ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כששמע הבעש"ט את שאלתם, היטה ראשו לאחוריו, ופניו נעשו להבים, כדרכו בשעת עליית נשמה. פחד גדול נפל על התלמידים, אך בקצה השולחן ישב רבי נחמן מהורודנקה, (סבו של רבי נחמן מברסלב, נאמן ביתו ומחותנו של הבעש"ט, שיום ההילולא שלו ב' תמוז), שתרדמה עזה נפלה עליו.
והנה, בשנתו, חולם רבי נחמן, שהוא הולך בחוץ ורואה המון אנשים רצים. רץ גם הוא עימהם, ושאלם לסיבת ריצתם, והשיבו לו שרבם הקדוש עומד לדרוש, אך לא אמרו לו את שם רבם. הלך אחריהם, ובא לבית גדול ומהודר מאד, שהיה מלא באנשים חשובים מאד.
והנה, בא לשם הבעש"ט ודרש בפניהם בעניין כוונת המקווה, ואיש צעיר עמד נגדו וסתר דבריו. לשאלתו, הסבירו לו שהאיש הצעיר הוא האר"י הקדוש ז"ל. נמשך הוויכוח בין האריז"ל והבעש"ט זמן רב, עד שהאריז"ל הודה לבעש"ט.
הקיץ רבי נחמן משנתו, ותיכף ישב הבעש"ט ואמר: "נחמן! לקחתי אותך לעד, ותעיד עם מי הצדק"... (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 334).
סיפור עמוק הנוגע בנסתרות, וודאי איננו מבינים את עומקו, ובכל זאת אולי נדלה ממנו משהו הנוגע לפרשת השבוע, לפי קטנות השגתנו. על הבעש"ט מסופר (כתר שם טוב, עמ' עב), שאמרו עליו "שזכה לכל הארות והמדרגות שיש לו, הכל מחמת המקוואות שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'. ועוד יותר טוב שהכוח שהוא מניח בתענית, יתן הכוח ההוא בלימוד תורה ותפילה, שיתפלל בכל כוחו וכוונתו ובזה יבוא למדרגה".
יש כאן הדגשה חדשה בעבודת ה'. במצב שיש חטא, אפשר לבוא ולומר: הרי הנשמה היא חלק אלוק' ממעל, וממנה לא בא החטא, נמצא שהחטא בא מהגוף, לפיכך עלינו להילחם בגוף. הדרך להילחם בגוף היא להמעיט מכוחו, וזה על ידי סיגופים ותעניות. דרך זו שמה את הדגש על 'סור מרע'.
אולם, הבעש"ט בא וחידש, שעדיף לשים את הדגש על העלאת האדם. להאמין שאפשר להשיב בתשובה גם את הכוחות הנפולים, וממילא להעלות הכל אל החיוב. הדרך להגיע לכך היא על ידי המקווה.
במקווה, האדם נכנס בכל גופו למים, ואם ישאר כך לתמיד בתוך המים הרי ימות. נמצא, שכשיוצא מהמים הוא נולד לחיים חדשים. ועוד, שהעובר במעי אימו נמצא בתוך מים, וכך האדם הנמצא במי המקווה דומה לעובר, וכשיוצא מהמקווה, הרי הוא כקטן שנולד טהור ונקי מחטא. ("ושם נמתקים בסוד הלידה על ידי המים שבמקווה", כתר שם טוב, עמ' ה).
עניין זה מתאים לגלותו בסוף הגלות, לקראת הגאולה, ולפיכך זכה לגלותו הבעש"ט שבא להטעים את העולם מתורת הגאולה. כי לאורך כל הגלות, אנו עדיין מקולקלים ועלינו להילחם בגוף ובקלקולו, אולם לאחר כל המלחמות וסיגופי הדורות, אנו עולים כבר למצב של טהרה, ובידינו לטבול ולהיטהר במקווה לקראת הגאולה, והעלות את כל הכוחות הנפולים.
זו הסיבה, שהבעש"ט בנה בכך מדרגה נוספת על האריז"ל שקדם לו. ובתחילה נראים הדברים כוויכוח, אך באמת כל אחד דיבר לפי מה שמתאים לדורו, והאריז"ל הודה בסוף לבעש"ט. זו גם הסיבה שהבעש"ט צריך להביא עימו אחד מתלמידיו שיהיה לו לעד, כי התלמיד מבטא את ההמשכיות – דור העתיד, והבעש"ט אומר את דבריו מצד היותו סולל דור הגאולה, דור העתיד.
עניין זה מופיע גם בפרשתנו, פרשת חוקת. הפרשיה הראשונה בפרשתנו, פרשיית פרה אדומה, היא גם הפרשייה האחרונה שנאמרה לבני דור המדבר, בשנים הצמודות ליציאת מצריים. מיד אחריה, התורה קופצת 38 שנה קדימה, ועוסקת כבר בדור הנכנסים לארץ, בתום 40 שנות המדבר. נמצאנו למדים שפרשיית פרה אדומה חותמת את דור המדבר.
עניין זה רומז לעניין בו עסקנו. דור המדבר, דור יוצאי מצריים, שזכה לניסים ונפלאות גדולים, נפל בסוף בחטא המרגלים, וסיים את חייו בגזירת מוות נורא שחתם את תולדותיו. דור זה לא זכה להיכנס לארץ, והוא חותם את חיי עם ישראל בחו"ל במוות. (שמעתי בשם מו"ר הרב יצחק בן שחר שליט"א, שגם הציטוט האחרון המופיע בתורה (במדבר יז, כז-כח) מפיו של דור זה הוא המשפט – "הן גווענו עבדנו, כולנו אבדנו... האם תמנו לגווע"? כך מבטאת התורה את גורלו של דור זה).
אך התורה לא רוצה לחתום את פרק חייו של דור זה בגזירת המוות, לפיכך היא מביאה בסוף תולדותיו את פרשיית הפרה האדומה העוסקת בטהרה מטומאת המוות. הטהרה היא על ידי הזאת מי הפרה, וטבילה במקווה. כך מציינת התורה, שערב הכניסה לארץ, אנו זוכים לשוב ולעלות מכל הנפילות, להיטהר, להיגאל, ולשוב אל ה'.
ויהי רמון, שיתקיים בנו "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם", ומכח טהרה זו נעלה מכל הנפילות, וניגאל במהרה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












