ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
הגמרא הזו היא המקור למנהג שהובא בשולחן ערוך לאכול סימנים בראש השנה. מחלוקת הגרסאות בסוגיות (בכריתות ובהוריות) ובגמרא האם גורסים "למיחזי" (לראות) או "למיכל" (לאכול) גררה אחריה מחלוקת ראשונים האם צריך לאכול את הסימנים או שדי שיהיו מונחים על שולחנו ויראה אותם. אמירת ה"יהי רצון" אינה מוזכרת בגמרא כלל, וזהו מנהג מאוחר יותר מתקופת הגאונים.
הסימן עצמו תלוי במשמעות השם, כגון "סילקא" – שיסתלקו אויבינו וכדו'. מכח זה, אומר המגן אברהם, שאפשר לקחת לסימן כל מאכל ששמו מורה על עניינים כאלה, ואין זה מחויב שיהיה בלשון הקודש, אלא בכל מדינה כפי שרגילים לקרוא למאכל בני אותה המדינה. ה"פרי צדיק" מבאר ששם של דבר מורה על מהותו ושורשו, ומתוך שמו מסוגלים אנו לאחוז בנקודת הקודש שבו.
ה"שפת אמת" (תרל"ב) מבאר מה העניין בסימנים אלה, ומביא את דברי התיקוני זוהר: "כולהו צווחין בצלותין ביומי דכיפורי ככלבים הב הב לנו מזונא, סליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש כאינון פלחין כוכביא דעלמא דצווחי לגביה, ולית לון בשת אנפין".
כלומר, הימים הנוראים הם לא ימים של בקשות על צרכים פרטיים אלא ימים בהם אנו צריכים לעסוק אך ורק בהמלכתו של הקב"ה ולא בשום דבר אחר.
השפת אמת (תרנ"ג) מקשה שהרי חז"ל עצמם תיקנו לנו בתפילה את כל הבקשות הללו שהזכיר הזוהר, וביאר שהתרעומת היא על אלה שצווחים ככלבים "הב", ועיקר תפילתם היא שהם יקבלו את בקשותיהם. אבל עיקר הבקשה צריכה להיות להיפך – שכל הצרכים שלנו יהיו דבקים בשורש החיים ומתוך כך יושפע עלינו שפע רב.
בראש השנה הקב"ה מחלק חיים לכל ברואיו, וביום זה אנו צריכים לבקש את החיים הללו ולקחת אותם אך ורק על מנת להשתמש בהם לעבודת ה'. אנו רוצים מזוני ורוצים חיי ורוצים סליחה ומחילה, אבל בשביל שנוכל לעבוד על ידי כך את ה', ולא לתועלתנו האישית. אנו בעצם מבקשים מהקב"ה לחבר את חיינו, את מזונותינו ואת בנינו למקור הקדושה האלוקי, ומתוך כך ממילא יושפע עליהם שפע, אבל העיקר הוא בעצם הדבקות והחיבור של כל דבר אל שורשו. הרב קוק באורות הקודש אומר שבמדרגת הקודש אין מלחמה אפילו עם המידות הרעות ויש מקום להכל, אפילו לאהבה עצמית. הכל משמש לתכלית הבריאה ולגילוי שמו של הקב"ה בעולם.
באופן זה מבאר השפת אמת (תרל"ב) שנתקנו הסימנים. הסימנים מרמזים לנו שכל מה שיש בעולם הזה זה רק רמז וסימן להוציא מכל דבר את עניינו בעבודת ה'. הסימנים מרמזים שמאחורי כל תבשיל וכל ירק רמוז וטמון כח נסתר, כח של חיים שהוא המקיים ומחיה את אותו הדבר. הצרכים של העולם הזה הם רק לבושים לחיות הפנימית הטמונה בהם. לכן מתרעם הזוהר על מי שמתמקד בלבוש במקום להתמקד בחיות בעיצומו של ראש השנה, שהוא היום בו מופיעה ומושפעת החיות. אדם זה עוסק בלבוש בלבד, במקום בחיים עצמם שבתוך הלבושים.
וכפי רצונו של כל אחד וכוונתו בעבודת ה' כך גם נותנים לו. ויהי רצון שנזכה בראש השנה הזה לקבל שפע וחיות ממקור החיים לכל השנה כולה, במידה עצומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















