ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בפרשות ויקהל – פקודי, התורה מתארת את בנין המשכן וההוצאה מהכח אל הפועל את הציוויים המופיעים בפרשיות תרומה - תצווה.
בסוף פרשת פקודי מופיע התיאור הבא: "וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְקוָק, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְקוָק, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ' לד-לה).
פסוק זה, קושר את הפסוקים העוסקים בקניית גורן ארונה היבוסי ובניית המזבח שם, כהכנה לבניין המקדש, על ידי דוד המלך, לירידת הענן על המשכן. גם לגבי דוד מצינו את אותה לשון: "וְלֹא-יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו" (דברי הימים א כ"א ל).
חז"ל (ב"ר נו א) קשרו את הפסוקים בסוף פרשת ויקהל עם עקידת יצחק. הם דרשו כפי שמופיע ברש"י וברמב"ן (שם): "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק" (בראשית כ"ב ד) - "ראה ענן קשור על ההר".
(נוסיף במאמר מוסגר, שכשחז"ל רצו לבטא את הרעיון, כי כל בנין משפחה יהודית משמעותו בניית משכן זוטא, ושמשפחה שמנהלת את חייה בקדושה ובטהרה היא בסיס לגילוי שכינה, הם ביטאו זאת ברעיון כי ענן קשור מעל אהלם).
הענן הזה ירד גם על בית המקדש בזמן חנוכתו בימי שלמה המלך. וז"ל הכתוב: "וַיְהִי, בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן-הַקֹּדֶשׁ, וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת-בֵּית יְקוָק. וְלֹא-יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, מִפְּנֵי הֶעָנָן" (מלכים א ח' י-יא).
שוב הלשון קושרת את האירועים המכוננים זה לזה.
הסימן השני-ירידת האש
המשך תיאור חנוכת המשכן, מופיע בספר ויקרא בפרשת שמיני. שם מצינו: "וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְקוָק, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה ..." (ט' כד).
ירידת האש מופיעה גם בתיאור ההקרבה של דוד המלך, על המזבח שבנה בהר המוריה, מקום עקידת יצחק, בגורן ארונה היבוסי. וז"ל הכתוב: "וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיְקוָק, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיִּקְרָא, אֶל-יְקוָק, וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, עַל מִזְבַּח הָעֹלָה" (דברי הימים א פרק כא כו).
גם בזמן חנוכת המקדש בימי שלמה המלך מופיע תיאור מקביל: "וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד יְקוָק מָלֵא אֶת הַבָּיִת" (דברי הימים ב ז' א).
זו האש שירדה גם על סיני בזמן מתן תורה.
הענן והאש הם אלה שליוו את בני ישראל במסעי המדבר.
(נעיר במאמר מוסגר שוב, כי מעל המשפחה היהודית, קשור רק ענן המסמל את הרוך והחסד, שהם הבסיס לכל מה שקורה שם, האש מופיעה שם רק אם ח"ו פורצת מחלוקת- זכו שכינה שורה בינהם, לא זכו אש אוכלתן. לעומת זאת, במשכן ובמקדש יש את שתי בחינות הכבוד – מידת החסד ולעומת זאת המורא-מידת הדין).
הבה נתפלל כי נזכה לראות הרבה משפחות שענן קשור מעל אוהלן ואת מקום המקדש שירדו עליו הענן והאש, בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
