ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כך כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ג.יב-יג): " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה--אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיד, ולא ייתן שנת לעיניו, לעפעפיו תנומה.
אמרו חכמים דרך רמז, "זאת, התורה, אדם, כי ימות באוהל" (במדבר יט,יד)--אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו באוהלי החכמה. וכך אמר שלמה בחכמתו, "התרפית, ביום צרה--צר כוחך" (משלי כד,י); ועוד אמר, "אף חכמתי, עמדה לי" (קהלת ב,ט)--חכמה שלמדתי באף, עמדה לי".
מדוע דרכה של תורה היא דווקא בצער? הייתכן שהכרחי לסבול לשם תלמוד תורה?
הדרכה זו מפתיעה עוד יותר לאור דברי הרמב"ם עצמו: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא חולה, צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף" (הלכות דעות ד א).
הרמב"ם התרחק והרחיק מאוד מכל פעולה של סיגוף והכחשת הגוף.כך גם פסק לגבי מספר שעות השינה הראויים (דעות פרק ד): "היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחילת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש".
שמא נאמר, מדובר באדם רגיל, אבל תלמיד חכם צריך למסור גופו לעבודת ה'. אלא שלא כך סבר הרמב"ם, אדרבא יש עבודת ה' גדולה בשינה (דעות פרק ג) : "ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא, ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים".
השינה היא עבודת ה' גמורה וכמוה האכילה נכונה ושמירת הגוף והנפש. ואם יש עוד ספקות, נפנה לדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ד): "לא ציוותה דבר מעין זה. ואין כונתה אלא שיהיה האדם טבעי, הולך בדרך האמצעי: יאכל מה שיש לו לאכול בשווי, וישתה מה שיש לו לשתות בשווי. ויישב המדינות ביושר ובאמונה. לא שישכון במערות ובהרים, ולא שילבש השער והצמר, ולא שיטריח גופו ויענה אותו".
אם כן, מה משמעותה של ההדרכה לחיי צער לשם לימוד התורה?
ראשית יש לדעת שכל דבר שאנו רוצים לקנות ולסגל לעצמנו, כפי מידת ההשקעה, כך היא מידת ההפנמה. לכן כתב הרמב"ם: תורה שלמדתי באף-היא עלתה לי. ההשקעה היא לא "נגד" האדם או הגוף. היא היא שמחת האדם וגופו: "אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים קכח).
נקודה זו מתחדדת כשאנו מדייקים במושג אין דברי תורה מתקיימין, על פי דברי הרמב"ם בפירושו לאבות (ה.כג): ""ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שתלמוד בטורח עמל וירא... אבל קריאת התענוג והמנוחה אין לה קיום ולא תועלת בה. ובמדרש "אף חכמתי עמדה לי" - "תורה שלמדתי באף (בזיעת אף) עמדה לי".המוכנות לעמל תורה עד כדי מסירות גוף ונפש ממש, היא זו שהופכת את התורה, מתורת ה'.
"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" - "בתחילה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
