ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
בעל התוקע נראה מתכונן לקראת התקיעות והמתח וההתרגשות הורגשו באוויר. לפתע נשמע קול מכיוון בימת בית הכנסת. המתפללים הרימו את פניהם וראו את ישעיהו, גבאי בית הכנסת, פותח את פיו לומר דבר מה. "מעניין מה יש לישעיהו לומר בשעה כזאת" התלחשו האנשים ביניהם.
"שקט!" קרא ישעיהו. "ברצוני להזכיר הלכה חשובה שאולי אינה ידועה לציבור הרחב. מזמן הברכה שנברך על שמיעת קול השופר, ועד לסיום התקיעות של תפילת מוסף, אני שב וחוזר ומדגיש, מזמן הברכה ועד סוף תפילת מוסף חל איסור מוחלט לדבר!!"
האנשים שמעו את הדברים, הנהנו וחיכו לברכות ולתקיעות השופר.
לאחר הברכות שנאמרו במתיקות רבה, נשמעו בחלל בית הכנסת תקיעות השופר. תקיעות אלו הרעידו את נימי הלבבות והמתפללים הרבים נראו מכונסים כל אחד בהרהוריו ומחשבותיו.
דקות מועטות לאחר התקיעות, החל דובי ללחוש לשמחה שישב לידו :"כמה זמן עוד נותר לנו? אני ממש רעב!", "אינני יודע" השיב שמחה. מוישי, שישב מאחורי שמחה, שמע את השיחה וענה לדובי באריכות מהי דעתו בעניין.
גם מצידו השני של בית הכנסת נראו דיונים בנושאים שונים ומגוונים, והלחשושים נשמעו מכל עבר.
מיד בסוף התפילה פנה אופיר לישעיהו בכעס: "תגיד, לא ראית מה הולך פה בתפילה?? אנשים מדברים ומתלחשים בלי סוף! אתה מכיר את הציבור פה. לא הייתי אומר שהם מהמדקדקים... הכיצד העזת לעמוד ולומר להם הלכה זאת. הרי עדיף שיחטאו בכך בלא ידיעתם, מאשר כעת שהם יודעים את האיסור ובכל זאת מדברים!" - "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים" הפטיר אופיר.
ישעיהו לא נשאר חייב וענה: "אני לימדתי אותם הלכה חשובה. וכי אף פעם לא ילמדו את ההלכות? בנוסף, כיצד אתה יודע שכולם חטאו? אולי יש אחד כאן בבית הכנסת ששמר על פיו בזכות דברי? ואם כן, יהא זה שכרי!"
האם ישעיהו נהג כשורה בכך שהכריז ולימד הלכה זו?
תשובה:
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל:
זה נכון שאין למחות בעוברי עבירה כאשר הם לא ישמעו. אבל זה בתנאי שברור לנו שהם לא ישמעו. כאשר יש ספק שאולי ישמעו, אזי מחויבים להעיר להם.
אם חלק מהאנשים אולי ישמעו וחלק ודאי לא ישמעו, עדיף לומר להם בשביל אלו שאולי ישמעו. אף על פי שחלק יהפכו להיות עוברים במזיד, עדיף להפריש את חלקם מהאיסור. הרי אלו שעוברים בשוגג בכל מקרה עושים איסור אלא שזה קל יותר מכיון שהם אינם עושים בכוונה. לכן עדיף להפריש את אלה שישמעו.
למעשה:אם הוא בטוח שכולם לא ישמעו אז אין לומר. ואם יש כמה שאולי ישמעו וניתן לומר להם בצנעה, כך יעשו. ואם לא ניתן לדעת בדיוק מי עלול להקשיב אז יש לומר לכולם.
(הוסיף הגאון הרב פיינשטיין תוספת עיונית:בעצם הדין הזה שאין לדבר עד סוף תקיעות של מוסף אינו דין מוחלט, כי לשיטת הר"ן יש לדמות את התקיעות לסעודה שניתן לדבר תוך כדי הסעודה. מכל מקום השולחן ערוך החמיר. אבל אולי כיוון שזה לא דין גמור יש מקום לומר שאין לחשוש מלומר להם, שאף אם יהיו מזידים זה לא נורא. מצד שני יש מקום לומר להפך שמכיוון שזה לא דין גמור לכן אין לומר להם, כי אם יאמרו להם, הם יחשבו שזה אסור ויהיו מזידים בדעתם, ויענשו על כוונתם כאשר באמת אם לא ידעו מזה, הם לא עברו עבירה חמורה.
סיים הגאון הרב פיינשטיין: אין בידי להכריע ספק זה, אבל למעשה יש לנהוג כמו שפסקנו למעלה.)

"בזאת התורה" - איזו תורה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

אנחנו קודש למענך

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הלכות קבלת שבת מוקדמת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















