ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בענין זה אומרת הגמרא (ראש השנה טז, ע"ב) "אמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר 'כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'". כותב רש"י בשם המדרש: "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר, אמר להם, (בזו) השעה, (הוא) צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם 'באשר הוא שם', איני דן את העולם אלא בשעתו".
וידוע השאלה, מה שונה דינו של בן סורר ומורה שנענש על פי סופו בעתיד, מישמעאל בנו של אברהם אבינו, שהקב"ה דן אותו לפי נקודת זמן העכשווית ולפי מעשיו באותה שעה, ובשל כך הצילו.
וראיתי תשובה נפלאה מהרב הקדוש רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א (מובא בספר 'תנא דבי רבי אלעזר'), שכותב שיש הבדל מהותי ויסודי בין המקרה של ישמעאל לבין דינו של בן סורר ומורה.
ישמעאל גדל בביתו של אברהם אבינו שהוא סמל למידות טובות, חסד והכנסת אורחים. וראיה אחת לכך היא, שכשאברהם שלח את עבדו אליעזר לחפש אישה לבנו יצחק, ציווה עליו לקחת אישה רק מחרן ולא מבנות כנען.
והסיבה היא, שיש הבדל בינהם: אנשי חרן היו עובדי עבודה זרה, ואילו אנשי כנען היו בעלי מידות מושחתות.
עבודה זרה שייכת לדעה ואמונה על החיים, כלומר, אדם מאמין בדבר מסוים וברגע שתוכיח לו אחרת הוא יעזוב את האמונה השקרית וידבק באמת. ואילו מידות מושחתות הן דבר שנשרש בעצמיות של האדם, הן היסוד והטבע שלו וקשה מאד לשנותן.
וכך דינו של בן סורר ומורה. בן סורר ומורה נולד מנישואים של אדם שיצא למלחמה, ראה אשת יפת תואר, חשק בה ולקחה לו לאישה. נישואים אלה, מיסודם, מבוססים על תאוותנות ויצריות, כפי שכותב רש"י בתחילת פרשתנו: "ולקחת לך לאשה- לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".
בן סורר ומורה, נולד לבית ללא מידות טובות, וספג אווירה נהנתנית בטבע שלו. הוא גדל בבית שמושתת על יופי חיצוני ושקרי, והחינוך הזה נצרב בתוכו.
הלימוד שבן סורר ומורה קיבל מהוריו הוא שהמידות ודרך ארץ הם לא עיקר ויסוד הבית ולא בדרגה ובמעלה ראשונה, ומפני שכך, יצא הוא להיות זולל וסובא, מפני שדרכם של ילדים לחקות את הוריהם.
ולכן אומר רבי אלעזר אבוחצירא, מכיוון שישמעאל ראה דוגמא טובה למידות טובות מאביו, יש סיכוי ותקווה שבעתיד ישתנה, ובאמת חז"ל כותבים (רש"י בראשית כה, ט, בשם המדרש) שישמעאל עשה תשובה.
ומנגד, חז"ל אמרו על בן סורר ומורה עדיף שימות זכאי ולא חייב, מפני שבמהות וביסוד שלו הוא רקוב ומקולקל וקרוב לוודאי שלא ישנה את עצמו.
עוד בפרשתנו אומרת התורה, שהסיבה שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' היא: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך".
ושואל הרב הקדוש רבי אהרון מפינסק קארלין זיע"א (ספר 'ארחות אהרן', שער בין אדם לחבירו), מדוע תלתה התורה הקדושה שני טעמים אלו כאילו הם שווים בחומרתם, הרי סיבת הדבר ש'לא קדמו אתכם בלחם ובמים' היא חוסר נימוסים, ואילו 'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור' הוא עוון גדול שזממו להרוג, להשמיד ולאבד את כלל ישראל. ובנוסף, מדוע הקדימה התורה את הטעם הראשון לשני.
ועונה: "והנראה לומר בזה, שהתורה הקדושה באה ללמדנו בכאן הענין של מידות טובות והכרת הטוב. כי עמון ומואב צאצאי לוט המה, ולוט ניצל על ידי אברהם אבינו משבי המלאכים, והיה מן הראוי שעמון ומואב יבואו להכיר טובה לצאצאיו של אברהם אבינו".
וממשיך: "אכן זה שלא הכירו להם טובה לישראל חמור כל כך בעיני ה' יתברך, עד שהקדימה התורה הענין של חוסר הכרת הטוב לענין שכירת בלעם בן בעור. ללמדנו עד היכן מגעת חשיבות הכרת הטוב ומידות טובות. כי כאשר אין לאדם מידות טובות הריהו יותר חמור מ'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור'. והדברים נוקבים עד למאוד, וממנו תקיש אל כל שאר עניני המידות לדעת גודל חשיבות העבודה בהם".
אנחנו נמצאים בתוך ימי אלול, שהם ימי תשובה והתעלות, ובהם האדם עלול להיות מרוכז בעיקר ב"אני לדודי ודודי לי"- אדם למקום. זוהי מעלה גדולה לאין ערוך, אך בנוסף לכך צריך לזכור את החשיבות של תשובה ותיקון מידות ועניינים של בין אדם לחברו.
ועל כך כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול): "הנה אנו עומדים בימים אשר עבודתנו הוא להכין עצמנו עבור היום שהמלך יושב על כסא דין שהוא ראש השנה, וכפי שכתב רבינו יונה כי ביום הזה הקב"ה דן על המידות של האדם. היינו, שהאדם נידון בראש השנה לא רק על המעשים החיצוניים וההתנהגות שבו, אלא על אף המידות הטמונים בתוך לבבו".
לסיום, נביא זווית אחרת לרעיון של 'באשר הוא שם', וגם היא קשורה לחודש אלול ולימים הנוראים.
פעמים רבות, כשאדם בא לעשות תשובה ולדבר דיבורי תפילה, תשובה וחרטה, יצר הרע משחיל לו מחשבות של ייאוש 'על שם סופו': "אולי כרגע אתה יכול לעשות טוב, אבל 'מה יהיה בסופך', ומי ערב לך שזה יחזיק לך מעמד בעתיד". ובגלל מחשבות כאלו האדם מתרפה במלאכת שמים, ומוותר מראש על מה שכן היה יכול לעשות טוב בהווה הקיים.
והתשובה היא "באשר הוא שם", וזה לשון קודשו של רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חדש, ד):
"וַאֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן נִלְכָּד בְּמַה שֶּׁנִּלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ בִּבְחִירָתוֹ שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ גַּם בִּמְקוֹמוֹ הַנָּמוּךְ 'בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם' לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן, אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ תָּמִיד לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', וְכַוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר בְּעָלְמָא, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יְרַחֵם עָלָיו ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִתְקַבְּצוּ כָּל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד יָמִים וְשָׁנִים אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה".

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך עושים קידוש?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כיצד מתחזקים באהבת ישראל?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

אחדות זו מעבדה של בירורים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















