ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
פעם ראשונה בתפילה בבית הכנסת ופעם השניה בליל הסדר בסימן "הלל". אמירת ההלל בליל הפסח בתפילה הינה מנהג ספרדי קדום, הנסמך על הירושלמי.
"שכך היה מנהגם לומר הלל בלילי פסחים זכר למקדש שאמרו הלל בלילי עשיית הפסח" (קרבן העדה על הירושלמי מסכת פסחים פרק י)
נראה שכוונת קרבן העדה במילה "בלילי" אינה בדווקא שכן עשיית הפסח היתה ביום, ועוד שבלילה כבר אומרים הלל בזמן האכילה. כך נראה שלמד בעל ערוך השלחן.
האשכנזים בחו"ל לא נהגו כך (שו"ע או"ח סימן תפז וראה ברמ"א שם), אך כיום שזכינו להתיישב בארץ ישראל עושים כך כולם ואומרים הלל שלם בתפילת ערבית של חג.
ההלל בליל הסדר מובנה בסדרו של הלילה, "..ברך-הלל-נרצה" כמתואר במשנה שההלל מגיע יחד עם הכוס הרביעית החותמת את פרסום הנס שביין.
"מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו. רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר" (משנה פסחים י,ז)
כבר בזמן המקדש, אנו אומרים הלל בלתי-רגיל פעמיים. פעם ראשונה בעת הקרבת קרבן הפסח בהר הבית כפי שמתארת המשנה את המון בית ישראל המתחלקים לשלוש כתות זו אחר זו אל תוך העזרה בכדי להקריב את הקרבן תוך כדי שירת הלל. ופעם שניה מתוך שמחת אכילת הקרבן בחבורה בליל הסדר, שהיא שמחת ההלל המקורית עליה דברה המשנה לעיל, כפי שמתארת הגמרא
"אמר רב משום רבי חייא: כזיתא פסחא, והלילא פקע איגרא"
"לקול המולת ההמון מההלל דומין כאילו הגגין מתבקעים שהיו אומרים ההלל על הפסח" (מסכת פסחים דף פה: ורש"י שם)
אך מהות אמירת ההלל בהקרבת הפסח שונה מזה של אכילתו.
המשנה אומרת כי הקרבת פסח שני, אשר נועד להשלים את הפסח בחודש אייר עבור הטמא או מי שהיה בדרך רחוקה, מתבצעת תוך אמירת הלל כחוקת הפסח. לעומת זאת אכילתו של הפסח השני, אינה זקוקה לכך.
"מה בין פסח הראשון לשני? הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא, והשני חמץ ומצה עמו בבית. הראשון טעון הלל באכילתו, והשני אינו טעון הלל באכילתו. זה וזה טעון הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת." (משנה שם, ט,ג)
מהותו של הפסח הוא קרבת ה' המגיעה אלינו מראיית פני ה' אל תוך הבית במכסת נפשות. המיוחד בקרבן הפסח שהוא נחשב קרבן ציבור, על אף שכל יחיד שוחט את פסחו בפני עצמו ומביאו אל ביתו. הקשר בין בשר הקודש לבין שירת ההלל (אשר לחלק מהראשונים היא דאורייתא כחלק ממצוות השמחה בחג) הוא קשר בעל משמעות רבה יותר מכל קרבן שכן הוא מבטא את שמחת קרבת ה' הראשונית שקיימנו אז, במצרים ונעשית לדורות.
הארה זו יכולה אמנם להופיע גם בהשלמת הקרבת פסח שני למאחרים, אך שמחה זו באכילת הקרבן בתוך הבית בחיק המשפחה שייכת רק ללילה מיוחד זה, ליל התקדש חג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















