ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף ... אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם " (בראשית מ"ה ג-ד), מצווה הוא על כל עבדיו "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" (שם, א).
בדיקה קצרה מעלה כי ביטוי זה מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד. הפעם השנייה היא דברי אמנון לפני שפגע באחותו תמר, וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי" (שמואל ב י"ג ט).
רפרוף בפרק זה מגלה במהירות ביטוי נוסף יחידאי לשתי פרשיות אלה והוא: כתנת הפסים.
אצל יוסף נאמר:
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים (שם, ל"ז ג)
ואצל תמר נאמר:
" וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה" (שם,שם יח).
שני רמזים מיוחדים אלה מספיקים כדי לקשור את שתי הפרשיות 1 .
ננסה להבין את פשר העניין. המאבק על "כתונת הפסים" איננו רק במישור האישי כמאמר חז"ל:
"לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים שבשביל ב' סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (אוצר המדרשים עמוד 273).
אלא בעיקר במישור ההנהגתי - לאומי. יעקב בוחר ביוסף כמנהיג הבא של עם ישראל העתידי ויוסף מיד מגיב בסדרת חלומות נבואיים המבטאים זאת. האחים לא מיהרו לקבל על עצמם את עולו של האח הצעיר והמאבק נגרר למעשים קשים מאוד.
נסיכים בכל מקום, לאורך כל ההיסטוריה, ניסו להוכיח קבל עם, את מנהיגותם בשתי דרכים. בשלטון על חייהם או בשלטון על נשותיהם או בנותיהם של אחרים. ראובן מבטא את טענתו למנהיגות ב"מעשה בלהה" שבזכותו "זכה" לכינוי "פַּחַז כַּמַּיִם" (שם מ"ט, ד). שמעון ולוי ניסו להפגין מנהיגות בהצעה "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ" (שם ל"ז, כ). בכך "זכו" ל"וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (שם, שם ו).
גם בביתו של דוד המלך, עלתה על הפרק שאלת המנהיג הבא. הבכורות של דוד מנויים בפסוקים הבאים:
"וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת: וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לאביגל לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר: וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל: וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד..." (שמואל ב ג' ב-ה).
שלשה מתוכם ראו עצמם כיורשי עצר (הפעם נדון רק בשניים מהם). אמנון בנו הראשון של דוד, הבכור של אחינועם, במקביל לראובן, ביטא את מעמדו, בענייני עריות, בפגיעה נוראה בתמר. אבשלום במקביל לשמעון ולוי, מביא לידי ביטוי את שאיפותיו למלכות בעניני נפשות, ברצח אמנון. (בשלב שני ביטא זאת גם בענייני עריות, במקביל לראובן, עם פלגשי אביו).
ראובן שמעון ולוי הפסידו את ההנהגה אבל לא נדחו מן המשפחה. ראובן חזר בתשובה וישב בשקו ובתעניתו כמובא במדרש:
"וישב ראובן אל הבור, והיכן היה, ... רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו (על שבלבל יצועי אביו-רש"י), ... אמר לו הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה...(בראשית רבה פרשה פד ד"ה וישב ראובן).
ראובן לא פגע באחוה שהרי מנע את הפגיעה בנפשו של יוסף, לא השתתף במכירה ורצה להשיבו אל אביו, כעדות הכתוב:
"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו" (שם ל"ז כא-כב).
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי (נשארו) אַחִים" (שם מ"ט ה), כיון שסוף סוף לא פגעו בנפשו של יוסף וחזרו והתחרטו על מכירתו. כעדות הכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו (שמעון ולוי ע"פ רש"י מ"ט ה) אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (שם מ"ב כא).
בניו של דוד לא חזרו בתשובה, פגעו באחווה ללא תיקון וממילא נדחו לא רק מעמדת ההנהגה אלא גם נכרתו ועזבו את העולם ללא צאצאים (שמו"ב י"ח יח, סנהדרין כא ע"א).
הבה נתפלל כי נפיק את הלקח ונגביר את האחווה בין בניו של יעקב וממילא נזכה לחזרת מלכות בית דויד.
^ 1 1 עיון מעמיק יותר מגלה עוד ביטויים רבים שוים, מקבילים ומנוגדים בשתי הפרשיות. עיינו במאמרי "מלכות בית דוד" בתוך "ספר חגי" ספר הזכרון לנרצחי בית הדסה -חברון ה' תשמ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
