ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
במסגרת הדיון מוזכרת השוואה שעשה ח"כ מיכאל איתן בעבר בין חוקים שהציע הרב מאיר כהנא הי"ד ובין חוקי נירנברג, כגון האיסור על נישואים בין יהודים ולא-יהודים, או האיסור על מגורי לא-יהודי בירושלים. אלא שלפחות שתי הדוגמאות האחרונות הן הלכות פשוטות ומוסכמות. יתרה מזו, החוק האוסר נישואים של יהודים ולא-יהודים קיים במידה מסוימת כבר כיום, שהרי אין הכרה ממשלתית בנישואים כאלה אם הם נערכים במדינת ישראל.
דיון זה מעורר חוסר נוחות עמוק, שהרי העם היהודי היה הראשון לסבול מגזענות הנאצים, ועל כן השאלה האם היהדות היא גזענית מחייבת תשובה ברורה. בשולי הדברים עליי להעיר שכתלמיד של הרב יהודה עמיטל אני חש חובה להזכיר שהוא חזר והדגיש שכל השוואה של תופעה פוליטית בת זמננו לשואה, מחללת את זיכרון השואה. ועל כן נתמקד אך ורק בשאלה האם ההלכה היהודית היא גזענית. כמו כן, לא נעסוק במשנתו של הרב כהנא או של תלמידיו, שאני באופן אישי מסתייג ממנה.
לגזענות יש הגדרות רבות, אולם כאן ניעזר בהגדרת גזענות הקיימת בסעיף 144א לחוק העונשין תשל"ז-1977: "גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". רוצה לומר, החוק אינו אוסר לומר שלקבוצה אתנית מסוימת יש מאפיינים מסוימים, אלא רק שיש איסור על פגיעה באדם בשל השתייכותו האתנית או הלאומית.
כעת נפנה להלכה. הקביעה הראשונה והפשוטה ביותר היא שלאור הלכות גיור, היהדות איננה גזענית. תמציתו של הגיור היא שכל אדם בעולם (ולדעת הרמב"ם גם עמלקי) יכול להצטרף לעם היהודי, אם יקבל עליו שמירת מצוות. משמעות הדברים היא שההשתייכות האתנית איננה מונעת מאדם להפוך ליהודי, ובמילים אחרות - הבחירה של האדם גוברת על הגורל שלו. זאת בניגוד לתורות הגזע הקובעות שאדם לכוד בתוך הגורל שהכתיב לו הגזע שלו, בלי אפשרות לשינוי או לניוד.
אומנם, חשוב לציין שהדלת אל היהדות היא דלת חד-כיוונית, דהיינו, יהודי אינו יכול להפסיק להיות יהודי, ומכאן שההשתייכות האתנית במקרה זה היא בלתי ניתנת לשינוי. כמו כן, באופן כללי מי שהתגייר אינו יכול לעזוב את היהדות וההחלטה שלו היא בלתי חוזרת.
הקביעה השנייה היא שיש להבחין בין היחס ההלכתי ללא-יהודי שמקיים את שבע המצוות המוטלות עליו, ובין היחס ללא-יהודי שאינו נוהג כך. לא-יהודי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, ומוגדר "גר תושב", זכאי ליחס שווה לזה של יהודי, כלשונו של הרמב"ם: "וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן". בנוסף לכך, בכל התדיינות בין לא-יהודי ויהודי חל הדין של הלא-יהודי (שם). כיום לא-יהודי אינו יכול להפוך לגר תושב, אולם רבים מהאחרונים פסקו שדין העמים שקיבלו על עצמם הלכה למעשה את שבע מצוות בני נח הוא כדין גר תושב, וכך פסק גם הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה א, פט).
משמעות הדברים היא שלא-יהודי שעושה על פי הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, זכאי ליחס אנושי שווה לזה של יהודים. נמצא שאין כאן מה שהחוק מגדיר גזענות, להפך, יש כאן הוראה ברורה לנהוג עם לא-יהודים באופן הגון ולתת להם יחס זהה לזה שמקבלים יהודים.
לעומת זאת, באופן עקרוני, לא-יהודי שעובר על שבע מצוות בני נח זוכה ליחס שלילי וחמור (ראו למשל רמב"ם עבודה זרה, פרק י). אולם יחס זה אינו נובע מההשתייכות האתנית שלו, אלא מהווה תגובה למעשיו. אגב כך יש לציין שבאופן עקרוני גם על יהודי שעזב את דרך התורה יש סנקציות קשות (רמב"ם אבל א, י).
אין שוויון בעולם הקדושה
בכל זאת, הרמב"ם כתב שגם ביחס ללא-יהודי עוברי עבירה יש לנהוג באופן הגון: "אפילו העכו"ם ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (רמב"ם מלכים י, יב).
הקביעה השלישית היא שגם כאשר מדובר בלא-יהודי שמקפיד על שבע מצוות בני נוח, יש הלכות שמפרידות בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. הלכות אלה נוגעות בין השאר לקדושת המשפחה, לקדושת הזמן ולקדושת המקום.
במסגרת קדושת המשפחה, יהודים אינם יכולים להינשא ללא-יהודים, טובים כלל שיהיו. זה גם החוק במדינת ישראל וטוב שכך. אגב, חוק זה אינו מפלה לרעה, מכיוון שהאיסור חל בשווה על שני הצדדים, על היהודים ועל הלא-יהודים. במסגרת קדושת הזמן, לא-יהודים אסורים לשמור שבת (רמב"ם מלכים י, ט). ובמסגרת קדושת המקום לא-יהודים אינם רשאים לגור בחלק המקודש של ירושלים (רמב"ם בית הבחירה ז, יד). כמובן, כיום רק חלק קטן מאוד מירושלים הוא מקודש וברובה אין כל בעיה שלא-יהודים יגורו.
מכל האמור לעיל עולה מסר מורכב מאוד. מסר שבדיון התקשורתי הרדוד קשה להעביר, ובטח שקשה להפנים. ובכל זאת, אפשר לסכם אותו כך: היהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את ערך השוויון כערך עליון. שהרי כל אדם יכול להצטרף אל היהדות, אף שאי אפשר לעזוב אותה. בנוסף לכך, ההלכה מחייבת יהודי לנהוג באופן שווה ואנושי ביחס ליהודי וביחס ללא-יהודי שמקיים שבע מצוות בני נח, ואף מחייבת לנהוג באופן אנושי ביחס ללא-יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נח.
אומנם, ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה, ובכלל זה בנוגע לקדושת המשפחה, לקדושת השבת ולקדושת ירושלים המקודשת. להבנתי, קביעות אלה רחוקות מגזענות והן אנושיות וערכיות, שהרי גם אם מיעוט יהודי בחברה לא-יהודית יקבל יחס כזה מהרוב, לא נראה בכך בעיה.
לסיום, חשוב להדגיש את יכולתו של כל אדם בעולם, ובכלל זה של לא-יהודים, להגיע למעלות רוחניות עליונות, כדברי רבי מאיר: "שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול" (עבודה זרה ג, א).
בנוסף לכך, חשוב לציין שהבחירה בעם ישראל מטילה עליו הרבה יותר חובות מאשר זכויות, וכן את תפקידו האוניברסלי, כדברי הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג). תפקיד זה מדגיש מחד גיסא את הייעוד הרוחני של האנושות כולה, ומאידך גיסא את התפקיד הייחודי של עם ישראל בהגעה לייעוד נשגב זה.
הרב רכניץ הוא חוקר במכון 'משפטי ארץ' ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'
מתוך העיתון בשבע.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
חכמת התורה וחכמות החול
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
