משמעות חטא קורח | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
קרח

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
אחדות ומחלוקות

5811

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קורח טוען כלפי משה ואהרן: "כל העדה כלם קדשים, ומדוע תתנשאו על קהל ה'" 1 . מדוע לא יהיו כולם במדרגת הכהונה? מדוע חייב להיות עם ישראל מחולק למדרגות שונות, האם לא טוב יותר שיהיה שוויון, שכולם יהיו במדרגה העליונה של הכהן הגדול? הרי לכאורה, ראינו כבר שהעדפת יוסף על פני אחיו גרמה לצרה צרורה, מחלוקת והוצאת דיבה. לכן, עולה ביתר שאת השאלה, האם לא טוב יותר שיהיה שוויון בעם ישראל?

דרישתו של קורח מובנת ביותר בדורנו, שבו הולכת ומתגברת הדרישה לדמוקרטיה, הדרישה שאף אחד לא ישלוט על חברו, כל אחד יחיה את חייו הפרטיים בחופש מוחלט, ותפקידו של השלטון יהיה רק לשמור על כך שאיש לא יפגע בחופש של זולתו, כי "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" 2 . בדמוקרטיה, תפקיד השלטון מצטמצם למניעת השלילה, ואין לו עסק בבניה ובחיוב 3 . תביעת השוויון הייתה קיימת גם בשיטת השלטון הקומוניסטית, שגרסה שאין אדם שערכו רב משל חברו. לאחרונה, זכינו לראות את קריסתו של רעיון זה.
האינדיבידואליזם, חופש הפרט, כשאף אחד אינו מתערב בחיי חברו, עלול לגרום לאדישות בין אנשים הגרים בשכנות, חוסר אכפתיות מן הזולת. זו ההשקפה המעוותת של הדמוקרטיה, השקפה הנובעת מן השאיפה לשלום, שלווה, שבה אין איש מפריע לחייו התקינים ולשלומו של זולתו.

אולם, השקפתה של התורה אינה כזו, דמוקרטיה אינה מביאה שלום. המילה "שלום", נגזרת מן השלמות. פירושה של שלמות היא איחוד של חלקים שונים, שכל אחד מהם אינו שלם בפני עצמו, על ידי מרכז אחד המאחד ומקשר אותם, ויחד עם כולם יוצר את השלמות, את השלום. על עיקרון זה חלק קורח. קורח טעה כשלא הבין את הצורך במרכז אחד, שיאחד את כל חלקי העם. מרכז העומד מעל כולם, כחוט השדרה, המאחד את כל האברים שבגוף. תפקידו של אותו מרכז הוא לאחד את הגוונים השונים, את הדעות השונות בעם. זה היה תפקידו של הכהן הגדול, העובד את עבודת הקודש למען כלל ישראל 4 .
הלל הדריך אותנו להיות מתלמידיו של אהרן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" 5 . אהרן רודף את השלום לא רק משום שהעולם הזה הוא "עלמא דפירודא" ומצווים אנו לכוף את יצרנו ולעשות שלום, אלא בעיקר, מבאר המהר"ל 6 , משום שהוא מבין שהשלום הוא מצבו הטבעי, האידיאלי של העולם. הוא מבין שכל הזרמים והדעות, שייכים למגמה אחת, ומתוך השקפה זו הוא נעשה רודף שלום. על כן, לא הדריך הלל להיות רודף שלום, אלא להיות "מתלמידיו של אהרן".
כאשר תופיע אחדות כזו בכל איבריה של האומה, ממילא יכירו הכל ברעיון אחדות ה', לא יהיה צורך לומר או לפרסם זאת. עצם הופעת עם ישראל כ"גוי אחד בארץ", תגלה את "אתה אחד ושמך אחד".

חז"ל לימדו ש"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" 7 . לעיתים, שואלים אנו: האמנם? די לקרוא את המודעות המתפרסמות, ובהן גינויים של תלמידי חכמים, המופנים כלפי מי שאינו הולך בדיוק בדרכם, כדי להביא אותנו לתמוה ולשאול, האם אמנם תלמידי החכמים הם שמרבים שלום? אולם במבט מעמיק, מכירים אנו שאכן, דווקא תלמידי החכמים הם שמרבים שלום בעולם. כל תלמיד חכם מוסיף את חלקו לשלמות התורה, מוסיף את הגוון המיוחד לו, ובכך, מרבה את השלמות בעולם ומקרב את השלום האמיתי. אמנם, לכשנזכה לכינונה של הסנהדרין, יוכרעו כל המחלוקות, אבל נראה שגם לעת הזאת, עדיין יהיה מקום לגיווני הדעות, בכוונות המלוות למעשים ובמנהגים, שהרי לא לחינם נתחלק עם ישראל לי"ב שבטים ובהם משפחות רבות. כל אחד יתרום את חלקו בבניין שלמותה של האומה.

כאמור, חטאו של קורח נבע מחוסר הבנה שיש מרכז שכל הפרטים מתחברים אליו, שיש גזע, שכל הענפים יוצאים ממנו. זה היה גם יסוד רשעת המינות, הנצרות, כפי שמבאר מרן הרב זצ"ל 8 . מי שמכיר במדרגתו המיוחדת של הכהן הגדול, בקדושתו, מבין ממציאות הקדושה שיש בכלל ישראל, שרק מתוך עם ישראל יכולה להתפתח קדושה כזו.
אם נותנים את הדעת לכך, מגלים שבארץ יש יותר ויכוחים ומחלוקות בין יהודים מאשר בחוץ לארץ. ובתוך הארץ, יש יותר מחלוקות בירושלים, מאשר באזור המרכז. בירושלים יש לעתים חילופי דברים קשים בין יהודים, ונראה שזו עיר של מריבה.

אולם מבט מעמיק מגלה שיסודו של הויכוח בחיכוך. חיכוך קיים דווקא בין שני דברים קרובים, ואילו בין דברים הרחוקים אלו מאלו אין חיכוך ואין ויכוח, ולעתים יש גם חוסר אכפתיות. הויכוחים מעידים על דאגה לגורלו של הזולת, רצון לתקן את הזולת. אדרבה, ככל שקרובים יותר הויכוח חריף יותר, משום שההבדלים בין הצדדים הם מזעריים, וכשההבדל קטן יש צורך לחדד אותו, כי אם לא ייעשה כן, עלולה נקודת ההבדל להיטשטש. לכן, יכולים אנו לשמוע משפטים חריפים כגון: "בדברי פלוני יש נקודת כפירה". כששומעים אנו משפט כזה, יודעים אנו שברוב הנושאים קיימת זהות בין הצדדים, והחריפות נועדה להדגיש את השונה.

ירושלים היא מרכזו של עולם, בה אמורה להתבטא שלמותה של האומה, ולכן דווקא בה, צריכה כל דעה להתברר ולבלוט בצביונה המיוחד. רק כך, תשתתף כל דעה בבניין שלמות האומה בירושלים, ו"מיניה ומיניה יתקלס עילאה".
דרכם של תלמידי חכמים היא שבתחילה הם מתווכחים ביניהם בחריפות רבה, מגדילים את להט אש הויכוח, אך בסופו של דבר - "את והב בסופה" 9 , נעשים אוהבים זה לזה. גם אם לעיתים נראה במבט חיצוני שיש מחלוקות ומריבות ביניהם, באמת, יש ביניהם אחדות פנימית, ומגמת כולם אחת היא, לברר את האמת.

השקפה זו היא בריאה ונכונה. כך קורה גם בתוך משפחה. קיימים ויכוחים בין אחים, ולעיתים תכופות עולים הויכוחים לטונים גבוהים. לעומת זאת, בין אנשים שאינם קרובים זה לזה, אין ויכוחים רבים כל כך, וכשיש ויכוחים, אין הם רגילים לעלות לטונים גבוהים. הסיבה לכך היא, שכלפי אדם רחוק, אין אכפתיות גדולה כמו כלפי אח, וממילא, אין עניין להוכיחו או להתווכח אתו. האח, הדן עם אחיו בנושא מסוים, נעשה חסר סבלנות כלפיו, משום שמחמת הקרבה ביניהם הוא מצפה שאחיו יבין ללבו, ומשלא כך קורה, הוא כועס. זו צריכה להיות השורה התחתונה. בכל המודעות המתפרסמות אלו כנגד אלו, ישנה שורה אחרונה ריקה, ובה כביכול כתוב: "אנו מתווכחים, אבל אנו אחים".

אמנם, יש לטפל גם בצד החיצוני, למנוע קיומן של מחלוקות ומריבות, כדי שתהיה אחדות גמורה בין כל חלקי האומה. בעל ספר חרדים כותב שאהבת ישראל היא ענף ממצוות יחוד ה' 10 . פגם באהבת ישראל הוא פגם באחדות ה', בהופעת שם ה' בעולם. זהו תפקידם של תלמידי החכמים, לאחד את האומה, להיות מתלמידיו של אהרן. זו עבודה קשה, משום שמחד, תלמיד חכם צריך לעמוד על צדקת דרכו, ומאידך, חובה עליו לא להיות מחזיק במחלוקת. יש ללמוד מדרכיו של משה רבנו, שלא החזיק במחלוקת, ושלח לפייס את דתן ואבירם 11 .

^ 1 במדבר ט"ז, ג.
^ 2 עבודה זרה, ד ע"א.
^ 3 אמנם, כאשר הרוב מעוניין שהשלטון יפעל בדרך מסוימת, השלטון עושה את רצון הרוב, אך אז, אין השלטון יוזם את העשייה החיובית, אלא הציבור. השלטון מצד עצמו, אינו מוביל מהלכים חיוביים, אלא אם נתבקש לעשות זאת על ידי רוב הציבור.
^ 4 ראה גם: אורות, אורות התחיה, סימן ד (עמ' נ"ד)
^ 5 משנה, אבות א, י"ב.
^ 6 מהר"ל, דרך החיים, על המשנה שם, ד"ה אבל.
^ 7 ברכות, סד ע"א.
^ 8 ראה: אורות, ישראל ותחייתו, סימן ט"ו (עמ' לב – לג).
^ 9 ע"פ קידושין, ל ע"ב.
^ 10 ספר חרדים, פרק ז: "המצוות שבין אדם לחברו כיון יתברך לעשותם ייחוד אחד, כדי שיהיו דוגמא של עולמות..., שכולם מאוחדים... ועוד, כי נשמות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד, וכולן יחד שם אחד כו', ובהיות פירוד ביניהן למטה, מראין פירוד בכסא הכבוד..."
^ 11 ע"פ סנהדרין, ק"י ע"א; תנחומא קורח, יח, י; ילקוט שמעוני, קורח, רמז תשנ"א.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

42 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
כ"ב סיון תשפ"ג
38 דק'
שלח לך
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז

קרח

קרח
שמחה בתפקיד שלי בעולם
עיונים בפרשה עפ הרמב"ם
הרב מנשה צימרמן | תמוז תשפ
42 דק'
קרח
קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב אליהו ברין | כ"ח סיון תשפ"ו
8 דק'
קרח
מי שמאמין לא מקנא - פרשת 'קורח'
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ו
50 דק'
קרח
קנאה אמיתית אינה באה אלא מתוך אהבה
הרב חיים כץ

קרח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אליהו ברין
הרב מרדכי גרינברג
הרב מרדכי הוכמן
הרב ינון גרוסברג
הרב שלמה שושן
הרה"ג יעקב אריאל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו