ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הייתה שם חבורה של כעשרים בחורים מישיבתו בצירוף פעילי התיישבות, רובם מבוגרים ממנו.
כולם החלו להכשיר את הקרקע לקראת בנייה ונטיעת עצים, ובלילה השתכנו באיזו מכולה שהייתה על שטח אדמה ששייכת ליהודי. המטרה העיקרית שלהם הייתה לפתוח ציר בין ירושלים למעלה אדומים.
בשעה שלוש לפנות בוקר הגיעו לפתע שוטרי מג"ב למקום. הם העירו את מי שישן, וניסו לעצור כל מי שיכלו. חלק מהבחורים ניסו לברוח, ולבסוף השוטרים הצליחו לרכז את כולם והעלו אותם לניידות. לאחר מכן לקחו אותם לצומת סמוך, שהיה מקום שומם עם בוטקה, בין שועפט לירושלים.
השוטרים ריכזו את כל הצעירים במגרש הריק, והכניסו את יהודה יחד עם אלכס ומאיר, המבוגרים ממנו, לבוטקה, מכיוון שראו בהם את ראשי המתסיסים. הכוונה הייתה לקחת את השלושה למעצר במגרש הרוסים.
אחד השוטרים שהיה יהודי שמר על שלושתם בתוך הבוטקה. החמה החלה לבצבץ והגיעה שעת תפילת שחרית. יהודה החזיק בתיק של התפילין, וביקש מהשומר לצאת החוצה כדי להתפנות וליטול ידיו כדי שיוכל להתפלל אחר כך בבוטקה. השומר סירב בתוקף לתת לו לצאת, אפילו כדי לעשות את צרכיו.
באותו רגע נזכר יהודה בסיפור חסידי ידוע על האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא, והחל לספרו לאלכס ומאיר, כאשר השומר מקשיב:
האחים הקדושים רבי זושא מאניפולי ורבי אלימלך מליז'נסק נהגו לנדוד מעיירה לעיירה, כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הצטרפו לקבצנים נוספים כאשר עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה על ידי אנשי העיירה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם והושמו מאחורי סורג ובריח.
מכיוון שהייתה זו שעת צהריים, רצה רבי אלימלך להתפלל את תפילת המנחה.
"אינך יכול להתפלל כאן", העיר לו אחיו הגדול, רבי זושא.
"מדוע?!" תמה רבי אלימלך.
רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צורכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה ולאמירת ברכות ואפילו להרהורי תורה.
החל רבי אלימלך לבכות.
"מדוע אתה בוכה, אחי היקר, האם מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?!" שאל רבי זושא ורבי אלימלך השיבו בחיוב.
"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא, "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל תפילת מנחה, ציווה כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. נכון, אינך יכול לקיים את מצוות התפילה כלל, אבל אתה כן מקיים מצווה אחרת. עליך לשמוח כי גם כאן, בתא הכלא המצחין, אנחנו יכולים לקיים מצווה זו וכך להתקשר לבורא העולם!"
דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם, ואת מקום הדמעות של רבי אלימלך החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים מצווה מפורשת בשולחן ערוך.
השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים", השיבו, "אבל שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן פתחו בריקוד".
"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד?!" צעק השומר בכעס, "אם כך, נוציא אותו מיד מן החדר!"
וכך היה. דלי השופכין סולק מבית הכלא ושני האחים הקדושים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין...
השומר שמע את כל הסיפור החסידי, ושלושת הבחורים, שקישרו את שהתרחש בסיפור למציאות שהם נתונים בה, הקיפו אותו והחלו לשיר ולרקוד מסביבו בהתלהבות. לא היה ברור אם השוטר כועס או משועשע מהריקוד. בכל אופן, מיד לאחר מכן, דיבר השומר עם אחד משוטרי מג"ב מבעד לחלון הצר. הלה פתח את הדלת ונתן ליהודה להתפנות וליטול ידיים. בסופו של דבר התפללו השלושה שחרית במניין עם חבריהם שהיו במגרש בחוץ. זו הייתה תפילה עם דבקות חסידית שיהודה לא ישכח לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














