ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אייר ה'תשנ"ז
שאלה
בא אלי אחד מחשובי הקהל להזמינני למסיבת "תנאים" של נכדו וארוסתו. המסיבה תערך בעוד כשבוע ברוב עם ובפאר לפי כבוד המשפחה. כבר נשלחו הזמנות בכתב לאירוע. הוא בא גם לקבל את ברכתי ולבקשני לקבל את בני הזוג לצורך רישומם לנישואין.
תוך כדי בירור יחוסי הצדדים במסגרת הרישום לנישואין התברר לי כי החתן הכהן מבקש לשאת את כלתו שאמה יהודיה אבל אביה אינו יהודי, כנראה.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
365 - פינוי מקבר לקבר באותו בית-הקברות, לאחר טעות בקבורה
366 - בת ישראלית מנכרי ונישואיה לכהן
367 - אמירת "יזכור" על בן או בת, במקום שיש הורים
טען עוד
לשברון הלב של ההורים מצטרפת מצד אחד תום ליבם של בני הזוג שלא היו מודעים לבעיה ונחישותם שלא לבטל את השידוך שכבר התפרסם ברוב עם עם האירוסין וגם בגלל הקשר הנפשי העמוק שכבר נוצר בין בני הזוג.
האם ניתן לראות מצב זה כ"דיעבד" אע"פ שעדיין לא נשאה ולסמוך על הדעות שאם כבר נתארסו ניתן לפסוק לקולא בהסתמך על ספק ספיקא כמבואר בדברי האחרונים.
תודה על תשובתכם המהירה כיון שאם אלך למסיבה הרי זו כהתחייבות לחתנם ואם לא אלך יהיה זה בבחינת הכרזה והודעה לציבור כי הם אסורים זה על זה.
תשובה
אמנם יש מגדולי הפוסקים שצידדו להקל בנדון כמו זה כשעת דחק גדול כמתואר בשאלה.
בעל "הדבר יהושע" 1 סמך במקום "קצת עיגון" על ספק ספיקא - ספק הלכה כרמב"ם וספק אם הכהן אכן כהן הוא. ולכן, במקום שכבר נשתדכו לפני זמן רב, ואם ייפרדו, יש חשש שלא ימצאו זיווג אחר, הקל הלכה למעשה. ויש שניסו לבנות - ע"פ "אבני נזר" 2 - את הספק ספיקא על הדעה שניתן לצרף את הספק, שמא הלכה כרמב"ם 3 , כאשר אין ידוע בודאות שהאב אינו יהודי.
הרב נחום אליעזר רבינוביץ 4 הסתמך על "ספק ספיקא" בצירוף סברתו של "חתם סופר" 5 "הכא שכבר נתקשרה בקישור שידוכין וקנסות וחרמות, וגדולה בושה, הוה כאי אפשר בענין אחר".
המקרה המתואר בשאלתך אכן דומה לפסקים הנזכרים לעיל, שהרי האירוסין כבר נתפרסמו, ובני הזוג קשורים זה לזה בקשר נפשי עמוק, ובשעת הדחק ניתן להגדיר מצב זה כבדיעבד. אמנם גם הרב רבינוביץ 4 לא התיר אלא אם כן יצטרפו לדעתו שני רבנים נוספים, וכן ראוי לנהוג גם במקרה זה 6 .
וראוי לעיין גם בתשובתנו שו"ת "במראה הבזק" ח"ב 7 , שם פסק מרן הגר"ש ישראלי לאסור במקרה קרוב, אבל שונה.
^ 1. חלק אבן העזר (סי' ח).
^ 2. חלק אבן העזר (סי' טז).
^ 3. עיין ב"אוצר הפוסקים" (סי' ד ס"ק עא אות יג).
^ 4. "ברקאי" (חוברת ה, עמודים 23-20).
^ 5. אבן העזר (סי' ח).
^ 6. כאשר מדובר בזוג שיש חשש, כי ילכו בדרכים אחרות, דהיינו להינשא בנישואין אזרחיים או רפורמיים, משום שלא ישמעו לנו להיפרד, ייתכן שיש מקום לחתן אותם גם כדי להציל אותם מאיסורים חמורים יותר - לשיטות שבנדון דידן האיסור הוא מדרבנן - כגון איסור "לא תהיה קדשה" וביטול מצוות עשה "כי יקח איש אשה" לדעת הרמב"ם, ואיסור נידה וחשש שמא יידחו לגמרי מהיהדות, אם לא נטפל בהם, כעין מה שכתוב ברמב"ם בשו"ת "פאר הדור" (סי' קלו). ועיין ב"אוצר הפוסקים" אבן העזר (סי' יא אות ס ואילך) דיון בשיקולים כעין אלה.
ב"יביע אומר" (חלק ז אבן העזר, סי' ט) התיר, על סמך המובא בספר חסידים (הוצאת "מקיצי נרדמים" סוף סי' תרל) בדבר כהני זמנינו, אבל אי-אפשר לסמוך על היתרו זה, כי שם הנסיבות היו שונות.
^ 7. תשובה קז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
