ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לאחר שתמו ימי האבל, רצו ראשי העדה להעמיד רב אחר במקומו ופרסמו זאת ברחבי פולין. באותה עיר הייתה תקנת קדמונים שלא יישב רב על כיסא הרבנות, אלא אם כן ייבחן בפני ראש הקהל ויענה על כל שאלותיו.
רבנים רבים באו להיבחן אצל ראש הקהל, אבל אף אחד מהם לא מצא חן בעיניו. זאת מפני שהלה היה אומנם עשיר גדול ובעל השפעה על הקהל, אבל מאידך עם הארץ גמור. הוא שאל את הרבנים שאלות שלא כהלכה ובלי שום טעם, סילף ציטוטים ועיוות את הכתובים, וכאשר העמידו אותו על טעותו דחה אותם מעל פניו.
כל הרבנים יצאו מפתח ביתו במפח נפש, וקבלו על כך שתקנת הקדמונים נהפכה לתקלה כה מבישה. מי תיאר לעצמו שראש הקהל, הפרנס של הקהילה, בעל המאה, יהיה כה חסר דעה?!
כעבור כמה חודשים הגיע לעיר אברך צעיר ומלא בחוכמה, הרב אברהם יהושע השיל, שהיה נצר למשפחות רבנים מפורסמות מצד שני הוריו ואביו, הרב שמואל, היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות, למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק ונודע כבקי גדול בגמרא. תלמידי רבי אלימלך סיפרו לו על משרת רב העיר הפנויה בקולבשוב, והסבירו לו כי לא כדאי לו לעמוד מול ראש הקהל מפני שהוא אדם ריקן - איש גס רוח שאין בו לא תורה ולא דרך ארץ, וכיצד יוכל לעמוד בניסיון מול הפרנס הנבער מדעת, כאשר רבנים מבוגרים ממנו נכשלו מולו?
אמר להם הרב השיל: "רבותיי, אל תדאגו! שמעתי על כך, ובעזרת השם אני מוכן להיבחן אצלו. צריך חוכמה גדולה מאוד להשיב לשוטה. דעו לכם כי כל תשובה גנוזה בתוך השאלה כגרעין בתוך הפרי, ובעזרת החונן לאדם דעת אדע איך להשיב לו דבר".
כולם תמהו ולא ענו לאברך הצעיר.
בליל שבת התוועד הרב השיל בביתו של ראש הקהל וכל ראשי הקהל האחרים היו עמם. החל הרב לדרוש דרוש עמוק ונפלא מאוד והביא ציטטות מכל רחבי התורה בנגלה ובנסתר.
קם פרנס העיר על רגליו ואמר: "אני רואה שהרב הוא חכם וגדול בתורה. לפיכך אשאלך שאלה אחת בלבד ולא יותר".
"ישאל כבודו מה שיחפוץ", ענה לו הרב.
"יגיד נא לי, כבוד הרב", פתח הפרנס כשהבעת חשיבות על פניו, "היכן בהגדה של פסח מוזכר שלבן רצה לעקוד את הבל?".
כל ראשי הקהל השתוממו לשמע השאלה השטותית. הם הבינו כי הפרנס הנבער מתכוון לפסקה "צא ולמד", שבה נאמר כי לבן ביקש לעקור את הכל, אבל השוטה החליף רי"ש של לעקור בדל"ת, וכ"ף של הכל בבי"ת, וכך יצא לו השיבוש הזה. לעומתם פניו של הרב השיל צהבו מרוב שמחה. בת שחוק התפשטה על פניו והוא התאמץ להסתירה.
"דע לך", אמר הרב, "כי המקור לכך נמצא בפסקה 'צא ולמד', ושם נאמר כדבריך שלבן ביקש לעקוד את הבל".
הפרנס התפעל מאוד מבקיאותו של הרב ואמר: "ראיתי כי חוכמת אלוקים בקרבך, ולכן גמרתי אומר שאתה תשב על כיסא הרבנות בעירנו".
למחרת התפרסם בקולבשוב כי הרב השיל עמד בבחינה אצל ראש הקהל ונבחר להיות הרב של עירם. הרב הנהיג את אנשי העיר ברוב חוכמתו ושמו יצא לתהילה בכל קצווי הארץ. לאחר כמה שנים התמנה לרב באפטא, ונודע לימים בכינויו הרבי מאפטא. כעבור שמונה שנים הוזמן להיות הרב של יאסי, וכעבור שמונה שנים נוספות, לאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעל שם טוב וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי. הרבי מאפטא חיבר שני ספרים, 'תורת אמת' ו'אוהב ישראל', שעל שמו כונה "האוהב ישראל".
תמיד האוהב ישראל נהג לספר כי אדם צריך לירד ולהבין לסוף דעתו של השוטה ולענות לו כאיוולתו כאשר נכון לעשות זאת. אסור בשום אופן לומר לו את האמת ולהעמידו על טעותו מפני שתמיד יחשוב שהוא צודק, אלא צריך לשחק את המשחק שלו ולהובילו בעורמה לכיוון הרצוי. וזה מה שנאמר במדרש הפליאה על שלמה המלך "'ויחכם מכל האדם' - אפילו מן השוטים", שהחוכמה הגדולה ביותר היא דווקא להתחכם מול הטיפש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
