ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
פעם ראשונה בתפילה בבית הכנסת ופעם השניה בליל הסדר בסימן "הלל". אמירת ההלל בליל הפסח בתפילה הינה מנהג ספרדי קדום, הנסמך על הירושלמי.
"שכך היה מנהגם לומר הלל בלילי פסחים זכר למקדש שאמרו הלל בלילי עשיית הפסח" (קרבן העדה על הירושלמי מסכת פסחים פרק י)
נראה שכוונת קרבן העדה במילה "בלילי" אינה בדווקא שכן עשיית הפסח היתה ביום, ועוד שבלילה כבר אומרים הלל בזמן האכילה. כך נראה שלמד בעל ערוך השלחן.
האשכנזים בחו"ל לא נהגו כך (שו"ע או"ח סימן תפז וראה ברמ"א שם), אך כיום שזכינו להתיישב בארץ ישראל עושים כך כולם ואומרים הלל שלם בתפילת ערבית של חג.
ההלל בליל הסדר מובנה בסדרו של הלילה, "..ברך-הלל-נרצה" כמתואר במשנה שההלל מגיע יחד עם הכוס הרביעית החותמת את פרסום הנס שביין.
"מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו. רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר" (משנה פסחים י,ז)
כבר בזמן המקדש, אנו אומרים הלל בלתי-רגיל פעמיים. פעם ראשונה בעת הקרבת קרבן הפסח בהר הבית כפי שמתארת המשנה את המון בית ישראל המתחלקים לשלוש כתות זו אחר זו אל תוך העזרה בכדי להקריב את הקרבן תוך כדי שירת הלל. ופעם שניה מתוך שמחת אכילת הקרבן בחבורה בליל הסדר, שהיא שמחת ההלל המקורית עליה דברה המשנה לעיל, כפי שמתארת הגמרא
"אמר רב משום רבי חייא: כזיתא פסחא, והלילא פקע איגרא"
"לקול המולת ההמון מההלל דומין כאילו הגגין מתבקעים שהיו אומרים ההלל על הפסח" (מסכת פסחים דף פה: ורש"י שם)
אך מהות אמירת ההלל בהקרבת הפסח שונה מזה של אכילתו.
המשנה אומרת כי הקרבת פסח שני, אשר נועד להשלים את הפסח בחודש אייר עבור הטמא או מי שהיה בדרך רחוקה, מתבצעת תוך אמירת הלל כחוקת הפסח. לעומת זאת אכילתו של הפסח השני, אינה זקוקה לכך.
"מה בין פסח הראשון לשני? הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא, והשני חמץ ומצה עמו בבית. הראשון טעון הלל באכילתו, והשני אינו טעון הלל באכילתו. זה וזה טעון הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת." (משנה שם, ט,ג)
מהותו של הפסח הוא קרבת ה' המגיעה אלינו מראיית פני ה' אל תוך הבית במכסת נפשות. המיוחד בקרבן הפסח שהוא נחשב קרבן ציבור, על אף שכל יחיד שוחט את פסחו בפני עצמו ומביאו אל ביתו. הקשר בין בשר הקודש לבין שירת ההלל (אשר לחלק מהראשונים היא דאורייתא כחלק ממצוות השמחה בחג) הוא קשר בעל משמעות רבה יותר מכל קרבן שכן הוא מבטא את שמחת קרבת ה' הראשונית שקיימנו אז, במצרים ונעשית לדורות.
הארה זו יכולה אמנם להופיע גם בהשלמת הקרבת פסח שני למאחרים, אך שמחה זו באכילת הקרבן בתוך הבית בחיק המשפחה שייכת רק ללילה מיוחד זה, ליל התקדש חג.
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
אוצרות בלב הים
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
