוחם להגן על הדור כולו.
אך בה' אל תמרודו
באותה שעה, קמו כלב ויהושע ואמרו להם "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" (דברים יד, ט). כוונת דבריהם היא, מאחר והקב"ה אמר להם שהארץ טובה, כל התכחשות לדבריו היא בגדר בגידה ומרידה במלכו של עולם.
עוד אמרו להם "סר צלם מעליהם", הביאור בזה הוא: לכל אדם חי יש צל שמלווה אותו, וכל ענקי הארץ שראו היו ללא צל, מכאן שאין להם חיוּת, והכיבוש יהיה קל ומובטח.
עוד אמרו להם "כי לחמנו הם" - כמו שלחמניות חמות נאכלות בקלות ובמהירות, כך כיבוש הארץ יהיה מהיר וקל.
ולבסוף אמרו להם את עיקר העיקרים, "וה' אתנו אל תיראום" - כיון שהקב"ה נמצא אתנו ודואג אישית למלחמותינו, אין לך הבטחה גדולה מזו להיות שקט ובטוח שננצח במלחמה (ואני רגיל לדרוש במילה "אל תיראום" - אל תירא או"מ, כלומר, שאין לנו לפחד ממה שיאמרו עליהם האו"מ, ושיגידו מה שיגידו, אנחנו נעשה את רצון הבורא, וכל העולם יצטרכו להיכנע לרצונו יתברך ויתעלה).
מה בין המרגלים של משה למרגלים של יהושע?
משה רבנו התפלל על יהושע להצילו מעצת המרגלים, וכתוב (במדבר יג, טז) "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ". ומבאר רש"י, וז"ל: "התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים'.
שואל האלשי"ך הקדוש, הרי ידוע שמי שנכוה מחמין נזהר מפושרים, ולפי זה תימה על יהושע שהיה תלמידו של משה רבנו, הרי הוא ראה וידע איזה מכשול יצא מהמרגלים, א"כ מדוע הוא שוב שולח שני מרגלים אחרי שנכשלו כבר פעם בשליחת מרגלים?! אלא, אומר האלשי"ך הקדוש, הביאור הוא שיש שני סוגי מרגלים. יש מרגלים ששולחים אותם לתור את הארץ מבחינה גשמית, "הטובה היא אם רזה" וכו', ויש מרגלים שהולכים לרגל את הארץ במטרה לכבוש אותה, ורוצים לדעת כיצד יכבשוה, ולצורך מטרה זו אין למרגלים צורך לבחון את טיב הארץ אלא את הגישה אל גבולותיה וכדומה.
המרגלים ששלח משה רבנו באו לבדוק את טיבה של הארץ אם בכלל כדאי להיכנס אליה, אבל המרגלים ששלח יהושע באו לרגל כיצד לכובשה, אבל הכניסה אליה היתה פשוטה וברורה לכל.
שמות המרגלים והצפנתם
ועוד שואל האלשי"ך הקדוש מדוע לא הוזכרו שמותם של המרגלים ששלח יהושע, כפי שפורטו אחד לאחד המרגלים ששלח משה רבנו? אלא שני המרגלים היו כלב ופנחס, והיה שמו של אחד מהם "חרש" ושמו של השני "לאמור", ואם כן הוזכרו בשמותם כדלהלן.
ועוד שאל, מדוע נאמר אצל רחב "ותצפנו" בלשון יחיד, והרי היו שני אנשים? המלבי"ם מיישב, שבאמת הצפינה שניים אלא שהצפינה כל אחד בפינה אחרת ועל כן נכתב בלשון יחיד, אבל האלשי"ך הקדוש עונה, כיון שפנחס הוא אליהו, לא היתה צריכה להצפין אותו, ורק כלב הוצרך להסתתר לבדו.
מניין נלקחה היו"ד של יהושע והניקוד שלה?
עוד יש לשאול, מדוע כתבה התורה 'וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ בחיריק, ולא כתבה " בֶּן " בסגול? מבאר על זה בעל הבא"ח זיע"א שבשעה ששינה הקב"ה את שמה של שרה אמנו משרי לשרה, האות היו"ד בכתה, שכן אותיות התורה היו מדוייקות ומדוקדקות תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, וניתוקה גרם לה צער עצום ורב, ורצה הקב"ה לחלק אותה, ולא הסכימה. וכשהגיע משה רבנו לשינוי שמו של יהושע, לא היה יכול להוסיף אות על דעת עצמו עד שמצא את היו"ד של שרה שהיה תלוי ועומד. ובעניין הניקוד, היה צריך להוסיף ניקוד של שו"א תחת היו"ד שנתוסף ליהושע, ולשם כך לקח משה שתי נקודות מהסגול של " בֶּן " ונשאר בִּן בחיריק.
לא הועילה להם תשובתם
כשראו עם ישראל את הנזק הגדול והעצום שנגרם בגלל הוצאת הדיבה, והתחרטו בלבם ובכו כל אותו הלילה, קמו בבוקר וביקשו להחזיר את המצב לקדמותו כאילו לא קרה דבר, ורצו לעלות אל ראש ההר בדרך לארץ; אמר להם משה רבנו שלא תעלה בידם, כי אין הקב"ה בקרבם, וללא סייעתא דשמיא צמודה, לא יעלה בידם מאומה. ויש להקשות, הרי אין דבר העומד בפני התשובה, ומדוע לא עמדה להם תשובתם? אלא שלא קיימו תשובה כדבעי, כי הם לא השכילו להבין שחטאו, רק אמרו "כי אמר ה' כי חטאנו" - ה' אומר, ועל כן אנו חוזרים בתשובה.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם
דברים לכבוד הילולת הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

האם מותר לפנות למקובלים?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

חכמת התורה וחכמות החול

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך עושים קידוש?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.

לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.

תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.

רביבים חטא המרגלים כמבחן אמונה לדורות
כשם שצום תשעה באב חמור מצום י"ז בתמוז, כך מכמה בחינות חטא המרגלים חמור מחטא העגל | שני החטאים היסודיים של דור המדבר מלווים את ישראל בכל הדורות | המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה | מי שכופר בערכה של ארץ ישראל, כופר ביכולת לגלות את דבר ה' בארץ | רוב מי שמבינים את ערכה של ארץ ישראל, מוצאים דרכים מעשיות כיצד להחזיק בארץ וליישבה תוך התמודדות עם האתגרים הקשים נדמה שהוויכוח על ארץ ישראל מבוסס על טענות ריאליות, האם ויתור על שטחים ימנע מלחמה או יקרב מלחמה? האם ניתן להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון בלא לתת אזרחות לנוכרים שאינם מזדהים עם המדינה היהודית? אולם בפועל אנו מוצאים עובדה מעניינת. הרוב המוחלט של מי שאינם מבינים את ערכה המקודש של הארץ, מוצאים שיש קושי ליישבה ורוצים לסגת מחלקים ממנה, ולימים מתברר שהביאו אסונות על עם ישראל

אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.

בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.










