ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
קבלת הקהל הופסקה, ורק כמה מגדולי החסידים העזו להיכנס לבית המלון ולהאזין מעבר לדלת הסגורה למתרחש בחדרו של הרבי. המאזינים שמעו שהרבי אומר פרקי תהילים בהשתפכות הנפש ובבכיות גדולות.
השמועה פשטה בין הנאספים בחוץ, וחשש גדול חלחל בלבבם, שמא אירע דבר קשה. מיד החלו ההמונים להתפלל ולזעוק בהתעוררות גדולה. לאחר מכן, התפלל הרבי מנחה ואמר ווידוי של ערב יום כיפור, ושוב כשנודע הדבר לכולם, החלו כולם להתפלל ולהתוודות בהתעוררות גדולה.
הרבי הוסיף ודרש בענייני מעלת התפילה בבכי ובדמעות, שבכך מכבסים את כתמי החטאים, והציבור התעורר יותר ויותר. מתוך כל העניין, נחלש הרבי מאד, ולא יכול היה לקבל קהל באותו היום ולמחרתו.
לאחר ששב לקבל קהל, שאל רבי פנחס רייזעס מגדולי החסידים את הרבי – מה אירע?
סיפר לו הרבי: 'לעיתים בעת ה'יחידות', מספרים לי החסידים על חטא מסויים שנכשלו בו, ומבקשים דרך תשובה. כדי שאוכל להורות להם דרך של תיקון, מחפש אני בעצמי, משהו שיש בי מאותו חטא. אמנם, אין זה ממש חטא, אך משהו מעין אותו חטא. ואז, מתקן אני בעצמי את שמץ הפגם שבקרבי, ואחר כך ביכולתי ללמד את החסיד לתקן את חטאו.
באותו יום, סיפר לי חסיד אחד על חטא חמור מאד שנכשל בו. פשפשתי במעשי, ולא מצאתי בקרבי שום שמץ מעין אותו חטא. מיד, התייראתי מאד, שמא יש בי רוע נעלם שאיני יודע עליו. ועל רוע זה, בכיתי, התפללתי ושבתי בתשובה...' (לפי הספר 'רבותינו נשיאנו', האדמו"ר האמצעי).
סיפור עמוק מאד, הבנוי על הפסוק (משלי כז, יט) "כמים הפנים לפנים, כן ל-ב האדם לאדם", הבא ללמדנו שאם רואים אנו רע באחר, משהו מרע זה מצוי לצערנו בתוכנו. (אדם רואה את מה ששייך ומדבר אליו, לדוגמא – מי שמחפש לשכור דירה, קולט את כל השלטים התלויים על הדירות להשכרה. ומי שלא מחפש, לא קולט כלל). וכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי כשאנו מתקנים את עצמנו בנקודה זו, התיקון יעורר גלים, וישפיע על החוטא שפגשנו.
עניין זה מופיע גם בקשר לחטא המרגלים שבפרשתנו. הפרשה מבליטה מאד את דיבת הארץ שהוציאו המרגלים, ומביאה כמה וכמה תיאורים שליליים שהם תיארו את הארץ.
והנה, למרבה ההפתעה, בפרשת דברים, כשמשה רבינו מתאר את השתלשלות הדברים מנקודת המבט שלו, הוא מספר לכאורה סיפור אחר לחלוטין. וכך מתאר משה (דברים א, כה – כח): "ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורידו אלינו, וישיבו אותנו דבר, ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלוקינו... ולא אביתם לעלות... ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי... אחינו המסו את לבבנו.. עם גדול ורם ממנו...".
במבט ראשון, משה מספר שהמרגלים באו וסיפרו שהארץ טובה, ורק העם לא רצה לעלות. והדבר מתמיה מאד, שהרי בפרשתנו מתואר שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה, והם שהסיתו את העם לא לעלות.
להבנת הדברים עלינו להעמיק מעט. האמת היא, שגם בפרשת דברים, כשמצטט משה בהמשך את דברי העם, הוא מביא שהם טוענים 'אחינו המסו את לבבנו', כלומר – המרגלים אכן הסיתו את העם, אם כן – למה בתחילת דבריו הוא מציג אותם כמדברים בשבח הארץ ואת העם כמי שסירבו לעלות?
נראה, שמשה בא לומר כאן, שהכל תלוי בנקודת המבט של השומעים. דברי המרגלים, כפי שמובאים בפרשת שלח, מתחלקים לשניים. בתחילה הם מדברים על הארץ ופירותיה, ובאמת מדברים בשבחה. גם בפרשת שלח הם מתארים את הארץ כזבת חלב ודבש, ומראים את פריה הגדול והטוב.
אלא שמיד אחר כך, הם ממשיכים ומתארים את העם היושבים בה כעם חזק וכו', ומתוך כך יוצאת הפרשנות שבני ישראל לא מסוגלים לנחול את הארץ.
משה רבינו, אוהב הארץ, שומע רק את החלק הראשון. ולכן, מבחינתו הסיפור היחידי שסופר על הארץ היה סיפור טוב. ובאמת, בהתחלה לא סופר על הארץ שום דבר רע. הסיפורים הרעים עסקו בעם היושב בה, וביכולת לכבוש את הארץ. (רק בהמשך, כשהתלהט הויכוח נאמר גם על הארץ – 'ארץ אוכלת יושביה', ביטוי שאפשר לפרשו כעוסק בארץ ואפשר לפרשו כעוסק בתושביה).
העם, לעומת זאת, שומע גם את החלק השני הרע, ולא רוצה לעלות. לכן, מוכיח משה את העם, שהכל תלוי בנקודת המבט שלהם, והם שמראש לא רצו לעלות, שמעו בתוך דברי המרגלים גם את החלק השלילי, ונתלים בהמסת הלב של המרגלים.
ואולי, כאן גנוז הסבר נוסף לתחילת הפרשה – 'שלח לך אנשים', שביארו חז"ל 'לדעתך', וכבר תמהו המפרשים – למה הסכים ה' לדעת משה?
ואולי יתורצו הדברים, שה' רמז לו, ששליחות המרגלים תצליח רק אם ילכו באותה הדעת של משה, כי אם יאהבו את הארץ ויחפשו את טובה, אכן יראו זאת, והשליחות תצליח.
ויהי רצון, שנראה תמיד בעין טובה את הארץ ויושביה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
