ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בפרשת האזינו הצטווינו – 'זכור ימות עולם, בינו שנות דור דור, שאל אביך ויגדך, זקניך יאמרו לך''. הפוסקים לא למדו מכאן שיש מצווה מפורשת בתרי"ג מצוות ללמוד היסטוריה, אך בהחלט מצאנו אצל גדולי הדורות התייחסויות רבות לכך שמתוך לימוד ההיסטוריה של עמינו, יכולים אנו ללמוד עניינים חשובים רבים, (למשל רמב"ן דברים לב, מ), ואף היו מגדולי האומה שחיברו ספרים העוסקים בקורות עמינו.
ובנושא זה יש נקודה שחשוב מאד לחדד, יש משמעות גדולה לזהות המקור ההיסטורי לדברים, שהרי מי שכותב את ההיסטוריה גם מדגיש את הנקודות שחשובות לו, ויטמיע בקורא את נקודת המבט הרצויה לו. לכן אמרה התורה - שאל אביך וזקניך, כי חשוב שנתבונן בהיסטוריה מתוך המבט המתאים לנושאי מסורת עם ישראל שבכל הדורות.
עניין זה צף בצורה ייחודית בתקופה זו בשנה, עת עסוקים אנו רבות בזיכרון המאורעות של הדורות האחרונים – ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל, וכן יום העצמאות שאופן ההתייחסות אליו נגזר גם (ולא באופן בלעדי) מנקודת הפרשנות לתהליכים שאירעו לעמינו בדורות האחרונים.
קטונתי מלהקיף כאן נושא זה, ובכל זאת ברצוני להאיר כאן נקודה קטנה בעניין זה. רבים מתעלמים מהעובדה ההיסטורית הפשוטה שגדולי ישראל רבים ומרכזיים נטלו חלק מעשי בפועל ממש בהתנעת המהלך של שיבת ציון בדורנו כולל עיסוק בגאולת אדמות והתיישבות בפועל בארצנו הקדושה, ואף המושבות הראשונות הוקמו בידי יראי ה' וחושבי שמו. המהלך כולו יסודו בהררי קודש ומטרתו גאולת ישראל, ורק בהמשך הצטרפו אנשים עם מטרות נמוכות יותר.
אחד מאותם גדולים, שנטלו חלק בהתנעת המהלך היה רבי מאיר אויערבך בעל שו"ת אמרי בינה, ראב"ד ירושלים, שיום ההילולא שלו חל ב- ה' אייר. רבי מאיר היה מעורר עוד בחוץ לארץ את בני קהילתו על יישוב ארץ ישראל שהיא ראשית הגאולה.
ובסוף, התאווה ועלה לארצנו הקדושה, וכאן בארץ נשא בעול הציבור, והיה מיוזמי הקמת השכונות הראשונות בירושלים, עודד את שיבת היהודים לחקלאות ועבודת האדמה, ואף ניסה ליזום רכישת קרקעות והתיישבות באזור יריחו (הלבנון תרל"ו). הניסיון אמנם הוכשל לבסוף בידי השלטונות, אך מכוחו המשיכו והשתלשלו הניסיונות שהובילו לבסוף להקמת פתח תקווה, וההתיישבות היהודית הנרחבת בארץ.
ומספרים, שבעת שעלה לארץ היה קושי גדול לקהילה היהודית האשכנזית להתבסס בירושלים. סיבות רבות היו לקשיים וביניהם העובדה, שהיה קשה מאד לפתוח איטליז בשחיטה והכשר אשכנזי. כידוע, לאחר השחיטה, חלק מהבהמות מתבררות כטרפות, וכדי לכסות על חלק מההפסד הכספי, מוכרים את הבהמה בזול לגויים.
אולם, ערביי ירושלים, הסכימו לאכול רק בהמה שנשחטה על ידי אדם מזרע אברהם אבינו, למשל יהודים ספרדים, אך העולים מאצות אשכנז לא נתפסו בעיניהם כיהודים מזרע אברהם...
רבי מאיר אויערבך שכנע את החכם באשי לבוא עימו לראשי הקהילה המוסלמית בירושלים ולהעיד בפניהם, שגם האשכנזים יהודים הם...
ובכך סלל את הדרך להתבססות וגידול הקהילה היהודית בירושלים.
זו אנדקוטה קטנה המלמדת על הקשיים והמאמצים הגדולים שעשו גדולי ישראל למען שיבת עם ישראל לארצו, והכל מכוון גם לבניית קומות נוספות של קודש, כפי שהיד רבי מאיר בהקדמה לספרו – "וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי" ...
ויהי רצון, שנלמד ממעשיהם של גדולים אלו, ונמשיך בתנופת עשייתם והתגדלותם לגאולת ציון וירושלים על אדני הקודש!

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

למה יש כל כך הרבה מצוות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















