ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
כמו כן הם תובעים הוצאות על כך שהחברה הטעתה אותם וגרמה להם לחשוב שהדירה תהיה מוכנה קודם, עקב כך הם הוציאו הוצאות על רכב ונסיעות, והם תובעים 50,300 ₪ כפיצויים על נזקים אלו. בנוסף הם מבקשים החזר הוצאות משפט.
לטענת הנתבעים בחתימת התובעים על החוזה הם ויתרו על חוק המכר והסכימו לפיצוי מופחת, כמו כן חלק מהעיכובים חלו בגלל מבצעים ביטחוניים ובגלל עיכוב בתשתיות שנגרם מהמועצה המקומית. כמו כן עמלת הקדמת התשלום נגבתה כדין, ומעוגנת בחוזה, והסכום שנגבה נמוך מהסכום שעליו הצהירו התובעים. כמו כן ההוצאות לא גובו במסמכים.
פסק הדין: על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים על האיחור בסך 44,030 ₪ וכן החזר על העמלה בסך 11,614 ₪. בנוסף היא תשלם החזר על אגרת בית הדין בסך 2,264 ₪, על הנתבעים להשלים את המסמכים החסרים ובפסק הדין הסופי יוכרע אם וכמה על הנתבעת להוסיף כפיצוי.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
189 - קניית דירה שבוטלה על ידי המוכר
190 - חברה קבלנית שאיחרה במסירת דירה
191 - מכירת זכיון למכירת שעונים
טען עוד
נימוקי פסק הדין בקצרה:
א. חתימה על חוזה כנגד חוק שלא ניתן להתנות עליו
מוסכם לפי רוב הפוסקים שחוקי המדינה תקפים, לפחות לתועלת בני המדינה. לכן ברור שחוק המכר תקף. האם הקוגנטיות שבחוק שקובעת שאי אפשר להתנות עליו תקיפה? יש לראות מקור מהתוספתא בבבא בתרא שקובעת שהציבור יכול להתנות שאף אדם לא ישנה מהתקנה. וכך כתבו בעטרת דבורה (ב, 945), הרב יעקב אריאל (כתר י, 40), והרב דסברג (תחומין כ, 81).
ב. עיכוב במסירת דירה עקב אונס שאינו תלוי במוכר
לפי החוק אם האיחור היה עקב אונס ניתן לפטור את המוכר, במקרה שלנו לא הוכח שהאיחור היה קשור לטענות הנתבעת לגבי מבצעים צבאיים. יש לקבל את טענת הנתבעת לגבי עיכוב של כחצי שנה בגלל תשתיות שהתעכבו על ידי המועצה המקומית, כך גם עולה מהסכם המכר, שבמקרה כזה יש לדחות את ביצוע המסירה. מאידך, בגלל שחברת הבנייה היתה יכולה לפתור את הבעיה תמורת תשלום מסוים, עליה לשאת בחלק מזמן זה, לכן בית הדין קובע כי עבור עיכוב זה היא זכאית לארבעה חודשי איחור.
ג. פיצויים על הטעיית התובעים ועל עגמת נפש
לטענת התובעים הם הוטעו על ידי הנתבעים שהם עומדים לעבור עוד מעט לדירתם, ועל סמך זה הוציאו הוצאות, הש"ע (חו"מ יד,ה) פסק, שאדם שמוציא הוצאות על סמך זה שחברו הבטיח לו הבטחות מסוימות, חייב חברו לפצות אותו. יש אומרים שדין זה נכון רק לגבי מסרב לבא לדין, אמנם החוות יאיר (קסח) והנתיבות (ר, יג) פסקו שגם במקרים של קביעת דברים אחרים הדין זהה.
הרמב"ם לראב"ד (זכיה ו, כד) נחלקו האם יש לחייב על הוצאות שנגרמו על סמך דיבור השני, כשההוצאות נעשו על ידי האדם בעצמו. המגיד משנה שם מחלק בין אדם שעושה על מנת להרוויח שבמקרה כזה יש לפטור את מי שהסתמך עליו, והמקנה מסביר שיש להבדיל בין מקרה שבו האחריות היא של המוצא הוצאות לבדוק את הוצאותיו, לבין מקרה שאין למוציא ההוצאות לבדוק.
מדברי המהרי"ק (קלג) נראה שכאשר נחתם חוזה בין הצדדים יש להוסיף חיוב על הסתמכות על דברי השני, כמו במשנה בב"מ עה, ב שיש לחייב פועל בדבר האבד שנגרם למעסיק. לכן על התובעים להוכיח את ההוצאות שהוציאו ובית הדין יחייב את הנתבעים לפי העניין. פיצוי זה הוא מדינא דגרמי ולכן אין להרחיבו לחיובים נוספים (פתחי חושן נזיקין יא, ד)
ד. עמלת תשלום מוקדם
התובעים חויבו על ידי הנתבעים בעמלת תשלום מוקדם, בחוזה נאמר אמנם שאין להקדים תשלומים, אך לא נאמרה שום סנקציה על הקדמה. הפקידה שקיבלה את הכסף אמרה שהמנהל לא יאהב את זה, אך לא הבהירה שטעות זו כרוכה בתשלום. כמו כן הם לא ביקשו מהתובעים לתקן את הטעות, לכן אין הצדקה לתשלום זה. לכן על התובעת להשיב את הסכום ששילמה.
ה. הוצאות משפט
על הנתבעים היה לשלם את הפיצוי מדי חודש בחודשו לפי החוק, לכן יש לחייבה כפיצוי לשלם את מלוא אגרת בית הדין בסך 2,254 ₪.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













