ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- חבלי משיח
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
גם רבי יוחנן אמר כך: "ייתי ולא איחמיניה" - יבוא ולא אראנו. אמר לו ריש-לקיש: מדוע? אם מפני הצרות הגדולות שיהיו באותו הזמן, וכי עכשיו אין צרות כאלה? מה נאמר על אותו הזמן? שיהיו צרות רודפות זו את זו, כמו שנאמר (עמוס ה, יט): "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש", הרי גם כעת יש צרות כאלה: אדם יוצא לשדה, מפקיעים ממנו את שדהו ודומה כמי שפגעו ארי, ובעל חוב - פוגש אותו גובה המסים ומרוששו, הרי הוא דומה כמי שפגעו הדב. בא הביתה ומוצא את בניו ובנותיו גוֹועים ברעב, ודומה כמי שנשכו נחש.
אלא אותו זמן יהיה בו קושי מיוחד, כפי שמרומז בפסוק (ירמיהו ל, ו): "שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון". הכוונה במילים "כל גבר" היא כלפי הקב"ה - "מי שכל גבורה שלו", שכביכול יש לו קושי להביא את הגאולה לישראל, שהוא אומר הכל מעשי ידי. הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי. גם הגויים מעשה ידי, גם ישראל, ואיך אאבד אלו מפני אלו. ואז גם המלאכים, שהם פמליא של מעלה, וגם ישראל, שהם פמליא של מטה, בצער, "ונהפכו כל פנים לירקון" - של פמליא של מעלה ושל פמליא של מטה. על זה אמר רב פפא: זהו מה שאומרים אנשים, שכשהשור רץ ונופל, מעמידים במקומו סוס באבוס, אף-על-פי שהשור חביב יותר ומלכתחילה זה היה מקומו של השור, אבל כשנפל ונפצע, מעמידים במקומו סוס. וכאשר מתרפא השור ממכתו, קשה להוציא הסוס מפני השור, לאחר שכבר הוא שם. כך הקב"ה: כיון שראה מפלתן של ישראל, נותן גדולה לגויים, וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלים, קשה לו לאבד גויים מפני ישראל.
אלו הם הקשיים שלנו כפי שהם מתוארים בגמרא במסכת סנהדרין. "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" ולארצנו באו זרים, וכעת קשה, כביכול, לקב"ה לאבדם, ולהחזיר את הארץ לישראל. זהו מהלך קשה. זהו מחיר הגאולה. אבל מובטחים אנו, שמהקושי הזה נצא לגאולה שלמה והקב"ה יחזיר את בניו ואת ביתו.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכלוך הקדוש

איך ללמוד אמונה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

מסירות או התמסרות?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אנחנו קודש למענך

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

האם מותר להתקלח ביום טוב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא











