ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. דברים לב' - חמאת בקר.. ואילים בני בשן.. וישמן ישרון ויבעט.. רש"י - בני בשן. שמנים היו. עמוס ד' - שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון.. רש"י - פרות הבשן. נשי השרים והסגנים וי"ת עתירי נכסיא.
ג. שפת אמת חקת תרלה' - לסיחון מלך האמורי כל"ח ולעוג מלך הבשן כל"ח. פי' אא"ז מו"ר ז"ל שנקבעו לדורות שבחים אלו כי הם מתנגדים לבנ"י בעבודת הבורא וסיחון מלך חשבון הוא נגד תפילין ש"ר מקום המחשבה ועוג באדרעי תש"י הכח כו'. אוהב ישראל - אלה הדברים גו' כל ישראל.. דיבר והתודה עבור כל ישראל ופסל על ידי זה שאר דברי חיצונים.. וזה הדבר לא היה יכול.. לעשות עד אחרי הכותו.. בחינת הקליפה הקשה.. בעולם הדיבור והחשבון וזהו מלך האמורי אשר יושב בחשבון, גם סיחון הוא לשון שיחה ודיבור. וגם עוג מלך הבשן. עו"ג הוא מלשון עג עוגה.. בש"ן נוטריקון למפרע נו"ן שערי בינה. היינו הנו"ן שערי טומאה.. וגם היה ערשו ערש ברז"ל, נוטריקון בלהה רחל זלפה לאה. והיה תשע אמות ארכו כי בחינת סטרא אחרא הוא רק תשע ולא עשר.. ולקח מאתם ששים עיר כל חבל ארגוב בסוד ששים גבורים סביב לה. ובזה נתברר ונתלבן ונטהר ונזדכך עולם הדיבור עלמא דחושבנא בחינת מלכותא קדישא..
ד. דברים ג' -ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו.. ויאמר ד' אלי אל תירא אתו.. ונלכד.. ששים עיר.. הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה.. כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים. יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב.. ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה. רש"י - ארץ רפאים. היא אותה שנתתי לאברהם. דברים ב' - רפאים יחשבו אף הם כענקים.. רש"י - רפאים על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות.
ה. בראשית טו' - ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת.. את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני. ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים. ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי. רד"ק - ולא זכר החוי, אולי הוא הרפאים שזכר. בראשית לד' - וירא אתה שכם בן חמור החוי.. יהושע ט' - ויאמר איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב.. רד"ק - מבני חוי היו גבעון.. ובדרש.. שעשו מעשה חויא פי' נחש כלומר שרמו את ישראל כמו הנחש שרמה את חוה. ישעיהו כו' - יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל.
ו. בראשית ב' - ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו. בראשית ג' - ..וידעו כי עירמם הם.. ויעש ד' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם. ב"ר כ' יב' - בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור.. ב"ב קכא: - והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ, שנאמר ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש.. א"ל רבי נחמיה.. זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין.רמב"ן במדבר לב' מא' - יתיחס אל משפחת אמו בעבור שלקח אחוזתו עמהם, כי בדברי הימים (א' ב') מפורש שהוא בן חצרון בן פרץ בן יהודה ואמו בת מכיר בן מנשה.
ז. דברים לג' - ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן. זוהר ויחי רמד: - ת"ח בשעתא דמטי ברכאן לידא דמשה לברכא לכלהו שבטים, חמא לדן דהוה קטיר בחויא, אהדר קטר ליה באריא, הדא הוא דכתיב ולדן אמר דן גור אריה.. מ"ט בגין דיהא שירותא וסופא דד' דגלין קטיר ביהודה דאיהו מלכא כמה דאת אמר גור אריה יהודה.. שמות יז' - ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם. יונתן - וקטיל גוברין מדבית דן דלא הוה עננא מקביל יתהון מן בגלל פולחנא נוכראה די ביניהון. דברים כה' - ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.. רש"י - מכת זנב, חותך מילות וזורק כלפי מעלה.מלכים ב' טו' - ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית המלך את ארגב ואת האריה..
ח. תהלים סח' -הר א-להים הר בשן הר גבננים הר בשן.. אמר א-דני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים. גיטין נז: - אמר רב יהודה אמר שמואל ואיתימא רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא, מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון.. דרש להן הגדול שבהן.. מבשן אשיב, מבין שיני אריה אשיב, ממצולות ים, אלו שטובעין בים. כיון ששמעו ילדות כך, קפצו כולן ונפלו לתוך הים. נשאו ילדים ק"ו..
ט. קובץ ב' יד' –רואים אנו בעין, איך כל נשמה ישראלית חוצה היא בעז חילה את הים הגדול של תהום התוהו, וכל הגלים של המים הזידונים שהיא צוללת בהם, והיא שוחה בכל כח הפנימי שלה.. מתאמצת לבוא אל החוף העליון, אל מקום אור א-ל א-להי ישראל, מקום האושר הגדול.. וזיו השכינה, שמרוב אור נגהה, מאירים גם בכל הליכות חיי הבשר והמעשה, המדינה והממלכה, חיים אחרים, טיפוסיים, מיוחדים לישראל, שאור קודש פרוש עליהם, וגם גנוז במעמקיהם. גם כל הנשמות הנראות כטבועות במעמקי תהום גלי ים זועף, כל נשמות פושעי ישראל היותר נפולים, כולם באין נידח הינם שואפים והולכים, שוחים וזורמים, צועקים ממעמקי ים לגיבורי כח, צדיקי עולם, לבוא לעזרתם, לזרוק להם עיגולי הצלה, חבל לאחוז. ומלאי רחמים הם צדיקים איתני עולם, עבדי ד'.. והינם זורקים להם ברוב חמלה אמצעי הצלה והגנה, ומזון כדי העמדת החיים.. גם כל ניצוץ חיים פזור.. באיזה אופן שנדחה, בשגגה או בזדון, בפשע או במרי מלא מרורות, אור עליון, אור חסד לאברהם, על הכל פרוש, ובתוך הכל נוקב ויורד. ותהום אשר יחשוב לבלע רכוש עליון, רכוש קודש זה, מוכרח הוא להקיא את הקודש, ואת כל המתייחס לו, גם באופן היותר רחוק. חיל בלע ויקיאנו, מבטנו יורישנו א-ל. אשרי העם שככה לו, אשרי שא-ל יעקב בעזרו, שברו על ד' א-להיו. אמר ד' מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים.

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך ללמוד גמרא?

איך נהנים כשעובדים קשה?

להתיחס בכבוד

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אנחנו קודש למענך

דיני פרשת זכור
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.















