ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה הקשר הזוגי

רוח קנאה או רוח שלום?

השקאת הסוטה איננה כניעה של התורה לרוע הלב של בעל חשדן. מטרתה של ההשקאה היא יצירת שלום ורעות, שיקום האמון המשפחתי וחיזוקו.
לחץ להקדשת שיעור זה
רבים נוטים לפרש את טקס השקאת הסוטה כציד מכשפות. הבעל אשר חושד באשתו לובש רוח קנאה, רודף את אשתו עד חורמה ומשפיל אותה עד שתודה בקלונה.
ועל כן יש התמהים מדוע התורה משתפת פעולה עם חשדות הבעל וקנאותו, ומעצבת טקס שלם מעורר אימה במטרה לסחוט הודאה מהאישה המסכנה.
אכן, השקאת הסוטה מעוררת אימה. היא מלווה באלה ובשבועה, באיומים ובנבואות שחורות על גורל האישה. לפי הרמב"ן גם יתר מרכיבי הטקס נועדו לאיים על האישה: מנחת הסוטה היא "מנחת עונש" שנועד להזכיר את עוונה, היא עשויה משעורים רמז לסערה ולמהומה. כלי החרס רומז שהסוטה תישבר ככלי חרס, והעפר - כי עפר היא ואל עפר תשוב. על כן יש התמהים היכן נעלם שלום הבית שהוא מאבני היסוד של בית ישראל? היכן ערך שמירת שלמות המשפחה שרגילים אנחנו להתהדר בו ולהעמידו במקום של כבוד בסולם הערכים שלנו?!
הרמב"ן משיב על שאלה זו: השקאת הסוטה איננה כניעה של התורה לרוע הלב של בעל חשדן שרותם את המערכת כדי להציק לאשתו. על פי ההלכה, השקאת הסוטה באה רק לאחר קינוי וסתירה. כלומר, לאחר שהבעל התרה באשתו, היא הסתתרה עם גבר זר (ועדים מעידים על כך). ההוכחות הנסיבתיות מעלות חשד סביר שהנאמנות המשפחתית נפגעה. הרמב"ן קובע שטקס ההשקאה הוא נס שמטרתו להרחיק את הסוטה ולטהר את בית ישראל, "שיהיו ראויים להשרות את השכינה בהם".
תורת ישראל איננה סובלת פגיעה בנאמנות הפנים-משפחתית. משפחה נבנית על בסיס כריתת ברית של נאמנות בין בני הזוג. תחת החופה בני הזוג נותנים זה בזה אמון שמניעיהם העתידיים במהלך חייהם יהיו לטובת התא המשפחתי המשותף ולא נגדו, לשם מטרות ואידיאלים משותפים ולא נגדם. הנאמנות היא בסיס המשפחה. אם אין נאמנות, אין משפחה.
בדבריו לימד אותנו הרמב"ן שחוסר הנאמנות הפנים-משפחתית מחבל לא רק במשפחה הגרעינית, אלא גם בכלל ישראל, בכל משפחות בית ישראל. עמנו הוא קדוש, ופגיעה בקדושה הבסיסית של המשפחה מערערת את קיום העם כולו. בספרו 'אורות' קובע מרן הראי"ה קוק זצ"ל שהאמון המשפחתי נוגע גם לקיומו של כל העולם. לכן הפגיעה בנאמנות המשפחתית יוצרת סדק ב"אושיות המעמידות את היצירה וכוחותיה בעולם הכללי". משום כך נמחה שם ה' על המים. השם האלוקי שבו נבראו שמיים וארץ, אף הוא שותף לזעזוע ולסילוק הנגע המוסרי.



נאמנות גם מצד הבעל
כיצד האמון המשפחתי קשור לקיומו של כל העולם? הרב קוק מסביר שהאמון המשפחתי הוא בבואה לאמון שצריך לשרור במלוא העולם.
נקודה זו צריכה הבהרה, ולשם כך נקדים הקדמה: העולם נברא בשרשרת ארוכה של הבדלות - הבדלה בין אור לחושך, בין מים למים, בין יום ללילה וכו'. גם אדם וחוה נוצרו מתוך הבדלה: נטילת הצלע והבדלתה מאדם הראשון. בסוף הבריאה, לאחר שורת הבדלות, מופיע עולם מורכב ומפוצל, כדברי המהר"ל שפתיחת התורה באות בי"ת נועדה לציין שעולמנו הוא עולם של שניוּת. כך הולך העולם ומתגלגל עד למהפך המתחיל ב"דבק באשתו והיו לבשר אחד". כאן מתחיל מהלך האיחוד. על האדם מוטל התפקיד לחבר - בין איש לאישה וגם בין שמיים לארץ, בין קודש לחול ובין רוח למעשה. כל בגידה בנאמנות המשפחתית יוצרת סדק שמתחיל בתחתונים ומגיע עד לעליונים.
חשוב לציין שהדרישה לנאמנות היא הדדית ומופנית גם כלפי הבעל. לכן, כאשר הבעל איננו נקי מנגע משפחתי, אין הנס של בדיקת מי סוטה מתרחש. יתרה מזו - כאשר חלה התדרדרות מוסרית בכלל ישראל, ורבו הנואפים, פסקו לגמרי מי סוטה (רמב"ן).
לאור כל זאת מפתיעים דברי חז"ל (חולין קמא, א) המגדירים את תפקיד מחיקת שם ה' על המים בצורה הפוכה מהמקובל: "גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה יימחה על המים". "שלום בין איש לאשתו"?! האין השקאת מי הסוטה נועדה להרחיק את האישה הסוטה ולבער את הרע והקלקול מקרב המחנה?!
אמנם יש להשקאת מי הסוטה מטרה כפולה - להביא קללה על הסוטה וברכה על האישה הנאמנה. אבל מנין לחז"ל שמחיקת שם ה' נועדה דווקא לפן המבורך ולא לפן המקולל? מזה עלינו להסיק שחז"ל ראו את עיקר תפקידה של השקאת הסוטה בהסרת החשדות מעל האישה, ובהבאת שלום בין בני הזוג, באיחוי המשפחה ולא בפירוקה.
לפי חז"ל, לאחר הקינוי והסתירה, טרם שותה הסוטה מהמים, היא אסורה על בעלה. הוי אומר: המשפחה כבר מפורקת. רק אם היא שותה היא חוזרת להיות מותרת לבעלה. זאת ועוד, הסוטה רשאית לסרב לשתות את המים, ואז תתגרש מבעלה. סביר שאישה שנכשלה תבחר בפתח מילוט זה. איזו אישה תסכים לשתות? רק זו שבטוחה בצדקתה ובנאמנותה, ועל כן איננה חוששת מהקללות. שם ה' יימחה על המים לטובתה, כדי להביא ברכה ושלום לביתה. בכך יסורו גם החשדות של הבעל: אם אשתו לא חששה משתיית המים, כנראה שהיא נקייה לגמרי. הווי אומר: השקאת הסוטה מטרתה היא שלום ורעות, שיקום האמון המשפחתי וחיזוקו. תחילתו קנאה, וסופו שלום.

הרב אלישע אבינר הוא נשיא המרכז ללימודי משפחה במכללת 'אורות ישראל'

מתוך העיתון בשבע.
עוד בנושא הקשר הזוגי

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il