ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
קבלת הקהל הופסקה, ורק כמה מגדולי החסידים העזו להיכנס לבית המלון ולהאזין מעבר לדלת הסגורה למתרחש בחדרו של הרבי. המאזינים שמעו שהרבי אומר פרקי תהילים בהשתפכות הנפש ובבכיות גדולות.
השמועה פשטה בין הנאספים בחוץ, וחשש גדול חלחל בלבבם, שמא אירע דבר קשה. מיד החלו ההמונים להתפלל ולזעוק בהתעוררות גדולה. לאחר מכן, התפלל הרבי מנחה ואמר ווידוי של ערב יום כיפור, ושוב כשנודע הדבר לכולם, החלו כולם להתפלל ולהתוודות בהתעוררות גדולה.
הרבי הוסיף ודרש בענייני מעלת התפילה בבכי ובדמעות, שבכך מכבסים את כתמי החטאים, והציבור התעורר יותר ויותר. מתוך כל העניין, נחלש הרבי מאד, ולא יכול היה לקבל קהל באותו היום ולמחרתו.
לאחר ששב לקבל קהל, שאל רבי פנחס רייזעס מגדולי החסידים את הרבי – מה אירע?
סיפר לו הרבי: 'לעיתים בעת ה'יחידות', מספרים לי החסידים על חטא מסויים שנכשלו בו, ומבקשים דרך תשובה. כדי שאוכל להורות להם דרך של תיקון, מחפש אני בעצמי, משהו שיש בי מאותו חטא. אמנם, אין זה ממש חטא, אך משהו מעין אותו חטא. ואז, מתקן אני בעצמי את שמץ הפגם שבקרבי, ואחר כך ביכולתי ללמד את החסיד לתקן את חטאו.
באותו יום, סיפר לי חסיד אחד על חטא חמור מאד שנכשל בו. פשפשתי במעשי, ולא מצאתי בקרבי שום שמץ מעין אותו חטא. מיד, התייראתי מאד, שמא יש בי רוע נעלם שאיני יודע עליו. ועל רוע זה, בכיתי, התפללתי ושבתי בתשובה...' (לפי הספר 'רבותינו נשיאנו', האדמו"ר האמצעי).
סיפור עמוק מאד, הבנוי על הפסוק (משלי כז, יט) "כמים הפנים לפנים, כן ל-ב האדם לאדם", הבא ללמדנו שאם רואים אנו רע באחר, משהו מרע זה מצוי לצערנו בתוכנו. (אדם רואה את מה ששייך ומדבר אליו, לדוגמא – מי שמחפש לשכור דירה, קולט את כל השלטים התלויים על הדירות להשכרה. ומי שלא מחפש, לא קולט כלל). וכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי כשאנו מתקנים את עצמנו בנקודה זו, התיקון יעורר גלים, וישפיע על החוטא שפגשנו.
עניין זה מופיע גם בקשר לחטא המרגלים שבפרשתנו. הפרשה מבליטה מאד את דיבת הארץ שהוציאו המרגלים, ומביאה כמה וכמה תיאורים שליליים שהם תיארו את הארץ.
והנה, למרבה ההפתעה, בפרשת דברים, כשמשה רבינו מתאר את השתלשלות הדברים מנקודת המבט שלו, הוא מספר לכאורה סיפור אחר לחלוטין. וכך מתאר משה (דברים א, כה – כח): "ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורידו אלינו, וישיבו אותנו דבר, ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלוקינו... ולא אביתם לעלות... ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי... אחינו המסו את לבבנו.. עם גדול ורם ממנו...".
במבט ראשון, משה מספר שהמרגלים באו וסיפרו שהארץ טובה, ורק העם לא רצה לעלות. והדבר מתמיה מאד, שהרי בפרשתנו מתואר שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה, והם שהסיתו את העם לא לעלות.
להבנת הדברים עלינו להעמיק מעט. האמת היא, שגם בפרשת דברים, כשמצטט משה בהמשך את דברי העם, הוא מביא שהם טוענים 'אחינו המסו את לבבנו', כלומר – המרגלים אכן הסיתו את העם, אם כן – למה בתחילת דבריו הוא מציג אותם כמדברים בשבח הארץ ואת העם כמי שסירבו לעלות?
נראה, שמשה בא לומר כאן, שהכל תלוי בנקודת המבט של השומעים. דברי המרגלים, כפי שמובאים בפרשת שלח, מתחלקים לשניים. בתחילה הם מדברים על הארץ ופירותיה, ובאמת מדברים בשבחה. גם בפרשת שלח הם מתארים את הארץ כזבת חלב ודבש, ומראים את פריה הגדול והטוב.
אלא שמיד אחר כך, הם ממשיכים ומתארים את העם היושבים בה כעם חזק וכו', ומתוך כך יוצאת הפרשנות שבני ישראל לא מסוגלים לנחול את הארץ.
משה רבינו, אוהב הארץ, שומע רק את החלק הראשון. ולכן, מבחינתו הסיפור היחידי שסופר על הארץ היה סיפור טוב. ובאמת, בהתחלה לא סופר על הארץ שום דבר רע. הסיפורים הרעים עסקו בעם היושב בה, וביכולת לכבוש את הארץ. (רק בהמשך, כשהתלהט הויכוח נאמר גם על הארץ – 'ארץ אוכלת יושביה', ביטוי שאפשר לפרשו כעוסק בארץ ואפשר לפרשו כעוסק בתושביה).
העם, לעומת זאת, שומע גם את החלק השני הרע, ולא רוצה לעלות. לכן, מוכיח משה את העם, שהכל תלוי בנקודת המבט שלהם, והם שמראש לא רצו לעלות, שמעו בתוך דברי המרגלים גם את החלק השלילי, ונתלים בהמסת הלב של המרגלים.
ואולי, כאן גנוז הסבר נוסף לתחילת הפרשה – 'שלח לך אנשים', שביארו חז"ל 'לדעתך', וכבר תמהו המפרשים – למה הסכים ה' לדעת משה?
ואולי יתורצו הדברים, שה' רמז לו, ששליחות המרגלים תצליח רק אם ילכו באותה הדעת של משה, כי אם יאהבו את הארץ ויחפשו את טובה, אכן יראו זאת, והשליחות תצליח.
ויהי רצון, שנראה תמיד בעין טובה את הארץ ויושביה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















