ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
קבלת הקהל הופסקה, ורק כמה מגדולי החסידים העזו להיכנס לבית המלון ולהאזין מעבר לדלת הסגורה למתרחש בחדרו של הרבי. המאזינים שמעו שהרבי אומר פרקי תהילים בהשתפכות הנפש ובבכיות גדולות.
השמועה פשטה בין הנאספים בחוץ, וחשש גדול חלחל בלבבם, שמא אירע דבר קשה. מיד החלו ההמונים להתפלל ולזעוק בהתעוררות גדולה. לאחר מכן, התפלל הרבי מנחה ואמר ווידוי של ערב יום כיפור, ושוב כשנודע הדבר לכולם, החלו כולם להתפלל ולהתוודות בהתעוררות גדולה.
הרבי הוסיף ודרש בענייני מעלת התפילה בבכי ובדמעות, שבכך מכבסים את כתמי החטאים, והציבור התעורר יותר ויותר. מתוך כל העניין, נחלש הרבי מאד, ולא יכול היה לקבל קהל באותו היום ולמחרתו.
לאחר ששב לקבל קהל, שאל רבי פנחס רייזעס מגדולי החסידים את הרבי – מה אירע?
סיפר לו הרבי: 'לעיתים בעת ה'יחידות', מספרים לי החסידים על חטא מסויים שנכשלו בו, ומבקשים דרך תשובה. כדי שאוכל להורות להם דרך של תיקון, מחפש אני בעצמי, משהו שיש בי מאותו חטא. אמנם, אין זה ממש חטא, אך משהו מעין אותו חטא. ואז, מתקן אני בעצמי את שמץ הפגם שבקרבי, ואחר כך ביכולתי ללמד את החסיד לתקן את חטאו.
באותו יום, סיפר לי חסיד אחד על חטא חמור מאד שנכשל בו. פשפשתי במעשי, ולא מצאתי בקרבי שום שמץ מעין אותו חטא. מיד, התייראתי מאד, שמא יש בי רוע נעלם שאיני יודע עליו. ועל רוע זה, בכיתי, התפללתי ושבתי בתשובה...' (לפי הספר 'רבותינו נשיאנו', האדמו"ר האמצעי).
סיפור עמוק מאד, הבנוי על הפסוק (משלי כז, יט) "כמים הפנים לפנים, כן ל-ב האדם לאדם", הבא ללמדנו שאם רואים אנו רע באחר, משהו מרע זה מצוי לצערנו בתוכנו. (אדם רואה את מה ששייך ומדבר אליו, לדוגמא – מי שמחפש לשכור דירה, קולט את כל השלטים התלויים על הדירות להשכרה. ומי שלא מחפש, לא קולט כלל). וכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי כשאנו מתקנים את עצמנו בנקודה זו, התיקון יעורר גלים, וישפיע על החוטא שפגשנו.
עניין זה מופיע גם בקשר לחטא המרגלים שבפרשתנו. הפרשה מבליטה מאד את דיבת הארץ שהוציאו המרגלים, ומביאה כמה וכמה תיאורים שליליים שהם תיארו את הארץ.
והנה, למרבה ההפתעה, בפרשת דברים, כשמשה רבינו מתאר את השתלשלות הדברים מנקודת המבט שלו, הוא מספר לכאורה סיפור אחר לחלוטין. וכך מתאר משה (דברים א, כה – כח): "ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורידו אלינו, וישיבו אותנו דבר, ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלוקינו... ולא אביתם לעלות... ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי... אחינו המסו את לבבנו.. עם גדול ורם ממנו...".
במבט ראשון, משה מספר שהמרגלים באו וסיפרו שהארץ טובה, ורק העם לא רצה לעלות. והדבר מתמיה מאד, שהרי בפרשתנו מתואר שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה, והם שהסיתו את העם לא לעלות.
להבנת הדברים עלינו להעמיק מעט. האמת היא, שגם בפרשת דברים, כשמצטט משה בהמשך את דברי העם, הוא מביא שהם טוענים 'אחינו המסו את לבבנו', כלומר – המרגלים אכן הסיתו את העם, אם כן – למה בתחילת דבריו הוא מציג אותם כמדברים בשבח הארץ ואת העם כמי שסירבו לעלות?
נראה, שמשה בא לומר כאן, שהכל תלוי בנקודת המבט של השומעים. דברי המרגלים, כפי שמובאים בפרשת שלח, מתחלקים לשניים. בתחילה הם מדברים על הארץ ופירותיה, ובאמת מדברים בשבחה. גם בפרשת שלח הם מתארים את הארץ כזבת חלב ודבש, ומראים את פריה הגדול והטוב.
אלא שמיד אחר כך, הם ממשיכים ומתארים את העם היושבים בה כעם חזק וכו', ומתוך כך יוצאת הפרשנות שבני ישראל לא מסוגלים לנחול את הארץ.
משה רבינו, אוהב הארץ, שומע רק את החלק הראשון. ולכן, מבחינתו הסיפור היחידי שסופר על הארץ היה סיפור טוב. ובאמת, בהתחלה לא סופר על הארץ שום דבר רע. הסיפורים הרעים עסקו בעם היושב בה, וביכולת לכבוש את הארץ. (רק בהמשך, כשהתלהט הויכוח נאמר גם על הארץ – 'ארץ אוכלת יושביה', ביטוי שאפשר לפרשו כעוסק בארץ ואפשר לפרשו כעוסק בתושביה).
העם, לעומת זאת, שומע גם את החלק השני הרע, ולא רוצה לעלות. לכן, מוכיח משה את העם, שהכל תלוי בנקודת המבט שלהם, והם שמראש לא רצו לעלות, שמעו בתוך דברי המרגלים גם את החלק השלילי, ונתלים בהמסת הלב של המרגלים.
ואולי, כאן גנוז הסבר נוסף לתחילת הפרשה – 'שלח לך אנשים', שביארו חז"ל 'לדעתך', וכבר תמהו המפרשים – למה הסכים ה' לדעת משה?
ואולי יתורצו הדברים, שה' רמז לו, ששליחות המרגלים תצליח רק אם ילכו באותה הדעת של משה, כי אם יאהבו את הארץ ויחפשו את טובה, אכן יראו זאת, והשליחות תצליח.
ויהי רצון, שנראה תמיד בעין טובה את הארץ ויושביה!
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מתגברים על מידות רעות?
שלושה שותפים באדם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
