ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
הגמרא הזו היא המקור למנהג שהובא בשולחן ערוך לאכול סימנים בראש השנה. מחלוקת הגרסאות בסוגיות (בכריתות ובהוריות) ובגמרא האם גורסים "למיחזי" (לראות) או "למיכל" (לאכול) גררה אחריה מחלוקת ראשונים האם צריך לאכול את הסימנים או שדי שיהיו מונחים על שולחנו ויראה אותם. אמירת ה"יהי רצון" אינה מוזכרת בגמרא כלל, וזהו מנהג מאוחר יותר מתקופת הגאונים.
הסימן עצמו תלוי במשמעות השם, כגון "סילקא" – שיסתלקו אויבינו וכדו'. מכח זה, אומר המגן אברהם, שאפשר לקחת לסימן כל מאכל ששמו מורה על עניינים כאלה, ואין זה מחויב שיהיה בלשון הקודש, אלא בכל מדינה כפי שרגילים לקרוא למאכל בני אותה המדינה. ה"פרי צדיק" מבאר ששם של דבר מורה על מהותו ושורשו, ומתוך שמו מסוגלים אנו לאחוז בנקודת הקודש שבו.
ה"שפת אמת" (תרל"ב) מבאר מה העניין בסימנים אלה, ומביא את דברי התיקוני זוהר: "כולהו צווחין בצלותין ביומי דכיפורי ככלבים הב הב לנו מזונא, סליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש כאינון פלחין כוכביא דעלמא דצווחי לגביה, ולית לון בשת אנפין".
כלומר, הימים הנוראים הם לא ימים של בקשות על צרכים פרטיים אלא ימים בהם אנו צריכים לעסוק אך ורק בהמלכתו של הקב"ה ולא בשום דבר אחר.
השפת אמת (תרנ"ג) מקשה שהרי חז"ל עצמם תיקנו לנו בתפילה את כל הבקשות הללו שהזכיר הזוהר, וביאר שהתרעומת היא על אלה שצווחים ככלבים "הב", ועיקר תפילתם היא שהם יקבלו את בקשותיהם. אבל עיקר הבקשה צריכה להיות להיפך – שכל הצרכים שלנו יהיו דבקים בשורש החיים ומתוך כך יושפע עלינו שפע רב.
בראש השנה הקב"ה מחלק חיים לכל ברואיו, וביום זה אנו צריכים לבקש את החיים הללו ולקחת אותם אך ורק על מנת להשתמש בהם לעבודת ה'. אנו רוצים מזוני ורוצים חיי ורוצים סליחה ומחילה, אבל בשביל שנוכל לעבוד על ידי כך את ה', ולא לתועלתנו האישית. אנו בעצם מבקשים מהקב"ה לחבר את חיינו, את מזונותינו ואת בנינו למקור הקדושה האלוקי, ומתוך כך ממילא יושפע עליהם שפע, אבל העיקר הוא בעצם הדבקות והחיבור של כל דבר אל שורשו. הרב קוק באורות הקודש אומר שבמדרגת הקודש אין מלחמה אפילו עם המידות הרעות ויש מקום להכל, אפילו לאהבה עצמית. הכל משמש לתכלית הבריאה ולגילוי שמו של הקב"ה בעולם.
באופן זה מבאר השפת אמת (תרל"ב) שנתקנו הסימנים. הסימנים מרמזים לנו שכל מה שיש בעולם הזה זה רק רמז וסימן להוציא מכל דבר את עניינו בעבודת ה'. הסימנים מרמזים שמאחורי כל תבשיל וכל ירק רמוז וטמון כח נסתר, כח של חיים שהוא המקיים ומחיה את אותו הדבר. הצרכים של העולם הזה הם רק לבושים לחיות הפנימית הטמונה בהם. לכן מתרעם הזוהר על מי שמתמקד בלבוש במקום להתמקד בחיות בעיצומו של ראש השנה, שהוא היום בו מופיעה ומושפעת החיות. אדם זה עוסק בלבוש בלבד, במקום בחיים עצמם שבתוך הלבושים.
וכפי רצונו של כל אחד וכוונתו בעבודת ה' כך גם נותנים לו. ויהי רצון שנזכה בראש השנה הזה לקבל שפע וחיות ממקור החיים לכל השנה כולה, במידה עצומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
