ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
דרישתו של קורח מובנת ביותר בדורנו, שבו הולכת ומתגברת הדרישה לדמוקרטיה, הדרישה שאף אחד לא ישלוט על חברו, כל אחד יחיה את חייו הפרטיים בחופש מוחלט, ותפקידו של השלטון יהיה רק לשמור על כך שאיש לא יפגע בחופש של זולתו, כי "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" 2 . בדמוקרטיה, תפקיד השלטון מצטמצם למניעת השלילה, ואין לו עסק בבניה ובחיוב 3 . תביעת השוויון הייתה קיימת גם בשיטת השלטון הקומוניסטית, שגרסה שאין אדם שערכו רב משל חברו. לאחרונה, זכינו לראות את קריסתו של רעיון זה.
האינדיבידואליזם, חופש הפרט, כשאף אחד אינו מתערב בחיי חברו, עלול לגרום לאדישות בין אנשים הגרים בשכנות, חוסר אכפתיות מן הזולת. זו ההשקפה המעוותת של הדמוקרטיה, השקפה הנובעת מן השאיפה לשלום, שלווה, שבה אין איש מפריע לחייו התקינים ולשלומו של זולתו.
אולם, השקפתה של התורה אינה כזו, דמוקרטיה אינה מביאה שלום. המילה "שלום", נגזרת מן השלמות. פירושה של שלמות היא איחוד של חלקים שונים, שכל אחד מהם אינו שלם בפני עצמו, על ידי מרכז אחד המאחד ומקשר אותם, ויחד עם כולם יוצר את השלמות, את השלום. על עיקרון זה חלק קורח. קורח טעה כשלא הבין את הצורך במרכז אחד, שיאחד את כל חלקי העם. מרכז העומד מעל כולם, כחוט השדרה, המאחד את כל האברים שבגוף. תפקידו של אותו מרכז הוא לאחד את הגוונים השונים, את הדעות השונות בעם. זה היה תפקידו של הכהן הגדול, העובד את עבודת הקודש למען כלל ישראל 4 .
הלל הדריך אותנו להיות מתלמידיו של אהרן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" 5 . אהרן רודף את השלום לא רק משום שהעולם הזה הוא "עלמא דפירודא" ומצווים אנו לכוף את יצרנו ולעשות שלום, אלא בעיקר, מבאר המהר"ל 6 , משום שהוא מבין שהשלום הוא מצבו הטבעי, האידיאלי של העולם. הוא מבין שכל הזרמים והדעות, שייכים למגמה אחת, ומתוך השקפה זו הוא נעשה רודף שלום. על כן, לא הדריך הלל להיות רודף שלום, אלא להיות "מתלמידיו של אהרן".
כאשר תופיע אחדות כזו בכל איבריה של האומה, ממילא יכירו הכל ברעיון אחדות ה', לא יהיה צורך לומר או לפרסם זאת. עצם הופעת עם ישראל כ"גוי אחד בארץ", תגלה את "אתה אחד ושמך אחד".
חז"ל לימדו ש"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" 7 . לעיתים, שואלים אנו: האמנם? די לקרוא את המודעות המתפרסמות, ובהן גינויים של תלמידי חכמים, המופנים כלפי מי שאינו הולך בדיוק בדרכם, כדי להביא אותנו לתמוה ולשאול, האם אמנם תלמידי החכמים הם שמרבים שלום? אולם במבט מעמיק, מכירים אנו שאכן, דווקא תלמידי החכמים הם שמרבים שלום בעולם. כל תלמיד חכם מוסיף את חלקו לשלמות התורה, מוסיף את הגוון המיוחד לו, ובכך, מרבה את השלמות בעולם ומקרב את השלום האמיתי. אמנם, לכשנזכה לכינונה של הסנהדרין, יוכרעו כל המחלוקות, אבל נראה שגם לעת הזאת, עדיין יהיה מקום לגיווני הדעות, בכוונות המלוות למעשים ובמנהגים, שהרי לא לחינם נתחלק עם ישראל לי"ב שבטים ובהם משפחות רבות. כל אחד יתרום את חלקו בבניין שלמותה של האומה.
כאמור, חטאו של קורח נבע מחוסר הבנה שיש מרכז שכל הפרטים מתחברים אליו, שיש גזע, שכל הענפים יוצאים ממנו. זה היה גם יסוד רשעת המינות, הנצרות, כפי שמבאר מרן הרב זצ"ל 8 . מי שמכיר במדרגתו המיוחדת של הכהן הגדול, בקדושתו, מבין ממציאות הקדושה שיש בכלל ישראל, שרק מתוך עם ישראל יכולה להתפתח קדושה כזו.
אם נותנים את הדעת לכך, מגלים שבארץ יש יותר ויכוחים ומחלוקות בין יהודים מאשר בחוץ לארץ. ובתוך הארץ, יש יותר מחלוקות בירושלים, מאשר באזור המרכז. בירושלים יש לעתים חילופי דברים קשים בין יהודים, ונראה שזו עיר של מריבה.
אולם מבט מעמיק מגלה שיסודו של הויכוח בחיכוך. חיכוך קיים דווקא בין שני דברים קרובים, ואילו בין דברים הרחוקים אלו מאלו אין חיכוך ואין ויכוח, ולעתים יש גם חוסר אכפתיות. הויכוחים מעידים על דאגה לגורלו של הזולת, רצון לתקן את הזולת. אדרבה, ככל שקרובים יותר הויכוח חריף יותר, משום שההבדלים בין הצדדים הם מזעריים, וכשההבדל קטן יש צורך לחדד אותו, כי אם לא ייעשה כן, עלולה נקודת ההבדל להיטשטש. לכן, יכולים אנו לשמוע משפטים חריפים כגון: "בדברי פלוני יש נקודת כפירה". כששומעים אנו משפט כזה, יודעים אנו שברוב הנושאים קיימת זהות בין הצדדים, והחריפות נועדה להדגיש את השונה.
ירושלים היא מרכזו של עולם, בה אמורה להתבטא שלמותה של האומה, ולכן דווקא בה, צריכה כל דעה להתברר ולבלוט בצביונה המיוחד. רק כך, תשתתף כל דעה בבניין שלמות האומה בירושלים, ו"מיניה ומיניה יתקלס עילאה".
דרכם של תלמידי חכמים היא שבתחילה הם מתווכחים ביניהם בחריפות רבה, מגדילים את להט אש הויכוח, אך בסופו של דבר - "את והב בסופה" 9 , נעשים אוהבים זה לזה. גם אם לעיתים נראה במבט חיצוני שיש מחלוקות ומריבות ביניהם, באמת, יש ביניהם אחדות פנימית, ומגמת כולם אחת היא, לברר את האמת.
השקפה זו היא בריאה ונכונה. כך קורה גם בתוך משפחה. קיימים ויכוחים בין אחים, ולעיתים תכופות עולים הויכוחים לטונים גבוהים. לעומת זאת, בין אנשים שאינם קרובים זה לזה, אין ויכוחים רבים כל כך, וכשיש ויכוחים, אין הם רגילים לעלות לטונים גבוהים. הסיבה לכך היא, שכלפי אדם רחוק, אין אכפתיות גדולה כמו כלפי אח, וממילא, אין עניין להוכיחו או להתווכח אתו. האח, הדן עם אחיו בנושא מסוים, נעשה חסר סבלנות כלפיו, משום שמחמת הקרבה ביניהם הוא מצפה שאחיו יבין ללבו, ומשלא כך קורה, הוא כועס. זו צריכה להיות השורה התחתונה. בכל המודעות המתפרסמות אלו כנגד אלו, ישנה שורה אחרונה ריקה, ובה כביכול כתוב: "אנו מתווכחים, אבל אנו אחים".
אמנם, יש לטפל גם בצד החיצוני, למנוע קיומן של מחלוקות ומריבות, כדי שתהיה אחדות גמורה בין כל חלקי האומה. בעל ספר חרדים כותב שאהבת ישראל היא ענף ממצוות יחוד ה' 10 . פגם באהבת ישראל הוא פגם באחדות ה', בהופעת שם ה' בעולם. זהו תפקידם של תלמידי החכמים, לאחד את האומה, להיות מתלמידיו של אהרן. זו עבודה קשה, משום שמחד, תלמיד חכם צריך לעמוד על צדקת דרכו, ומאידך, חובה עליו לא להיות מחזיק במחלוקת. יש ללמוד מדרכיו של משה רבנו, שלא החזיק במחלוקת, ושלח לפייס את דתן ואבירם 11 .
^ 1 במדבר ט"ז, ג.
^ 2 עבודה זרה, ד ע"א.
^ 3 אמנם, כאשר הרוב מעוניין שהשלטון יפעל בדרך מסוימת, השלטון עושה את רצון הרוב, אך אז, אין השלטון יוזם את העשייה החיובית, אלא הציבור. השלטון מצד עצמו, אינו מוביל מהלכים חיוביים, אלא אם נתבקש לעשות זאת על ידי רוב הציבור.
^ 4 ראה גם: אורות, אורות התחיה, סימן ד (עמ' נ"ד)
^ 5 משנה, אבות א, י"ב.
^ 6 מהר"ל, דרך החיים, על המשנה שם, ד"ה אבל.
^ 7 ברכות, סד ע"א.
^ 8 ראה: אורות, ישראל ותחייתו, סימן ט"ו (עמ' לב – לג).
^ 9 ע"פ קידושין, ל ע"ב.
^ 10 ספר חרדים, פרק ז: "המצוות שבין אדם לחברו כיון יתברך לעשותם ייחוד אחד, כדי שיהיו דוגמא של עולמות..., שכולם מאוחדים... ועוד, כי נשמות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד, וכולן יחד שם אחד כו', ובהיות פירוד ביניהן למטה, מראין פירוד בכסא הכבוד..."
^ 11 ע"פ סנהדרין, ק"י ע"א; תנחומא קורח, יח, י; ילקוט שמעוני, קורח, רמז תשנ"א.
^ 2 עבודה זרה, ד ע"א.
^ 3 אמנם, כאשר הרוב מעוניין שהשלטון יפעל בדרך מסוימת, השלטון עושה את רצון הרוב, אך אז, אין השלטון יוזם את העשייה החיובית, אלא הציבור. השלטון מצד עצמו, אינו מוביל מהלכים חיוביים, אלא אם נתבקש לעשות זאת על ידי רוב הציבור.
^ 4 ראה גם: אורות, אורות התחיה, סימן ד (עמ' נ"ד)
^ 5 משנה, אבות א, י"ב.
^ 6 מהר"ל, דרך החיים, על המשנה שם, ד"ה אבל.
^ 7 ברכות, סד ע"א.
^ 8 ראה: אורות, ישראל ותחייתו, סימן ט"ו (עמ' לב – לג).
^ 9 ע"פ קידושין, ל ע"ב.
^ 10 ספר חרדים, פרק ז: "המצוות שבין אדם לחברו כיון יתברך לעשותם ייחוד אחד, כדי שיהיו דוגמא של עולמות..., שכולם מאוחדים... ועוד, כי נשמות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד, וכולן יחד שם אחד כו', ובהיות פירוד ביניהן למטה, מראין פירוד בכסא הכבוד..."
^ 11 ע"פ סנהדרין, ק"י ע"א; תנחומא קורח, יח, י; ילקוט שמעוני, קורח, רמז תשנ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
