ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בפרשת האזינו הצטווינו – 'זכור ימות עולם, בינו שנות דור דור, שאל אביך ויגדך, זקניך יאמרו לך''. הפוסקים לא למדו מכאן שיש מצווה מפורשת בתרי"ג מצוות ללמוד היסטוריה, אך בהחלט מצאנו אצל גדולי הדורות התייחסויות רבות לכך שמתוך לימוד ההיסטוריה של עמינו, יכולים אנו ללמוד עניינים חשובים רבים, (למשל רמב"ן דברים לב, מ), ואף היו מגדולי האומה שחיברו ספרים העוסקים בקורות עמינו.
ובנושא זה יש נקודה שחשוב מאד לחדד, יש משמעות גדולה לזהות המקור ההיסטורי לדברים, שהרי מי שכותב את ההיסטוריה גם מדגיש את הנקודות שחשובות לו, ויטמיע בקורא את נקודת המבט הרצויה לו. לכן אמרה התורה - שאל אביך וזקניך, כי חשוב שנתבונן בהיסטוריה מתוך המבט המתאים לנושאי מסורת עם ישראל שבכל הדורות.
עניין זה צף בצורה ייחודית בתקופה זו בשנה, עת עסוקים אנו רבות בזיכרון המאורעות של הדורות האחרונים – ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל, וכן יום העצמאות שאופן ההתייחסות אליו נגזר גם (ולא באופן בלעדי) מנקודת הפרשנות לתהליכים שאירעו לעמינו בדורות האחרונים.
קטונתי מלהקיף כאן נושא זה, ובכל זאת ברצוני להאיר כאן נקודה קטנה בעניין זה. רבים מתעלמים מהעובדה ההיסטורית הפשוטה שגדולי ישראל רבים ומרכזיים נטלו חלק מעשי בפועל ממש בהתנעת המהלך של שיבת ציון בדורנו כולל עיסוק בגאולת אדמות והתיישבות בפועל בארצנו הקדושה, ואף המושבות הראשונות הוקמו בידי יראי ה' וחושבי שמו. המהלך כולו יסודו בהררי קודש ומטרתו גאולת ישראל, ורק בהמשך הצטרפו אנשים עם מטרות נמוכות יותר.
אחד מאותם גדולים, שנטלו חלק בהתנעת המהלך היה רבי מאיר אויערבך בעל שו"ת אמרי בינה, ראב"ד ירושלים, שיום ההילולא שלו חל ב- ה' אייר. רבי מאיר היה מעורר עוד בחוץ לארץ את בני קהילתו על יישוב ארץ ישראל שהיא ראשית הגאולה.
ובסוף, התאווה ועלה לארצנו הקדושה, וכאן בארץ נשא בעול הציבור, והיה מיוזמי הקמת השכונות הראשונות בירושלים, עודד את שיבת היהודים לחקלאות ועבודת האדמה, ואף ניסה ליזום רכישת קרקעות והתיישבות באזור יריחו (הלבנון תרל"ו). הניסיון אמנם הוכשל לבסוף בידי השלטונות, אך מכוחו המשיכו והשתלשלו הניסיונות שהובילו לבסוף להקמת פתח תקווה, וההתיישבות היהודית הנרחבת בארץ.
ומספרים, שבעת שעלה לארץ היה קושי גדול לקהילה היהודית האשכנזית להתבסס בירושלים. סיבות רבות היו לקשיים וביניהם העובדה, שהיה קשה מאד לפתוח איטליז בשחיטה והכשר אשכנזי. כידוע, לאחר השחיטה, חלק מהבהמות מתבררות כטרפות, וכדי לכסות על חלק מההפסד הכספי, מוכרים את הבהמה בזול לגויים.
אולם, ערביי ירושלים, הסכימו לאכול רק בהמה שנשחטה על ידי אדם מזרע אברהם אבינו, למשל יהודים ספרדים, אך העולים מאצות אשכנז לא נתפסו בעיניהם כיהודים מזרע אברהם...
רבי מאיר אויערבך שכנע את החכם באשי לבוא עימו לראשי הקהילה המוסלמית בירושלים ולהעיד בפניהם, שגם האשכנזים יהודים הם...
ובכך סלל את הדרך להתבססות וגידול הקהילה היהודית בירושלים.
זו אנדקוטה קטנה המלמדת על הקשיים והמאמצים הגדולים שעשו גדולי ישראל למען שיבת עם ישראל לארצו, והכל מכוון גם לבניית קומות נוספות של קודש, כפי שהיד רבי מאיר בהקדמה לספרו – "וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי" ...
ויהי רצון, שנלמד ממעשיהם של גדולים אלו, ונמשיך בתנופת עשייתם והתגדלותם לגאולת ציון וירושלים על אדני הקודש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
