ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

על מרכזיותה של ירושלים ועל צמחונות

יוסף כרמלאיר תשע"ז
73
לחץ להקדשת שיעור זה
בפרשת אחרי מות הזהירה התורה באזהרה חמורה:
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיקֹוָק לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְקֹוָק דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ: לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיקֹוָק אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיקֹוָק אוֹתָם: ... וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם" (ויקרא י"ז א-ז).
ובספר דברים כתוב:
"כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יקוק אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ" (י"ב כא).
נחלקו גדולי עולם בשאלה: באיזה איסור עוסקים פסוקים אלה ומה הקשר ביניהם? במשנה השניה של מסכת חולין מצינו הכרזה: "ולעולם שוחטין", הכרזה ש האמוראים ניסו לברר את פשרה.
ברור שלפי הלכה לפני אכילת בשר יש לשחוט?! "לעולם שוחטין - מאן תנא? אמר רבה: רבי ישמעאל היא, דתניא: כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אוכלה בשר וגו' - ר' ישמעאל אומר: לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה, שבתחלה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה, ועכשיו שגלו יכול יחזרו לאיסורן הראשון? לכך שנינו: לעולם שוחטין. ..אמר רב יוסף: רבי עקיבא היא, דתניא: כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך - ר' עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה (ללא שחיטה), שבתחלה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה, ועכשיו שגלו יכול יחזרו להתירן הראשון? לכך שנינו: לעולם שוחטין. במאי קמיפלגי? רבי עקיבא סבר: בשר תאוה לא איתסר כלל, ר' ישמעאל סבר: בשר נחירה לא אישתרי כלל" (דף טז ע"ב/יז עמוד א).
לפי רבי ישמעאל ברור שאין כל אפשרות לאכול בשר ללא שחיטה. אלא שבמדבר הדרך היחידה לאכול בשר הייתה רק באמצעות הקרבת קרבן. אסור היה לשחוט כדי לאכול גריידא. לפי דעתו, דור המדבר מיעט באכילת בשר וכדי לאכלו היה צריך לעבור דרך המסלול המחמיר והקשה, על כל פרטיו ההלכתיים, של הקרבת הקרבן. הסיבה לכך שהלכה זו לא נקבעה לדורות ובספר דברים מופיע ההיתר לאכול בשר ללא הקרבה נובעת מכך שאם ההקרבה מותרת רק בירושלים, אי אפשר לדרוש מכל תושבי ארץ ישראל (והתפוצות) לאכול בשר, רק אם קדמה לכך הקרבה. לכן נקבעה הלכה לדורות 'לעולם שוחטין'. כך הסביר גם רש"י את הפסוקים.
בוודאי שחסידי חזון הצמחונות והשלום רואים עצמם תלמידיו של רבי ישמעאל.
לעומת זאת, לשיטת רבי עקיבא, במדבר היה מותר לאכול בשר גם ללא שחיטה שקדמה לכך. הלכות שחיטה נהגו רק במקרה והוקרב קורבן. הפסוקים בספר ויקרא עוסקים בקרבנות ובאיסור שחוטי חוץ והפסוקים בספר דברים מחדשים שעם הכניסה לארץ ישראל יחולו הלכות שחיטה, על כל אכילת בשר.
הרמב"ם פסק כרבי עקיבא (פ"ד משחיטה ה' יז) והרמב"ן צידד בדעת רבי ישמעאל.
בין לרבי ישמעאל ובין לרבי עקיבא, אין להקריב קרבנות מחוץ למשכן ומחוץ למקדש, כל אחד בזמנו.
לצערנו הרב למרות חומר הפסוקים וההדגשה יוצאת הדופן "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר", במשך מאות בשנים, גם כשבית המקדש היה קיים והדבר היה אסור, עם ישראל המשיך להקריב בבמות שהיו פזורות בכל רחבי הארץ.
בע"ה, בשבוע הבא, נשתדל להסביר מדוע היה כל כך קשה להילחם בתופעה זו ולהפסיק אותה גם בימי המלכים הצדיקים.

הבה נתפלל כי גם בדורנו תתחזק עוד יותר מרכזיותה של ירושלים במדינת ישראל בפרט ובחיי העם היהודי בכל מקום שהוא בכלל.
עוד בנושא פרשת שבוע
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il