ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
כתבו התוספות (גיטין ב. ד"ה ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו):
"אבל כל זמן דלא אתי בעל ומערער נישאת על פי הגט ולא טענינן מזוייף דמשום עיגונא אקילו בה רבנן אבל בממון טענינן מזוייף לנפרע שלא בפניו ומיתומים ומלקוחות דאל"כ לא שבקת חיי לכל בריה שיוכל כל אדם לכתוב שטר מלוה ולהחתים עדים מעצמו ולטרוף שלא בפניו מיתומים ומלקוחות".
הרי מבואר בתוספות שעקרונית היה צריך לחשוש לטענת מזויף בגט אף ללא ערעורו של הבעל, וכמו בממון. אלא שמשום עיגונא הקילו.
לפי תוספות ניתן להבין שבמקרה שצריך אמירת בפני נכתב ובפני נחתם כדי למנוע ערעור של הבעל, שוב אנו חוששים שהשטר מזויף. שהרי במקרה זה כבר אין לנו טעם להקל משום עיגונא. או שמא נשאר הטעם שמשום עיגונא הקילו גם כאשר אנו צריכים את אמירת בפני נכתב ובפני נחתם.
בר"ן (על הרי"ף גיטין ג.) מצאנו תירוץ אחר מדוע לא חוששים למזויף בגט: "לפי שאין אשה זו ממונו של בעל אלא ברשות עצמה היא להנשא ואנן לא מנעינן לה. ועוד שמתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחלתה ונאמנת כענין מה שהאמינוה לומר מת בעלי".
הרי שדעת הר"ן שאין אשה ממונו של בעל ואיננו חוששים שהשטר מזויף. (האחרונים הביאו את דברי הגרי"ז שפירש את דברי הר"ן שמכיון שאין האשה ממונו של בעל אם כן הבעל לא נחשב בעל דבר ואנו לא טוענים עבורו מזויף).
לפי זה ביאר בשיעורי אבי עזרי (סי' א, ראה גם שיעורי רבי שמואל ב. אות ב, חידושי רבי נחום ה. אות קיט בשם חמיו הגר"ח שמואלביץ), שלעת הר"ן נראה שאין לנו חשש שהשטר מזויף. רק בדעת התוספות יש להסתפק כנ"ל.
והוסיף הגרא"מ שך (שיעורי אבי העזרי שם) שאולי הר"ן לשיטתו. למדנו (בשיעור הקודם) שהר"ן סבור ששליח קבלה לא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם כי אין חשש שהבעל יבוא לערער על הגט בשליח קבלה. רק בשליח הולכה יש חשש שהבעל יערער משום שאין הגירושין נגמרים עד שהשליח יביא את הגט לאשה, ואולי הבעל יתחרט בינתיים. מה שאין כן בשליח קבלה, שהגט חל מיד, ולכן הבעל גמר בדעתו לגרש ולא יבוא לערער.
הרי שהר"ן סבור שאין חשש לזיוף, אלא כל החשש הוא לערעורו של הבעל.
אך בדעת התוספות יש לומר שהחשש הוא אמיתי כנ"ל.
לכאורה נחלקו בדבר הרמב"ם והראב"ד. לדעת הרמב"ם אשה עצמה המביאה את גיטה לא צריכה לקיים את הגט. ולדעת הראב"ד אשה המביאה את גיטה צריכה לקיים את הגט.
זה לשון הרמב"ם (הלכות גירושין פרק יב ה"ב):
"היו לה שני עדים שהיא גרושה אף על פי שאין שם גט הרי זו תנשא לכתחלה, הוציאה גט מתחת ידה ואמרה גירשני בעלי בזה הרי זו נאמנת ותנשא בו אף על פי שאינו מקויים כמו שביארנו".
על זה השיג הראב"ד: "הוציאה גט מתחת ידה ואמרה גרשני בעלי בזה הרי זו נאמנת ותנשא בו אף על פי שאינו מקוים. א"א אומר אני שיתקיים בחותמיו אף על פי שלא יצא עליו ערער".
ושוב נחלקו לעניין עבד.
כתב הרמב"ם (הלכות עבדים פ"ו ה"ז):
"וכיצד שוין במוליך ומביא שהמביא גט שחרור בא"י א"צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם ובח"ל אם אין עדים מצויין לקיימו ואמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם זהו קיומו, ואם בא האדון וערער אח"כ אין משגיחין בו כמו שביארנו בגיטי נשים, כשם שהאשה עצמה מביאה גיטה ואינה צריכה לקיימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כך העבד ששטר שחרור יוצא מתחת ידו אינו צריך לקיימו, וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם אם התנה עליה כמו שביארנו במקומו כך העבד שהביא גט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם נאמן על אותו הדרך ואין צריך קיום.
על זה השיג שוב הראב"ד: "כשם שהאשה עצמה מביאה גיטה וכו' עד אינו צריך לקיימו. א"א זה הדרך הולך על דרך לא טוב לפי דעתנו כי הוא מפרש מה שאומר בגמרא אשה מכי מטי גיטא לידה איגרשא לה שאינה צריכה לקיימו ואין זה הדרך נכון בעינינו וכי היכן מצינו שטר שקרא עליו ערער שיגבה בו בלא קיום ואם יאמר שאינו צריך קיום עד שיערער עליו מנא ליה דמתניתין לאו ה"ק דילמא ה"נ קאמר צריכה שתאמר בפני נכתב ובפני נחתם שלא תבא לידי ערער ולא תוכל לקיימו ואמאי אקשיה ליה מכי מטי גיטא לידה איגרשא לה והמתרגם הזה כמו כן איך סתם דבריו ואמר שאינן צריכין קיום בודאי אם יערער בעל ואדון צריכין קיום והשכל מורה שאף אם לא יערער אין להתיר אשת איש ואיסור עבד בלא קיום הגט אלא ודאי צריך לפרש בו דרך אחרת עכ"ל".
הרי שלדעת הרמב"ם אשה המביאה גיטה אינה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם.
דעתו של הרמב"ם מתאימה לדעת הר"ן ששליח קבלה לא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם כמו אשה המביאה את גיטה, והטעם שלא חוששים לזיוף בגט הוא משום שהאשה אינה ממונו של בעל.
אך דעת הראב"ד שאשה המביאה גיטה צריכים לקיים את הגט. ומה שאמרה הגמרא (גיטין כד.) שאשה המביאה גיטה אינה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם ביאר הלחם משנה (הלכות עבדים שם) בדעת הראב"ד שהכוונה שבאשה המביאה גיטה לא מועילה אמירת בפני נכתב ובפני נחתם אלא צריך קיום גמור.
לפי זה אפשר שלדעת הראב"ד בשליח קבלה צריך קיום לגט (כך נראה דעת הב"ש כמובא בשיעורי ר' שמואל מסכת גיטין דף ב. אות ה).
הפוסקים דנו בדברי הראב"ד והעירו שמצינו שבגט בארץ ישראל לא צריך קיום, ואיננו חוששים שהוא מזויף. אם כן מדוע אשה המביאה גיטה צריכה לקיים את הגט?
ויש שהסבירו שרק באשה עצמה יש צורך בקיום הגט משום שיש חשש יותר גדול של זיוף, אך בשליח אין אדם חוטא ולא לו ולא חוששים למזויף.
(ראה ריב"ש סי' שפה, נודע ביהודה תנינא קלו, שיעורי הרב סולוביצ'יק גיטין כד., שיעורי ר' שמואל מסכת גיטין דף ב. אות ה, מנחת אשר סי' א).
יצוין ששאלה כזאת הגיעה הלכה למעשה לגרע"י וכתב שהלכה כרמב"ם ולא כראב"ד, כפי שפסק השולחן ערוך. זה לשונו (יביע אומר חלק י - אבן העזר סימן לז):
ב"ה. תל אביב, אלול תשט"ז
באה לפנינו אשה שעלתה מחו"ל לארץ ישראל, ובידה מעשה בית דין המעידים שנתגרשה בגט כדמו"י בפניהם, אך לא הכרנו חתימת הדיינים כלל. והנה הרמב"ם (הל' גירושין פ"ז הכ"ד) כתב, אשה שבאה לב"ד וגט יוצא מתחת ידה א"צ לומר כלום, והרי היא בחזקת מגורשת, הואיל והגט שבידה כתוב כהלכתו ועדים חתומים עליו, אף על פי שאין אנו מכירים כת"י העדים ולא נתקיים, אין חוששים דשמא זייפה אותו, שאינה מקלקלת את עצמה, ועוד שהעדים החתומים על הגט כמי שנחקרה עדותן בבית דין, לפיכך נעמיד הגט בחזקתו ותנשא, אא"כ יערער הבעל וכו'. ע"ש. וכ"כ עוד (בהל' גירושין פרק יב ה"ב), הוציאה האשה גט מתחת ידה ואמרה גירשני בעלי בזה הרי זו נאמנת ותנשא בו, אף על פי שאינו מקויים. ע"כ. והראב"ד שם השיג עליו, וז"ל: א"א אומר אני שיתקיים בחותמיו אף על פי שלא יצא עליו ערער. ע"כ…
וכן פסק מרן בש"ע (סי' קמב סעיף יג) בסתם, כד' הרמב"ם, וסברת הראב"ד כתבה (שם סעיף יד) בשם יש חולקים, וקי"ל הלכה כסתם, וגם להלן בש"ע (סי' קנב ס"ט) פסק כד' הרמב"ם, בלי חולק…".
סינון פסולת בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה מברכים על פיצה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
