ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ידועה הרישא של המשנה במסכת אשר מציינת את ראש חודש אדר כזמן גביית השקלים לבית מקדשנו, אך המשנה מדברת על רשימת משימות רחבה יותר:
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים." (שקלים א,א)
מקור המצווה הינו מהתורה, כפי שקראנו בפרשיית שקלים לא מזמן. התורה אף ציינה את גביית הכספים למקדש כמעשה המצווה אך לא הגדירה מועד מסויים למצווה זו.
"מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל כסף שנאמר "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" וכו', ואינו נותנו בפעמים רבות היום מעט ולמחר מעט אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת". (רמב"ם הלכות שקלים פרק א)
המצווה הינה מצוות עשה אישית, פרטית על כל אדם מישראל ועל כן בשלב הראשון רק "משמיעין על השקלים" ונותנים תזכורת לאדם על חובתו שלו אשר אותה יעשה מעצמו.
הגמרא במסכת מגילה מסבירה כי ההגיון של המצווה נעוץ בחובה נוספת, כללית, אשר אותה משרתת חובת הגביה שתיארנו - להקריב קרבנות מתרומה חדשה: " זאת עלת חדש בחדשו. אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" (מגילה כט:) כלומר, מתחילה שנה חדשה ובחודש הראשון תתבצע עבודת ה' בבית המקדש על יסוד הירתמות לאומית כללית מחודשת.
המצווה השניה, אשר עולה על נס בראש חודש אדר וגם היא מהתורה בארץ ישראל, היא איסור כלאי השדה הנלמדת מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט'), כלומר השדה המיוחדת לך בארץ ישראל (רש"י קדושין לט.)
לצד תשומת הלב אל הר הקודש בירושלים אשר אליו מכוונות כל לבבות ישראל, מצטרפת תשומת הלב לדקדוק הקדושה בגידולי האדמה, במרחב, בשדות אשר בכל הארץ המתעוררת מתרדמת החורף וצמיחת עשבי הפרא - אל עונת הזריעה האנושית (ראה מגילה שם).
"באחד באדר משמיעין על הכלאים; באותו זמן כבר נבטו הזרעים בכל מקום; ושלוחי בית דין היו מזהירים את בעלי השדות לנקות את שדותיהם מכלאים. "ובחמשה עשר בו היו יוצאין אף על הכלאים" - לוודא אם קיימו את האזהרה ועתה מראה השדות הזרועים על - פי הלכות כלאים העיד בפני כל הבא לארץ ישראל: כאן אדמת התורה, השליטה נתונה כאן לתורת ה'! " (רש"ר הירש על התורה, שם)
כעת מובן מדוע מטפלים שלוחי החכמים, שלוחי בית הדין גם ב"כל צרכי הרבים" לצד ההכנות הנוספות לזרמי מליוני הישראלים אשר יעלו לירושלים לראות את פני ה', לרווחתם בהרחבת הדרכים ולטהרתם במקוואות אשר בדרך. מהם "כל צרכי הרבים"?
"ועושין כל צרכי רבים: אלו הן צרכי רבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין ערכין וחרמים והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע.." (ירושלמי שקלים א)
על פי הירושלמי, וכך נראה גם מהרמב"ם, בחודש אדר בתי הדין עוסקים במרץ בעבודתם השגרתית בשאיפה 'לנקות שולחן' בדיני הכלל והפרט. תיקונים אלו כמובן אינם מיוחדים כלל לא לאדר ולא לניסן, אך כנראה החידוש של המשנה הוא שמכח אותה מצוות עשה דאורייתא המתייחסת אל המקדש, נמשך התיקון אל כל מערכות החיים. ממש כפי שפעימת הלב ממריצה את הדם בכל האיברים.
אולי בגלל תנועת תיקון ועליה בקודש רחבה זו שתחילתה במקדש, תרומת 'זכר למחצית השקל' לפני ימי הפורים ניתנת לאו דווקא לעניים אלא בכלל לריבוי תורה בישראל (ראה שו"ת יחוה דעת ח"א פו')
והשי"ת יזכנו לראות בבנין בית המקדש כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה מברכים על פיצה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
