ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אלו משפטים שנאמרו על ידי אישי ציבור, מעולמה של תורה בשעות הקשות של הגירוש מגוש קטיף.
ככלל, בחשיבה הדתית רווח השיח המתחשבן של שכר ועונש: "בגלל", "זה אומר ש...". לכל צרה יש בוודאי עוון וסיבה.
לכאורה הפרשה שלנו מוכיחה שאכן זו היא דרכה של תורה.
האמנם לכל צרה יש עוון המקביל לה?
כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג):"כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכויות ועוונות: מי שזכויותיו יתרות על עוונותיו, צדיק; ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו, רשע; מחצה למחצה, בינוני... "
לדעת רבנו, אכן יש חשבון פשוט: "אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו--מיד הוא מת ברשעו... וכן מדינה שעוונותיה מרובין--מיד היא אובדת... וכן כל העולם כולו..."
אלא שהרמב"ם מסיף פרט קטן לעניין והוא, כיצד עורכים את החשבון: "ושיקול זה אינו לפי מניין הזכיות והעוונות, אלא לפי
גודלן: יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות ...
ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות...
ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות".
לדעת רבנו אם כן, אין כל אינדיקציה אנושית להכריע מי הוא זה אשר עוונותיו מרובין מזכויותיו!
לכן, כאשר אדם לוקה, ראוי לו להרהר בתשובה, אבל אין כל אפשרות לדעת את הקשר הסיבתי
שבין החטא לעונשו.
אם כן, מהם כל הברכות והקללות המפורטות בפרשתנו?
הרמב"ם לא מתעלם משאלה זו. יש לשים לב שכל האמור לעיל מתייחס לאדם הפרטי. בהמשך הלכות תשובה (פרק ט) מבאר הרמב"ם שהשכר והעונש המפורטים בפרשה, הם מגמות כלליות בתיקון העולם. השכר והעונש בעולם הזה הם אמצעים, הכנה וסיעתא. מעשים טובים מצטרפים למגמת ההתפתחות בעולם. העולם הופך נוח יותר לקיים בו מצוות. פחות טרדות, פחות צרות ויותר אפשריות ופנאי לעסוק במושכלות.
זה לא אומר שלא יהיו צרות, כפי שכתב הרמב"ם על ימות המשיח, שעולם כמנהגו נוהג ומכל מקום מדובר בעולם של צדק.
הרבי מליובאוויטש, בהתייחסותו לשואה, דחה את חיפוש העוון מכל וכל (ספר השיחות תשנ"א, כרך א' עמ' 233): "אין לנו שום הסבר וביאור ע"פ חכמת התורה, כלל וכלל על השואה, כי אם רק ידיעת העובדה ש"גזירה היא מלפני"... ובודאי ובודאי לא ההסבר של עונש על עוונות...
נראה שדברי הנביא ישעיה (נ"ה: ח'). "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, נאום ה' ", מסכמים בקצרה את הנושא כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
