ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אלו משפטים שנאמרו על ידי אישי ציבור, מעולמה של תורה בשעות הקשות של הגירוש מגוש קטיף.
ככלל, בחשיבה הדתית רווח השיח המתחשבן של שכר ועונש: "בגלל", "זה אומר ש...". לכל צרה יש בוודאי עוון וסיבה.
לכאורה הפרשה שלנו מוכיחה שאכן זו היא דרכה של תורה.
האמנם לכל צרה יש עוון המקביל לה?
כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג):"כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכויות ועוונות: מי שזכויותיו יתרות על עוונותיו, צדיק; ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו, רשע; מחצה למחצה, בינוני... "
לדעת רבנו, אכן יש חשבון פשוט: "אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו--מיד הוא מת ברשעו... וכן מדינה שעוונותיה מרובין--מיד היא אובדת... וכן כל העולם כולו..."
אלא שהרמב"ם מסיף פרט קטן לעניין והוא, כיצד עורכים את החשבון: "ושיקול זה אינו לפי מניין הזכיות והעוונות, אלא לפי
גודלן: יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות ...
ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות...
ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות".
לדעת רבנו אם כן, אין כל אינדיקציה אנושית להכריע מי הוא זה אשר עוונותיו מרובין מזכויותיו!
לכן, כאשר אדם לוקה, ראוי לו להרהר בתשובה, אבל אין כל אפשרות לדעת את הקשר הסיבתי
שבין החטא לעונשו.
אם כן, מהם כל הברכות והקללות המפורטות בפרשתנו?
הרמב"ם לא מתעלם משאלה זו. יש לשים לב שכל האמור לעיל מתייחס לאדם הפרטי. בהמשך הלכות תשובה (פרק ט) מבאר הרמב"ם שהשכר והעונש המפורטים בפרשה, הם מגמות כלליות בתיקון העולם. השכר והעונש בעולם הזה הם אמצעים, הכנה וסיעתא. מעשים טובים מצטרפים למגמת ההתפתחות בעולם. העולם הופך נוח יותר לקיים בו מצוות. פחות טרדות, פחות צרות ויותר אפשריות ופנאי לעסוק במושכלות.
זה לא אומר שלא יהיו צרות, כפי שכתב הרמב"ם על ימות המשיח, שעולם כמנהגו נוהג ומכל מקום מדובר בעולם של צדק.
הרבי מליובאוויטש, בהתייחסותו לשואה, דחה את חיפוש העוון מכל וכל (ספר השיחות תשנ"א, כרך א' עמ' 233): "אין לנו שום הסבר וביאור ע"פ חכמת התורה, כלל וכלל על השואה, כי אם רק ידיעת העובדה ש"גזירה היא מלפני"... ובודאי ובודאי לא ההסבר של עונש על עוונות...
נראה שדברי הנביא ישעיה (נ"ה: ח'). "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, נאום ה' ", מסכמים בקצרה את הנושא כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
