ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לימים, פקדה מחלה את פרות המשק ותפוקת החלב ירדה. בנוסף לכך, חלה גם השותף חסיד איז'ביצה. דרכם של חסידים, שהם נוסעים לאדמו"רים לבקש ברכה, אך החסיד מאיז'ביצה לא היה מסוגל ליסוע, ואילו החסיד מקוצק סירב ליסוע לרבו, שהרי הרבי מקוצק לא היה מטפל בפרות חולות, אלא מתעסק רק בענייני עבודת ה'.
לחץ החסיד מאיז'ביצה על החסיד מקוצק, ובסוף הסכים הקוצקאי ליסוע לרבי מאיז'ביצה, כשליח ולא כחסיד. הגיע החסיד לאדמו"ר של החצר היריבה, ומיד הבליט את יחסו העויין לרבי מרדכי יוסף. מבלי לברך לשלום, ובעודו עומד על סף החדר, אמר: 'לא באתי כחסיד, אלא כשליח בעל כרחו, שותפי ביקש לספר שהוא חולה וגם פרותינו חולות...'.
שאלו הרבי: מה תגיד אם אראה מופת ויבריאו? ענה החסיד: אז אגיד שאלו מעשי כשפים?
שאלו הרבי: ואם תדע שאין אלו מעשי כשפים? ענה החסיד: לא אשתכנע.
שאלו הרבי: ומה יהיה על האמת שלך? ענה החסיד: האמת מצויה בקוצק...
לבסוף אמר לו הרבי: לך אמור לשותפך, שהו יבריא והעסק עוד ישגשג, אם תוסיפו לשמור על שותפות אמת.
יצא החסיד בלי להיפרד. לאחר שיצא, אמר הרבי – בזכות מסירות הנפש למען האמת הנראית לו, יזכה לבנים גדולים ומופלגים. ואכן, זכה האיש לילדים גדולים בתורה. (ספר האדמו"רים מאיז'ביצה, עמ' 35).
סיפור זה מבטא דרך מיוחדת ועמוקה, שסלל רבי מרדכי יוסף במידת האמת. כידוע חסידות קוצק מידתה העיקרית היא מידת האמת, ואף רבי מרדכי יוסף היה בתחילה תלמיד – חבר לרבי מקוצק, אך בסוף פרש לו לדרך אחרת, מפני שהבין את מידת האמת בדרך שונה.
את ההבדל בין הדרכים השונות במידת האמת, המשיל 'מי השילוח' להבדל בין אפריים (יוסף) ויהודה, הבדל המהווה השראה למפגש המתחולל בפרשת והפטרת ויגש, דרכם של אנשי אמת, שהם מגלים אמת מסויימת, והולכים איתה עד הסוף, בבחינת 'יקוב הדין את ההר'. דרך זו ראה 'מי השילוח' כדרכו של אפריים, והיא מתבטאת בסיפורנו בדרכו של חסיד קוצק, שאף אם יוכיחו לו אמת אחרת, לא יזוז מהאמת שלו.
אולם, דרך אחרת הייתה ל'מי השילוח', דרכו של יהודה. גם יהודה מחפש אמת, אך הוא מחפש אותה מפני שהיא רצונו של הקב"ה. ואם 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', הרי שכעת רצונו של הקב"ה, שתעזוב אמת זו, ותקבל את רצון ה' לשעה זו, וכרגע זו האמת. (לפי שם, עמ' 31). לכן, 'מי השילוח' גורס שאם יראה לחסיד את האמת שבמופת, עליו להתגמש ולקבל אמת זו, ובכל זאת הוא יודע להעריך את האמת שבדבקותו של החסיד, כי החסיד פגש את האמת בדרכו שלו.
חיפוש זה של אמת, עומד ביסוד תחילת פרשתנו, המפגש בין יהודה ויוסף. רגילים אנו לפרש, שיוסף מעביר את אחיו בדרך חתחתים, עד שהוא מתגלה אליהם, כדי לגרום להם לחזור בתשובה. עיקר התשובה היא תשובתו של יהודה, שהיא ממש תשובת המשקל, בכך שקודם הוא זה שנתן את העצה למכור את יוסף לעבד, וכעת הסכים להפוך לעבד בעצמו כדי להציל את בנימין מעבדות.
אולם, דומה שהתבוננות מעמיקה תגלה כאן קו נוסף בתשובת המשקל של יהודה, תיקון מידת האמת. השם יהודה נגזר מדבריה של לאה – 'הפעם אודה את ה''. המילה להודות יכולה להתפרש כהודאה על הטוב, אך גם כהודאה באמת. (ואכן, לימים, אומר יהושע מצאצאי יוסף לעכן מצאצאי יהודה – "בני, תן תודה" (יהושע ז, יט), כשהמשמעות שם היא 'תודה', הודאה באמת). נמצא, ששמו של יהודה נגזר ממידת האמת.
ואכן, מידת האמת חיונית לשבט המלכות, ודוד המלך מצאצאי יהודה הצטיין בהודאה באמת, בכך שכששגה בעניין בתשבע, ובא הנביא להוכיחו, מיד אמר – חטאתי לה'!
אולם, דווקא בעניין מכירת יוסף, הוביל יהודה מהלך של שקר, כשטבלו האחים את כתונת גדי העיזים בדם, ואמרו לאביהם – הכר נא כתונת בנך. ואכן, המדרש (בראשית רבה, פה, ט) אומר שנענש על כך יהודה, כשתמר רימתה אותו בגדי העיזים כתשלום, "אמר הקב"ה ליהודה: אתה רמית באביך בגדי עזים, חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים".
בעקבות מעשה תמר, החל יהודה במהלך ההודאה על האמת, כשאמר – צדקה ממני! אך זה לא הספיק, ונדרש ממנו תיקון ממש באופן דומה למכירת יוסף. וזה קורה בתחילת פרשתנו.
יהודה מבטיח ליעקב להשיב את בנימין. יעקב לא מבקש ממנו ערבון, הערבון הוא עצם ההבטחה של יהודה, ויעקב סומך על מידת האמת של יהודה. מבחינתו, הבטחה של יהודה זו הבטחה. ואכן, יהודה מוכיח שהוא ראוי לאמון הזה, ובכך שב בתשובת המשקל גם בעניין מידת האמת.
עניין זה מסביר את העובדה, שיהודה מאריך לספר על הדבר באוזני יוסף. הוא מספר את האמת שלו, ומרשים את יוסף לא רק בנכונותו להפוך לעבד במקום בנימין, אלא גם בעמידתו המסורה על קיום ההבטחה שלו. (כולנו מכירים לקח חשוב זה, שלעיתים כשאנו מספרים את האמת, הדברים מתקבלים יותר מכל ההתפתלויות וההצטדקויות).
וכפי שאמר 'מי השילוח' - כשם שמצווה גוררת מצווה, כך אמת מביאה אמת. וכאשר יהודה מתקן את מידת האמת, גם יוסף מגלה את האמת בפני אחיו – 'אני יוסף אחיכם'.
ובאותו רגע, תמה הצרה, ומתגלה שהפרשייה המסובכת והקשה היא דרך עמוקה להשיב את כולנו בתשובה, ולגלות מחדש את הטוב והאחדות. ואומר 'מי השילוח' בפרשתנו, כך יהיה בגאולה השלימה, כשנגלה שכל הגלות אינה רדיפות הגויים, אלא מעשי ה' להשיבנו אל הטוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
