ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ובתורה על הפסוק אני אעביר כל טובי על פניך מפרש רש"י: "הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה וקראתי בשם ד' לפניך ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים ".
וצריך להבין איך התפילה הזו קריאת י"ג מידות פועלת. וביאור הדבר כאשר עם ישראל מזכיר בפיו את מדות הרחמים הוא מגלה אותם במחשבתו ובפיו הוא ממשיך אותם לעולם. הידיעה ההכרה שהנהגת ד' היא ברחמים גדולים כבר פועלת וממשיכה אותם להתגלות בעולם.
אכן יש בזה מדרגה נוספת. ההכרה שהקב"ה מדותיו מדות רחמים פועלת על ישראל לנהוג ברחמים. וכאשר ישראל נוהגים במדות אלו והולכים בדרכו של הקב"ה הם ממשיכים עליהם רחמים מדה כנגד מדה. וכדברי הגמ' בר"ה י"ז "אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" כלומר מדה כנגד מדה, אתה סולח לפוגעים בך גם הקב"ה סולח לך.
ויש עוד מדרגה בהבנת הופעת המדות האלוקיות. האדם נברא בצלם אלקים אדם נברא בדמות אלוקים ככתוב "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו". "בדמות אלוקים עשה אותו" וגם על זה אפשר לומר אלולי מקרא כתוב א"א לאומרו. אל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. איך אפשר לומר שיש איזה דמיון כל שהוא בין הקב"ה שהוא רם ונשא מעל כל גבול לבין האדם. אלמלא מקרא כתוב שאדם נברא בצלם אלקים א"א לאמרו. הקב"ה אומר אדם מישראל יש בו צלם אלקים, כביכול. וזה אומר שענינו ללכת בדרכי ד' ולהדמות כביכול לו. כאילו להסתכל על העולם במבט אלקי. כלומר כמו שהקב"ה מתנהג עם בריותיו גם האדם עליו להתנהג עם הבריות.
רבי משה קורדוברו כותב בספר תומר דבורה, אדם נברא בצלם אלקים ובדמותו ועליו להדמות לקונו בהתנהגותו שלא לכזב הצורה. לכן עליו לנהוג בדרכי ד' בי"ג מדותיו. אלו י"ג מדות הנזכרות בהנביא מיכה. הראשונה מי א-ל כמוך לנהוג כמו רבש"ע שהקב"ה נותן לאדם את כוחות החיים בכל רגע הקב"ה מחיה את כולם והנה האדם באותם הכוחות שהקב"ה נותן לו באותו רגע הוא עובר על רצון ד'. והקב"ה סובל ואינו נוטל ממנו את הכוחות וממתין שאדם ישוב. מכאן לגודל הסבלנות שאדם צריך לסבול אם חברו פוגע בו. ואולי ניתן ללמוד לאבא שנותן לבנו כסף והוא משתמש בו נגד רצון האב והאב צריך ללמוד לסבול כמו שנוהג הקב"ה.
מדה שניה נושא עון אדם חוטא בורא משחית העון מכביד כי העון מסתיר את ההופעה האלוקית עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. העון כבד והקב"ה כביכול נושא אותו עליו ולא מעניש מיד את החוטא ובזה מסתלק המשחית. אלא הקב"ה נושא עון וזה מה שאמר קין גדול עוונו מנשוא? האם הקב"ה לא יכול לשאת עווני. ואדם צריך ללכת בדרכי ד'. פגע בו אדם אחר וזה מכביד עליו עליו לשאת את כובד את הפגיעה עד אשר ישוב האדם הפוגע ויתקן מה שעשה לו.
מדה שלישית עובר על פשע הקב"ה בעצמו כביכול רוחץ העון ככתוב אם רחץ ד' את צואת בנות ציון וכן וזרקתי עליכם מים טהורים. והיינו עובר על פשע שולח מימי רחצה ורוחץ הפשע. וכדמות הזה צריך באדם לתקן בעצמו מה שחטא לו חברו. כלומר להתעלות למדרגה עליונה כמו אבא שרוחץ את ילדיו הקטנים שהתלכלכו. כך אדם צריך להתרומם לעומת מי שפגע בו ולכלך אותו ואת עצמו, ולמנקות בעצמו את הלכלוך שעשה חברו.
מדה רביעית לשארית נחלתו. ישראל שאר בשר כלומר קרובים להקב"ה.בת זוג של הקב"ה, ישראל עם קרובו. ואומר הקב"ה אם אני מעניש אותם את עצמי אני מעניש בכל צרתם לו צר. כך ישראל שאר בשר אלו עם אלו כל הנשמות כלולות יחד ולכך אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה וכל זה מפני כלולתם. ולכן הנמנה על עשרה ראשונים בביהכנ"ס אפילו מאה באים אחריו נוטל שכר כולם. וכן מטעם זה ערבים זל"ז וכשחוטא אחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחברו בו. ומצד החלק ההוא חברו ערב עליו. ולכן צריך להיות חפץ בטובת חברו ועינו טובה על חברו וכבודו חביב עליו כשלו ולכן נצטוו ואהבת לרעך כמוך ולא ידבר בגנותו כלל כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותינו ולא בצערינו מטעם הקרבה. אם חברו בצער זה צערו ואם חברו בטוב הוא באותה טובה.
לאמר בעל תומר דבורה מלמד אותנו זה שאדם נברא בצלם אלקים מלמד שענינו להדמות לבראו ולנהוג כמו שהקב"ה נוהג. בהנהגה זו האדם ממשיך את המדות האלוקיות לעולם לא רק על מנת שהקב"ה ינהג בו מדה כנגד מדה וישלם לו תשלום על הנהגתו תשלום תואם את הנהגתו. אלא זה עינינו של האדם לנהוג במידותיו של הקב"ה ואז הנהגה האלקית מופיעה על ידו לא רק במחשבתו ובדיבוריו אלא בפועל בהנהגתו וכך הוא ממשיך טובה אלקית לעולם. כלומר, ענין המדות אינו רק הזכרה המדות וההליכה במדות כעצה איך אדם ינצל מיום הדין. אלא זו מהותו של האדם להיות כאלקים כביכול בהנהגתו. וממילא כמובן ימשך שפע לעולם.
מצד אחד התביעה להיות הולך בדרכי ד' נראת בלתי אפשרית מי יכול להתנהג כך. מאידך א"א שלא להיות במדרגה זו שהרי זה הצלם והדמות של האדם.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
משמעות המילים והדיבור שלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
