ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
הנדר המשונה
שאול היה במתח עצום. המשחק לקראת סיום ועדיין התוצאה עומדת על 0-0.
שאול, אוהד כדורגל מושבע, כבר צופה במשחקי המונדיאל מזה כשבועיים. כעת, המתח ממש בעיצומו, והוא אינו מצליח אפילו למצמץ מרוב מתח.
כ-3 דקות לקראת סיום המשחק, הכדור מגיע לשחקן האלוף של הקבוצה אותה אוהד שאול. בתוך שניות, השחקן מצליח לעקוף 4 שחקנים ו.. גול! שאול קופץ מהתרגשות יחד עם קהל המעריצים מבעד למסך. מרוב התרגשות הוא צועק: "איזה אלופים!!! אני נודר לתת את כל המשכורת החודשית שלי כתרומה לבית הכנסת!"
בעודו שרוי באופוריה ובהתלהבות הוא קולט פתאום את אחד משחקני הקבוצה היריבה לוקח את הכדור וקולע גול יפה ומדויק. "לא!!!" נשמעת שוב זעקה בחלל החדר.
אולם, המשחק הסתיים בתיקו 1-1 ולאחר שגם בהארכה לא הושגה הכרעה, המשיכו לפנדלים.
לאחר כמה דקות מותחות המשחק הסתיים בניצחון של הקבוצה היריבה.
שאול מסתובב בחדר מבואס לחלוטין. "איך כל זה קרה?!" "כל כך חבל!" בעודו שרוי בצער, נכנסת לחדר אשתו כשחיוך על פניה "נו, ב"ה ניצלה המשכורת החודשית שלך, הרי לא התכוונת לנדור באופן שהקבוצה שלך תפסיד!"
האם אכן שאול כעת פטור מלשלם את הכסף לצדקה?
תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
ראשית כל יש להעיר ששאול צריך להוציא את השטויות האלו מראשו. לצפות במשחקים האלו אסור משום 'מושב לצים'.
לגבי נדרו מסתבר שעיקר נדרו היה על דעת כן שקבוצתו תנצח. ולכן במקרה זה שהפסידה לבסוף, ניתן לסמוך על המודעה שעשה בהתרת נדרים ערב ראש השנה. בדרך כלל לא סומכים על מודעה זאת לכתחילה מסיבות שונות (ראה שולחן ערוך יורה דעה, רי"א , סעיפים א-ב) אבל במקרה שלנו אפשר לסמוך על זה.
(בנוסח שכתוב שם, האדם 'מוסר מודעה' ואומר שכל הנדרים שהוא ידור כל השנה יהיו בטלים. זה מועיל אם האדם נדר תוך שהוא שוכח שמסר מודעה לבטל את נדריו. אמנם אם הוא זכר בזמן הנדר את המודעה ואף על פי כן נדר אז הוא בעצם ביטל את המודעה והנדר יתפוס. לכן פסק הרב ליאור שאם שאול זכר את המודעה בשעת הנדר, אז הוא ביטל את המודעה ואם ברצונו לבטל את הנדר, יש לו לעשות עכשיו התרת נדרים. אבל אם הוא שכח בשעת הנדר מהמודעה אין צורך להתיר את הנדר).
לסיכום: שאול לא צריך להתיר את הנדר ויכול לסמוך על התרת נדרים שעשה בערב ראש השנה 1 . אבל עליו להפסיק לראות משחקי כדורגל שיש בהם משום מושב לצים.
*****
"בנות צלפחד...בן מנשה בן יוסף". רש"י – יוסף חבב את הארץ ובנותיו חבבו את הארץ
החתונה או קדושת הארץ
השעה שעת ערב מאוחרת, כשלפתע נשמע צלצול טלפון. מרדכי מיהר לענות ומהעבר השני נשמעו צהלות שמחה "מזל טוב מזל טוב! שרוליק התארס!" מרדכי הצטרף לקריאות המזל טוב והחל לרקוד בסלון ביתו מרוב התרגשות.
למחרת נסע מרדכי עם משפחתו כדי לפגוש את זוג המאורסים ולשמוח יחד עמם בשמחתם. תוך כדי הסעודה החגיגית, החלו להשמע דיבורים על מיקום החתונה. בין האפשרויות שעלו הייתה גם האפשרות שהחתונה תתקיים באנגליה, שכן הכלה בלבד גרה בישראל וכל משפחתה עדיין בחו"ל.
לאחר כמה שבועות, מרדכי פתח את תיבת הדואר ובפנים היתה מונחת הזמנה חגיגית לחתונת אחיו. כאשר פתח את ההזמנה חשכו עיניו. אכן, החתונה תתקיים באנגליה.
כעת, מתלבט מרדכי מה לעשות. הוא כל כך אוהב את אחיו הקטן ורוצה כל כך להשתתף בשמחתו. מאידך, מעולם לא יצא מארץ ישראל. מה יעשה כעת, האם יצא מהארץ וישתתף בחתונה?
תשובה:
הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
מבואר במשנה ברורה (סימן תקלא ס"ק יד), שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לדבר מצוה. דבר מצוה נקרא אפילו מי שרוצה לבקר את חבירו בחוץ לארץ. לפי זה וודאי שמותר לצאת לחתונה של אחיו בחוץ לארץ. אולם גיסי הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א הורה שאם מרדכי הוא בן ארץ ישראל ומעולם לא יצא מהארץ, כדאי שימשיך להחזיק במעלה זו ולא יצא לחוץ לארץ. (ע"פ חשוקי חמד גיטין דף עו עמוד ב).
^ 1.כעין זה נשאל הגרי"ש אלישיב זצ"ל על ידי חתנו הגר"י זילברשטיין שליט"א, ומובא בספר קב ונקי סימן רפ"ה וז"ל : מעשה שהיה בבני זוג שבמשך שנים רבות לא זכו להיפקד בזרע של קיימא, האשה עברה טיפולים קשים ביותר, הכרוכים בסבל נורא ובהוצאות רבות, ולאחר תקופה ארוכה, זכו השניים בס"ד להיפקד, ובשעה טובה חבקו בן זכר בריא ושלם.
והנה, חלפו מספר חודשים, ובני הזוג הופתעו לגלות, כי זכו שוב להיפקד בהריון טבעי לחלוטין, ללא שום טיפול קשה ומייגע. לא היה גבול לשמחתם ומתוך רגשי הודיה על חסדי השי"ת, הכריזה האשה שאת כל המשכורת הבאה שהיא מקבלת היא מעבירה לארגון המטפל בזוגות חשוכי ילדים.
והנה, קודם שהיא קבלה את המשכורת, אירע אסון והולד שבמעי האשה מת. כעת התעוררה השאלה האם האשה צריכה לקיים את הנדר ולהעביר את משכורתה לארגון, או שמא זה נדר בטעות?
הגרי"ש אלישיב השיב שיש מקום גדול לומר שעיקר נדרה היה כדי שיוולד לה בן, ולא כדי שתפיל, ולכן כיון שיש כאן ספק, תעשה התרת נדרים, ואף שאין עושים התרת נדרים על נדרי צדקה, כמו שכתב הרמב"ם (פי"ג מהלכות נדרים הכ"ה) נדרי הקדש מצוה לקיימן, ולא ישאל עליהן אלא מדוחק, שנאמר (תהלים קטז יד) 'נדרי לה' אשלם'. מ"מ כיון שהדעת נוטה שפטורה מלשלם, הרי זה נחשב לדוחק ותעשה התרת נדרים.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שימוש נכון בתנור הביתי
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לבדוק את החמץ שבלב
הקשבה בזמן של פילוג
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
