ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
האמנם?
כדי לומר שיעקב אבינו שיקר ח'ו, יש להשיב על שאלה באנלית מאוד : מהו שקר?
כך כתב רבי אליעזר אזכרי בעל ספר חרדים:" מצוות עשה לדבר אמת אפילו במילי דעלמא... שנאמר מדבר שקר תרחק". לדעת החרדים קיים איסור להוציא דבר שקר מפיו אפילו ''סתם' כך הוא מבין את משמעות הביטוי 'דבר שקר'.
ומה דעת הרמב"ם?
עד כמה שהדבר מפתיע הרמב"ם לא הביא בהלכותיו את האיסור לשקר...
הפעם היחידה שהרמב"ם מביא את הפסוק מדבר שקר תרחק היא רק בהקשר לסדרי דין (טוען ונטען פרק טז.יב; סנהדרין פרקים כא, כב, כד; עדות יז.ו) אבל לא בהקשר של דיבור בעלמא. לפיכך נראה שלרמב"ם אין איסור הלכתי להוציא דבר שקר מפיו שלא בנסיבות שיש לכך השלכה משפטית.
פירושו של הרמב"ם אולי מתמיה אותנו שהורגלנו בדרכו של בעל החרדים, אך מדובר למעשה בפשט הפסוק עצמו:
"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ. מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג, כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". (שמות כג. ו)
גם את הפסוקים הנוספים העוסקים בדיבורים שאינם אמת, משייך הרמב"ם לסדרי דין בלבד (ספר המצוות ל"ת רמט).
כמובן שאין כוונתו של הרמב"ם שאין כל ערך מוסרי בדברי אמת וכמוהם כשקר עצמו ח"ו. אלא שאין בדבר איסור הלכתי. כפי שלמדנו הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה (יד. יג):
"המוצא כלי חרס וכיוצא בהן מכלים שצורת כולן שווה--אם כלים חדשים הן, הרי הם שלו... שאין לו סימן ואין הבעלים מכירים אותן... ואם היו כלים ישנים שטבעתן העין, חייב להכריז: שאם יבוא תלמיד חכמים ויאמר אף על פי שאיני יכול ליתן בכלי כזה סימן, יש לי בו טביעות עין--חייב להראותו לו; אם הכירו ואמר שלי הוא, מחזירין לו. במה דברים אמורים, בתלמיד ותיק שאינו משנה בדיבורו כלל--אלא בדברי שלום, או במסכתא, או במיטה, או בבית שהוא מתארח בו. "
מהלכה זו למדנו שני דברים. הראשון ששינוי בדיבור, אפילו כזה שאינו שקר של ממש. אינו רצוי כלל וכלל. הלימוד השני הוא, שהחכם משנה בדיבורו לצורך. ואיזה צורך גדול יותר יש מאשר להמשיך את השושלת של אברהם אבינו, עושה צדקה וחסד, דווקא ליעקב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
