ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ידועה הרישא של המשנה במסכת אשר מציינת את ראש חודש אדר כזמן גביית השקלים לבית מקדשנו, אך המשנה מדברת על רשימת משימות רחבה יותר:
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים." (שקלים א,א)
מקור המצווה הינו מהתורה, כפי שקראנו בפרשיית שקלים לא מזמן. התורה אף ציינה את גביית הכספים למקדש כמעשה המצווה אך לא הגדירה מועד מסויים למצווה זו.
"מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל כסף שנאמר "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" וכו', ואינו נותנו בפעמים רבות היום מעט ולמחר מעט אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת". (רמב"ם הלכות שקלים פרק א)
המצווה הינה מצוות עשה אישית, פרטית על כל אדם מישראל ועל כן בשלב הראשון רק "משמיעין על השקלים" ונותנים תזכורת לאדם על חובתו שלו אשר אותה יעשה מעצמו.
הגמרא במסכת מגילה מסבירה כי ההגיון של המצווה נעוץ בחובה נוספת, כללית, אשר אותה משרתת חובת הגביה שתיארנו - להקריב קרבנות מתרומה חדשה: " זאת עלת חדש בחדשו. אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" (מגילה כט:) כלומר, מתחילה שנה חדשה ובחודש הראשון תתבצע עבודת ה' בבית המקדש על יסוד הירתמות לאומית כללית מחודשת.
המצווה השניה, אשר עולה על נס בראש חודש אדר וגם היא מהתורה בארץ ישראל, היא איסור כלאי השדה הנלמדת מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט'), כלומר השדה המיוחדת לך בארץ ישראל (רש"י קדושין לט.)
לצד תשומת הלב אל הר הקודש בירושלים אשר אליו מכוונות כל לבבות ישראל, מצטרפת תשומת הלב לדקדוק הקדושה בגידולי האדמה, במרחב, בשדות אשר בכל הארץ המתעוררת מתרדמת החורף וצמיחת עשבי הפרא - אל עונת הזריעה האנושית (ראה מגילה שם).
"באחד באדר משמיעין על הכלאים; באותו זמן כבר נבטו הזרעים בכל מקום; ושלוחי בית דין היו מזהירים את בעלי השדות לנקות את שדותיהם מכלאים. "ובחמשה עשר בו היו יוצאין אף על הכלאים" - לוודא אם קיימו את האזהרה ועתה מראה השדות הזרועים על - פי הלכות כלאים העיד בפני כל הבא לארץ ישראל: כאן אדמת התורה, השליטה נתונה כאן לתורת ה'! " (רש"ר הירש על התורה, שם)
כעת מובן מדוע מטפלים שלוחי החכמים, שלוחי בית הדין גם ב"כל צרכי הרבים" לצד ההכנות הנוספות לזרמי מליוני הישראלים אשר יעלו לירושלים לראות את פני ה', לרווחתם בהרחבת הדרכים ולטהרתם במקוואות אשר בדרך. מהם "כל צרכי הרבים"?
"ועושין כל צרכי רבים: אלו הן צרכי רבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין ערכין וחרמים והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע.." (ירושלמי שקלים א)
על פי הירושלמי, וכך נראה גם מהרמב"ם, בחודש אדר בתי הדין עוסקים במרץ בעבודתם השגרתית בשאיפה 'לנקות שולחן' בדיני הכלל והפרט. תיקונים אלו כמובן אינם מיוחדים כלל לא לאדר ולא לניסן, אך כנראה החידוש של המשנה הוא שמכח אותה מצוות עשה דאורייתא המתייחסת אל המקדש, נמשך התיקון אל כל מערכות החיים. ממש כפי שפעימת הלב ממריצה את הדם בכל האיברים.
אולי בגלל תנועת תיקון ועליה בקודש רחבה זו שתחילתה במקדש, תרומת 'זכר למחצית השקל' לפני ימי הפורים ניתנת לאו דווקא לעניים אלא בכלל לריבוי תורה בישראל (ראה שו"ת יחוה דעת ח"א פו')
והשי"ת יזכנו לראות בבנין בית המקדש כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
