ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (שילוח הקן, ד) מסביר באופן נפלא את שורש המחלוקת של קרח על משה. קרח לא ראה ערך במעט הטוב מחמת גסותו, הוא לא העריך את מעמדו של מי שלא נמצא בראש, אלא רצה שהכל יהיה הכי מושלם ורצה להיות הכי מושלם.
קרח אמר "כל העדה כולם קדושים", לכן סבר שטלית ש'כולה' תכלת פטורה מציצית, ובית שהוא 'מלא' ספרים אין לו צורך במזוזה. קרח זלזל בנקודות הטובות הקטנות ולא ראה את החשיבות שלהן. הוא סבר ש"או הכל או כלום", ומכיוון שכך, עונשו היה מידה כנגד מידה, שהאדמה בלעה את כל רכושו ולא נשאר ממנו כלום.
מנגד, משה רבנו שהיה עניו מאוד (במדבר יב, ג), אמר "המעט מכם", רוצה לומר, שהדרך בעבודת ה' היא להתחיל במעט, להעריך את מה שאני כן מסוגל לעשות, ועם זה להתקדם ולעלות עוד ועוד.
זה מה שדוד המלך אומר בתהלים (לז, טז) "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים". לרשע לא טוב אפילו במעט שזוכה לשמש את קונו בגלל גסותו שרוצה 'הכל', ואילו הצדיק ברוב ענותנותו שמח ב'מעט' שזוכה בעבודת קונו, כי יודע שהוא לא ראוי לכך וזוהי רק מתנת שמים.
גם אצל המן הרשע מצינו, שעל אף שהיה השר הקרוב ביותר למלך אחשורוש, וכולם משתחוים לו חוץ מאדם אחד שלא כרע ולא השתחוה, אמר לזרש אשתו "וכל זה איננו שוה לי" (מגילת אסתר ה, יג).
ומובא בספרים הקדושים שזה היצר הרע הגדול ביותר שמפיל את האדם מעבודת ה' - "או הכל הוא כלום". כי לכל יהודי יש שלב בחיים שהוא מרגיש שהוא לא הולך להיות הצדיק הכי גדול, והתלמיד חכם הכי מוצלח והכי כשרוני וכו' וכו', והיצר הרע בערמימיותו מייאש את האדם באומרו שאין טעם וערך למצוות שלו אם הן לא מושלמות, ובגלל כך הוא מניח הכל.
בעל 'הנתיבות שלום' זיע"א כותב: "ובזה היה פגם קרח במידת הגאות ממקור מידת הישות". מובא שעמלק בגימטריא 'רם', עמלק הוא שורש הגאווה, והגאווה אומרת שאם אני לא הכי מושלם ולא עושה הכל מושלם, ואם לא כולם יודעים את מעלתי, אז "וכל זה איננו שוה לי", ואין מכבודי להתאמץ ולשמוח בחלקי.
דוגמא לכך היא קריאת 'שניים מקרא ואחד תרגום'. חכמינו הקדושים אמרו (ברכות, ע"א): "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו', שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו", וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן רפ"ה).
כותב הצדיק מוהרא"ש זיע"א (גחלי אש, חלק א): "והמציאות מראה שאם מחכים עד יום שישי שאז הוא השלימות כמו שאמר האריז"ל, אזי לבסוף לא מסיימים שניים מקרא ואחד תרגום".
היינו, שבגלל שהאדם שואף לשלמות ורוצה לקיים מצוות בצורה הכי מובחרת, יוצא בסופו של דבר שאינו עושה כלל גם מה שהיה יכול לעשות.
ואמירת 'שניים מקרא ואחד תרגום' היא דוגמא ממשית לכך. האדם שואף לקיים הלכה זו כמנהג האריז"ל לקרוא את כל הפרשה ביום שישי, ובסוף, המציאות מוכיחה שבגלל טרדות היום וההכנות לשבת וכו' אינו מספיק, וכך יוצא שמניח מצווה יקרה כזו לגמרי שבוע אחר שבוע.
ובאמת, ה'משנה ברורה' מביא את מנהג הגר"א זיע"א לקרוא מתחילת השבוע את הפרשה, כל יום את העליה של אותו היום, ובדרך זו האדם מגיע ליום שישי באופן שקרא את רוב הפרשה ואז קל לו יותר לסיים ביום שישי לפני שבת.
יסוד לדברים אלו מובא בדברי רבי נתן ב'ליקוטי הלכות' תרומות ומעשרות ג', ומי שרוצה להרחיב ולהעמיק עוד בנושא יעיין שם.
ובקצרה, זה תוכן דבריו: "והכלל, כי כל מי שרוצה לחוס על עצמו שלא יאבד את עולמו לגמרי, ומתגעגע לשוב לה' יתברך, אף על פי שאינו זוכה לשוב כראוי לו, אף על פי כן, כל מה שיעשה איזה דבר שבקדושה יהיה איך שיהיה, בוודאי לא יהיה נאבד דבר, אפילו אם לא יזכה לתשובה שלמה באמת.
מכל שכן שעל פי הרוב, כשיהיה חזק בדעתו וירגיל עצמו מעט מעט בתוך דרכי הקדושה, סוף כל סוף יזכה לשוב בתשובה שלמה לה' יתברך כראוי, כי אין שום יאוש בעולם כלל כמבואר אצלנו כמה פעמים".
מה מברכים על פיצה?
איך ללמוד גמרא?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך לקשור את הסכך?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
