ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"למה נסמכה פרשת מרגלים לפ' מרים לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י)
מסיבת הפרידה מפרופסור יעקבי הסתיימה זה עתה. עובדי המחלקות השונות התפזרו לביתם ולעבודתם, אך צוות ההנהלה נשאר במקום לישיבה דחופה. פרופסור יעקבי המצויין פרש לגמלאות לאחר שנים רבות של עבודה מסורה בבית החולים, והותיר אחריו חלל שלא הצליחו למלא.
כבר שמעו ודיברו עם רופאים רבים אך לא מצאו עדיין את האדם המתאים שימלא את החלל אותו הותיר הפרופסור היקר.
לאחר דין ודברים התלבטו חברי ההנהלה בין שני רופאים שונים שהגישו את מועמדותם לתפקיד המוצע. על כף המאזניים עלו שמותיהם של שניים. פרופסור דן ופרופסור קיש.
רבות דובר אודות מומחיותו של פרופסור דן. חברי ההנהלה ביררו אודותיו בכל פורום אפשרי. לא היה אחד שידע להצביע על פגם במומחיותו. כפי הנראה מדובר באחד הרופאיים הטובים בארץ בתחום התמחותו.
לעומתו, עלה שמו של פרופסור קיש. אמנם, כולם הסכימו שמדובר ברופא טוב מן השורה, אך ניכר היה שיכולתו לבצע היטב את המומחיות הנדרשות אינם משתוות ליכולתיו של פרופסור דן. אמנם, לא כולם נתנו לפרופסור קיש תעודת הצטיינות מבחינת מומחיות, אך לא היה אחד שלא ציין בפניהם את מידותיו הנעלות של הרופא. כולם העלו בפני חברי ההנהלה את עובדת היותו רופא אנושי ואיכפתי היוצר קשרי עבודה מצוינים עם העובדים והלקוחות כאחד.
דוד, רופא צעיר בבית החולים הכיר את פרופסור דן מתקופת התמחותו בבית חולים אחר. הוא זכר היטב את העקיצות שפיזר לכל עבר ואת התחושה הבלתי נעימה שהתלוותה לעבודה מולו.
דוד החל להרהר בליבו: האם מותר לי להעביר את המידע הזה להנהלת בית החולים? פרופסור דן עלול להכביד מבחינה חברתית על צוות הרופאים ואולי גם על החולים. או שמא זה לשון הרע?
תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל: מעשה שאירע בוילנא, שחזן העיר חלה ולא יכל לעבור לפני התיבה בימים הנוראים. פרנסי העיר וראשי הקהל התאספו לבחור בין המועמדים, את החזן ההגון והמובחר ביותר. למדו פרנסי העיר את דברי הרמ"א (או"ח סימן תקפא) ומצאו שהמעלות הנדרשות מהחזן הן: שיהיה קולו ערב, גדול בתורה ומעשים טובים, שיהיה לפחות בן שלושים שנה ונשוי ועוד כמה דברים. נתנו עיניהם בגאון אחד מגדולי התורה, שנמצאו בו כמעט כל המעלות הנ"ל, חוץ מקולו שלא היה ערב. כאשר שמע זאת הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל, אמר: אילו היו שואלים את פי הייתי מורה אחרת. והוא משום שהמעלה העיקרית והבסיסית של חזן, הוא שיהיה קולו ערב, ושאר הנתונים הנמנים לעיל, הם רק יתרונות, המקנות לו זכות עדיפות על פני חזנים אחרים. ולכן לא ניתן לבחור בזה, שיש לו את כל המעלות הטובות, אולם חסר לו הנתון העיקרי שהוא 'קול ערב'.
על פי הנחה זו ביחס לרופא, שהנתון הבסיסי שלו הוא מומחיות ונסיון רב. (ראה משנה ברורה ,סימן תריח סק"י). אבל להיות מקובל בחברה ונעים הליכות ומדות טובות, הם רק בבחינת יתרונות המקנות לו זכות עדיפות. ומשום כך כאשר "רופא מומחה ובעל נסיון רב", מציג מועמדותו לבית חולים, הרי שאת הנתון העיקרי והבסיסי הנדרש ממנו כדי לטפל בחולים יש לו, אלא שיש בו גם חסרונות מן הצד. קשה לקרוא לזה "חסרון עצום", בשעה שאנו חייבים למצוא רופא שיש בו את הכישורים הבסיסיים שהם מומחיות ונסיון רב. ולכן באופן זה אסור לדבר עליו לשון הרע ולהכשילו.
לסיכום :אסור לספר להנהלת בית החולים על מידותיו של פרופסור דן.
(ע"פ הספר קב ונקי עמ' שסו')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















