ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
הזקנים, אשר נקראו לבוא לעמוד לפני ה' ומשה פתח אהל מועד.
אלא שמלבד אותם זקנים, התורה מספרת על אלדד ומידד שלא התייצבו באוהל מועד ובכל זאת הם: "מתנבאים במחנה".
מעשה זה מעלה קושיה לא פשוטה: כיצד שרתה רוח הנבואה, על מי שלא נקרא או לא בא, אל אהל מועד? בלשונו של רבי חיים בן-עטר בעל 'אור החיים': "ממאי נפשך, אם הם בכלל השבעים, לא היה הכתוב צריך לתאר בנפרד את האצלת הרוח עליהם? ואם הם אינם בכלל השבעים מדוע שרתה עליהם השכינה, שהרי האצלת רוח הקודש הובטחה רק לאלה שיתייצבו באוהל מועד, כדי להאציל מרוחו של משה עליהם?"
מכאן הפתח פתוח לברר: האם מדובר בנבואה או רוח הקדש? אם לא מובן מדוע יהושוע מבקש מממשה רשות 'לטפל' באלדד ומידד, אבל אם כן מדובר בנבואה מאת ה', כיצד יתכן הדבר שזכו לה מחוץ למחנה שכינה, ובניגוד להוראות הקב"ה בעצמו! שהרי האציל ה' מרוחו של משה על הזקנים פתח אוהל מועד, שמא נבואה זו שלא מרוחו של משה היא?
הרמב"ם, שהעמיד את נבואת משה כאירוע חד פעמי וכמקור לכל נבואה בעתיד, מפרש את מעשה אלדד ומידד על פי שיטתו, כמבוא לנבואה בלבד, אבל בשום אופן לא נבואה של ממש: 'שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקדש' (מו"נ ב.מה).
הנמצאים במדרגה זו, דוברים דברי מוסר וחכמה המדריכים את האדם בדרך ישרה. זו למעשה דרגת הכתובים אשר בתנ"ך – ספרי חכמה ומוסר אשר נאמרו ברוח הקדש.
הרמב"ם כל כך הבדיל את נבואת משה, עד שכלל בדרגה זו של הכנה לנבואה את דוד, שלמה, דניאל ואת שבעים הזקנים בעצמם. לרמב"ם נבואת הזקנים כמוה כנבואת על אלדד ומידד ואין שום הבדל ביניהם. דרכו של הרמב"ם מתרצת את כל הקושיות מלבד אחת: אם לא שונה נבואת אלדד ומידד משאר הזקנים, מדוע יהושוע מתקומם כנגד אלדד ומידד אם כן? וכי רק בגלל שלא התייצבו באוהל מועד?
על שבעים הזקנים נאמר: "ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו" (יא.כה). מה שלא נאמר על אלדד ומידד. ואכן דברי חז"ל רק מגבירים את התמיהות: "שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והם נתנבאו ולא פסקו" (סנהדרין יז ע"א). עוד יותר חדים הם דברי המדרש: "הזקנים נפסקה נבואתן שהיה משל משה שנאמר: 'ואצלתי מן הרוח אשר עליך', אבל אלו היתה רוח נבואתם מן הקדוש ברוך הוא: 'ותנח עליהם הרוח' " (במדבר רבה טו, יט).
לדעת הרמב"ם, אין נבואה שאינה באה מכוחו של משה. כל גילוי נבואי כלשהוא מקורו במשה רבנו. אין כלל אפשרות ל'פתיחת ציר' נבואי אחר. אבל בדברי חז"ל, שככל הנראה לדעת הרמב"ם מדובר בדעה דחויה, מגלים שיתכן שהקב"ה יצווה ויורה על דרך אחת, בנידון דידן: התכנסות הזקנים סביב למשה ולמשכן, ואף על פי כן תתקיים במקביל התגלות שונה, בעלת אופי אחר לחלוטין.
בדיקת קורונה בשבת
התלהבות ללא יין
מי צריך את הערבה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה זה אומר בחזקת בשרי?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
