ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מספרים, שרבי מימון אביו של הרמב"ם היה תלמיד חכם ודיין בקורדובה, אך לא נשא אישה, כי חשקה נפשו לעסוק אך ורק בתורה. והנה, לילה אחד, נגלה אליו איש זקן ובעל צורה, וציווה עליו ללכת ולשאת לאישה את בת הקצב מעיר פלונית, כי היא בת זוגו משמיים.
ביטל רבי מיימון את החלום בליבו, שהרי 'חלומות שווא ידברו'. אולם, החלום שב ונשנה לילות רבים, והזקן אף תיאר את המקום בדיוק, ונקב בשם הקצב, עד שרבי מיימון החליט ללכת לאותה עיירה ולבדוק אם הדברים נכונים.
ואכן, כל הפרטים היו נכונים, ורבי מיימון נשא את בת הקצב לאישה. בערב פסח, נולד לרבי מיימון בן, ונקרא שמו בישראל, אך היולדת מתה בלידתה.
נשאר משה הקטן יתום מאם, ואביו התאמץ לגדלו וללמדו תורה במסירות. אך למרבה הצער, הילד אכזב, שובב היה, ונפשו לא חשקה בתורה. הצטער האב מאד.
פעם אחת, ישב רבי מיימון ולמד עם הילד, אך הוא 'ריחף', ואף לא ידע היכן אוחזים בספר. גערה נפלטה מפי אביו – 'לך מביתי, בן קצב שכמוך'!
ברח הילד מהבית, ואביו התחרט והלך להשיבו באהבה גדולה. אולם, הילד נמלט למקום רחוק, ולא נודעו עקבותיו.
בינתיים, הגיע הילד לכפר מרוחק, נכנס בשעת לילה מאוחרת לבית הכנסת, ולפתע פרץ בבכי סוער, ובקשה גדולה מה' בפיו – לזכות, ללמוד תורה. כך בכה מעמקי לבבו, עד שנרדם. והתפילה בקעה רקיעים, וכשהתעורר הילד, חש בקרבו שינוי עצום – משיכה עזה ללמוד תורה. החל הילד ללמוד בהתמדה ובכישרון עצום, עד שהתעלה והפך לרמב"ם, ואף זכה לשוב וללמוד מאביו באהבה גדולה.
אולי, סיפור זה בא לשפוך אור על דמותו המופלאה של הרמב"ם. דמותו היא דמות מופלאה וחד פעמית במהלך הדורות, עד שגם בין גדולי הדורות כולם (וגם בין חכמי הגויים, להבדיל), הוא ניצב כמגדלור זקוף, בולט ומזהיר למרחוק. לא לחינם, ביטאו הקדמונים את ייחודו באמירה – 'ממשה עד משה – לא קם כמשה'.
הרמב"ם היה הראשון, שסידר את כל התורה לקובץ הלכתי מסודר ומפורט. עד ימיו, היו הלכות התורה, מפוזרות בין כל המסכתות השונות, שהרי הגמרא אינה מסודרת לפי נושאים, אלא עוברת לעיתים מנושא לנושא בגלל הקשרים שונים. והנה, קם אדם בודד, והצליח במוחו הכביר, (ללא גוגל ופרוייקט השו"ת), ליצור ספר מסודר להיקף חומר אדיר ומפוזר. אין איש בעולם כולו, גם בתחומי ידע לא תורניים, שעשה עבודה כה מקיפה. אחריו, קמו מסדרים נוספים, אך להם כבר היה את הרמב"ם.
נוסף לזאת, הוא היה פילוסוף מגדולי הפילוסופים בעולם במהלך כל הדורות, רופא מגדולי הרופאים בעולם, מפרש המשנה, מנהיג ציבור ועוד. הוא ידע גם לכתוב בלשון ייחודית, 'לשונו הזהב של הרמב"ם', שעד ימינו אלה, היא בהירה ומובנת מאד. איש פלא, שבצדק כתבו בעבר על מצבתו – 'מבחר המין האנושי'.
יצירתו היא יצירה אנושית, שכל כולה אלוקית. וזה מובן מכח התפילה. כוח זה הוא למעלה מכוחות האדם הרגיל, הוא כוח שנולד כתוצאה מתפילה ממעמקי הלב, הבוקעת רקיעים.
ועוד לימוד חינוכי גדול יש כאן. לכל ילד ולכל אדם יש סיכוי. הנה, הילד היתום והשובב, הפך בסוף לגדול הדורות. אכן, הוא היה זקוק לגערה, שתטלטל אותו, וגם אנו צריכים לכוון ולדרוש מהילדים, אך יחד עם זאת עלינו גם להאמין בילדים שהם יכולים ומסוגלים להמשיך ולעלות.
כמה מזכירים הדברים את משה מהפרשה שלנו, משה הראשון, משה רבינו, שוודאי דמותו היא הגדולה שבדורות כולם, שהרי 'לא קם בישראל כמשה עוד'. אף הוא, הורחק מביתו וגדל כיתום בבית פרעה, הורחק מעמו, והיה אמור לגדול כמצרי.
ובכל זאת, תפילת אחותו הניצבת מרחוק לדעת מה יעשה, הנקתה האוהבת של אימו, והשמירה האלוקית שליוותה אותו והובילה אותו ללמוד הנהגות מלוכה ממלך מצריים, הם שעמדו לו לזכות ולשוב ולהתאחד ולמסור נפשו על עמו – 'וירא בסבלותם', ובסוף להנהיג את העם ולקבל תורה.
בימים אלה, עת כל מי שיש לו ילדים בגיל המתאים, מחפש מקום חינוך מתאים לילדו, נזכור שעלינו להתפלל על ילדינו שיגדלו לתורה ויראת שמיים, להאמין בהם שיוכלו לגדול ולהגיע גבוה, ולכוון אותם לצמיחה טובה ובריאה מתוך הרבה אהבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
