ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
חרה לו על כך שאשתו פנתה לרבנים וטענה בפניהם שהוא אינו מכבדה ולא דואג לצרכיה.
הדיינים הבינו שהאישה דוברת אמת וניסו לדבר על ליבו של הבעל. הם ניסו לדבר אליו רכות ואחר כך גם קשות ומאומה לא הועיל. הוא עמד על שלו ולא הסכים למחול על כבודו. כאשר ראו הרבנים שמדובר באדם קשה עורף, הפנו אותו לבית דינו של רבי רחמים חי חיותה הכהן, שהיה גם ראש ישיבה חשובה. רבי רחמים הכהן היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום, והם קיוו שבאהבת ישראל שבו ובחוכמתו יידע להציל את המצב.
רבי רחמים קיבל את בני הזוג, שמע את טענותיהם והתרשם גם הוא כי אין סיבה ממשית לגירושין הללו. הוא ראה שהאישה היא אשת חיל ורק קפדנותו וגאוותו של הבעל מסכנות את שלמות המשפחה. הוא ניסה לדבר על ליבו של הבעל שיוותר על דרישתו, הסביר לו שחבל לו מאוד להפסיד אישה צדקנית כמוה, אבל דבריו נפלו על אוזניים ערלות.
רבי רחמים העמיק לנבכי נפשו של הבעל והבין כי כבודו כבעל הוא הדבר היקר ביותר בשבילו, והוא מוכן להקריב את כל היקר לו לשם כך. הרב ידע שלמען כבודו דווקא כדאי לו לשמור על שלום ביתו, והרהר במקרה עד שהבריקה לו הברקה איך יוכל לשנות את דעת הבעל. הוא ידע היטב כי הקב"ה התיר למחות את שמו למען שלום בית, ומותר ונכון לעשות כל מה שאפשר לשם כך.
הוא התנער משרעפיו והורה לבעל ולאישה לשוב למחרת בשעה תשע בבוקר כדי שיסדר להם גט. לאחר מכן ביקש הרב לזמן לפניו את אחד מעניי העיר שהיה לבוש בסחבות והיה דוחה במראהו. כאשר הגיע העני ביקש ממנו רבי רחמים: "אני מבקש ממך שמחר בתשע בבוקר תגיע לבית הדין, וכאשר יהיו לפניי איש פלוני ואשתו, תתכופף לעברי ותלחש באוזני דבר מה. בתגובה אני אקים עליך קול זעקה, אבל אל תחשוש מפניי כלל, זה יהיה רק למראית עין... יש בכך תועלת גדולה ותזכה לשכר גדול בשמיים".
שאל העני: "מה אלחש באוזני הרב?"
"לא חשוב", ענה רבי רחמים, "העיקר שתיראה לוחש..."
העני לא הבין למה הרב חותר, אבל בגלל כבודו והבטחתו התחייב להגיע במועד.
למחרת הגיעו בני הזוג כמתוכנן לצורך הגירושין. רבי רחמים החל לברר את שמותיהם המדויקים לצורך כתיבת הגט, ואז לפתע נכנס אותו עני, התקרב לרב ועשה את עצמו לוחש באוזנו.
פניו של הרב האדימו, הוא קם על רגליו וצעק על העני: "בושה וכלימה! איך אינך מתבייש לומר לי כך?! איך עלתה בכלל מחשבה כזאת על ליבך?!"
הבעל נדהם לראות את הרב הצדיק, שהיה תמיד בסבר פנים יפות, צועק ומאבד שליטה. הוא המתין מעט עד שהרב ינוח מזעפו, כדי שיוכל לברר מה חטא ומה פשע אותו עני אומלל, ואיך ייתכן שהרב כל כך כועס עליו.
הוא שאל את הרב לפשר כעסו, והרב אמר: "עדיף שלא תדע...", והמשיך לעסוק בכתיבת הגט.
התשובה רק הגבירה את סקרנותו של הבעל, ודעתו הוסחה לגמרי מכתיבת הגט.
"זה קשור אליי?" ניסה לברר.
רבי רחמים הנהן בראשו ואמר: "למה לך לדעת זאת? אם תדע תכעס הרבה יותר ממני... הזמן דוחק בנו. עזוב את זה ונמשיך לכתוב את הגט".
סקרנותו של הבעל מילאה את נפשו והוא אמר בתוקף: "איני מוכן שרבנו יכתוב את הגט, עד שיגלה לי מה לחש אותו עני באוזניו!"
אמר רבי רחמים ברתחה: "אין גבול לחוצפה ולעזות הפנים! אותו עני שראה כי באתם להתגרש, לחש באוזני כי לאחר נתינת הגט אשדך לו את אשתך... איך הוא אינו מתבייש, הרי היא עדיין אשת איש, וכבר נתן בה את עיניו?... אוי לאותה בושה! או לאותה כלימה!"
הבעל היה המום. הפעם כבודו וגאוותו נפגעו מהכיוון ההפוך. הוא ניצב בתוקף על רגליו וקרא: "וכי העני הבזוי הזה ייקח את אשתי?! לא יקום ולא יהיה! נשבע אני, כבוד הרב, שבחיים לא אגרש אותה!"
רבי רחמים אמר לו: "אני מסכים לבטל את הגט, אבל רק בתנאי שמכאן ואילך תנהג באשתך כבוד ותדאג לכל צרכיה".
הבעל הבטיח שיקיים באמת את דרישתו, העיקר שאותו עני בזוי לא יישא את אשתו...
הרב קרע את הגט שהחל להירשם, ומאז נהפך ליבו של הבעל לטובה כלפי אשתו והשקט והשלווה שבו לשרור במעונם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
