בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיחות ליום העצמאות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שולמית בת לאה

הָרַבִּי וְהַמְּטַאְטֵא

האדמו"ר ש'התבזה' בכך שטאטא את הרחוב ביום העצמאות.

undefined

הרב דניאל קירש

ניסן תשע"ט
2 דק' קריאה
עַנְנֵי מִלְחָמָה וְזַעַם כִּסּוּ אֶת שְׁמֵי אֵירוֹפָּה. דְּאָגָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עַל הַיְּהוּדִים. הָרִאשׁוֹנִים שֶׁחָווּ אֶת הַפַּחַד הָיוּ יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה וְאוֹסְטְרִיָּה.
הָרַבִּי מִסַדִּיגוֹרָא, רַבִּי אַבְרָהָם יַעֲקֹב מִוִּינָה (נִינוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבֵּי יִשְׂרָאֵל מֵרוֹזִין), חָזָה בִּכְאֵב בְּקָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הַמְּחֻלָּלִים וּבַגְּזֵרוֹת הַנִּחָתוֹת מִדַּי פַּעַם בְּפַעַם. דַּי הָיָה לוֹ לִרְאוֹת אֶת מַבְּטֵיהֶם מְלֵאֵי הַבּוּז וְהַשִּׂנְאָה בִּכְדֵי לְהָבִין שֶׁמְּקוֹמוֹ הַרְחֵק מֵאַדְמַת אֵירוֹפָּה הַבּוֹעֶרֶת תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו.
כְּמִדֵּי יוֹם יָשַׁב בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ וְלִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו הָרַבִּים כְּשֶׁלְּפֶתַע נִשְׁמְעוּ צַעֲקוֹתֵיהֶם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים הַהוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים. הַתַּלְמִידִים הִסְתַּכְּלוּ אַנָה וְאַנָה כְּדֵי לִתְפֹּס מַחְסֶה, אַךְ הַזְּמַן לֹא אִפְשֵׁר לָהֶם מְאוּמָה. בְּבַת אַחַת נִפְרְצוּ דַּלְתוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה נִכְנְסוּ שְׁנֵי קְצִינִים נָאצִיִּים, מַבָּט חָתוּם עַל פְּנֵיהֶם. מִיָּד פָּנוּ לָרַבִּי וְהוֹרוּ לוֹ לָצֵאת אִתָּם בִּזְרִיזוּת. "וְאַתֶּם", פָּנוּ הַקְּצִינִים אֶל הַתַּלְמִידִים הַהֲמוּמִים, "צְאוּ גַּם כֵּן".
רְחוֹבוֹת וִינָה הִתְמַלְּאוּ אַט אַט בַּהֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים. מִן הָעֵבֶר הָאֶחָד עָמְדוּ תּוֹשָׁבַי וִינָה הַגּוֹיִים כְּשֶׁמַּבָּטִי הַשַּׁעֲשׁוּעַ נִכָּרִים הֵיטֵב עַל פְּנֵיהֶם. מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי עָמְדוּ יְהוּדִים רַבִּים, וּבֵינֵיהֶם תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה, שֶׁהֻכְרְחוּ לְהִתְיַצֵּב בְּשָׁעָה זוֹ. עַל פְּנֵי כֻּלָּם נִכָּר הָיָה הַפַּחַד הַנּוֹרָא.
בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב עָמַד קָצִין נָאצִי וְקָרָא לְכֻלָּם: "קַבְּלוּ נָא אֶת מְנַקֵּי הָרְחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים!" פְּנֵי כֻּלָּם הֻפְנוּ וְהַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלֶה לְעֵינֵי כֻּלָּם גָּרַם לִבְכִיּוֹת וּצְעָקוֹת מִצַּד הַיְּהוּדִים תּוֹךְ שֶׁהַגּוֹיִים עוֹמְדִים וְצוֹחֲקִים, נֶהֱנִים מִכָּל רֶגַע. וּמִי הָיוּ מְנַקֵּי הָרְחוֹב? הָיוּ אֵלּוּ גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁהִתְפָּאֲרָה בָּהֶם וִינָה, כְּשֶׁבֵּינֵיהֶם הָרַבִּי מִסַדִּיגוֹרָא.
בְּלֵית בְּרֵרָה הָלְכוּ הָרַבָּנִים וְטִאְטְאוּ אֶת הָרְחוֹב, לְקוֹל צַעֲקוֹתֵיהֶם וְגַעֲרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים. גַּם הָרַבִּי מִסְּדִיגוֹרָא עָשָׂה כֵּן, אַךְ תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׂמִים וְאָמַר לקב"ה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַצְלִיחַ לָצֵאת חַי מִמִּמְקוּם זֶה, וְאַצְלִיחַ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַבְטִיחַ אֲנִי שֶׁאֲטַאְטֵא אֶת רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל אַדְמָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׂמֵחָה".
רַק לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת הֻרְשׁוּ הָרַבָּנִים לְהַפְסִיק מִמְּלֶאכֶת הַטִּאטוּא הַבְּזוּיָה.
כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֶּן נִדְרָשׁ הָרַבִּי מִסַדִּיגוֹרָא לִתְלוֹת בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ אֶת דִּגְלֵי הַנָּאצִים הָאֲרוּרִים. גַּם כָּעֵת, פָּנָה לקב"ה וְאָמַר: "אַבָּא שֶׁבַּשָּׂמִים, אִם אֵצֵא חַי מֵהַתֹּפֶת הַזֹּאת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת לְאַרְצְךָ הַקְּדוֹשָׁה, מַבְטִיחַ אֲנִי שֶׁאָנִיף אֶת דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם בּוֹלֵט וְגָבוֹהַּ".
תְּלָאוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ עַל הָרַבִּי מִסַדִּיגוֹרָא, אַךְ לְבַסּוֹף הִצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִצִּפָּרְנֵי הַנָּאצִים וְלַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּכְמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ כָּךְ עָשָׂה. בְּכָל יוֹם הָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ שֶׁבְּתֵל אָבִיב בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר וּמְטַאְטֵא אֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁלְּיַד בֵּיתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הָעַצְמָאוּת הָיָה תּוֹלֶה דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל עַל גַּג בֵּיתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה.
בְּשׁוּלֵי הַסִּפּוּר הַמַּדְהִים יֵשׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה - מַדּוּעַ הָיָה מֻתָּר לָרַבִּי מַסְדִּיגוֹרָא זצ"ל לְטַאְטֵא אֶת הָרְחוֹב? מַדּוּעַ לֹא הָיָה בְּכָךְ זִלְזוּל בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם?
(רֵאֶה בֵּאוּר הַלָכָה, סִימָן רנ"א, ד"ה 'כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ')
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב אֲבִיגְדוֹר נֵבֶנְצָל שְׁלִיטָ"א:
מִכֵּיוָן שֶׁהָאַדְמוֹ"ר מַסְדִּיגוֹרָא טִאטֵא אֶת הָרְחוֹב בְּשָׁעָה שְׁלָשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר אַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְלֹא הָיָה בַּזֶּה חֲשָׁשׁ שֶׁל זִלְזוּל בִּכְבוֹד תַּלְמִיד חָכָם.
וְכֵן הֵשִׁיב הַגָּאוֹן הָרַב יַעֲקֹב אֲרִיאֵל שְׁלִיטָ"א וְהוֹסִיף שֶׁכַּנִּרְאֶה זֶה הַטַּעַם שֶׁהוּא אָכֵן טִאטֵא אֶת הָרְחוֹב בְּשָׁעָה כָּל כָּךְ מֻקְדֶּמֶת לִפְנוֹת בֹּקֶר - בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתוֹ.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il