ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- שבת שובה
וזה כל מגמתו של האדם מישראל להיות רוחני להדמות להקב"ה ללכת בדרכיו. ככתוב "את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו." אין לבאר את הכוונה ללכת בדרכיו, ללכת בדרך שהוא מכוון אותנו. אין הכוונה ללכת בדרכיו בדרך שהוא מנהיג אותנו ומדגים לנו איך צריך ללכת כמורה שמדגים לתלמידיו איך להתנהג והמורה במקום אחר גבוה שלא שייך להנהגה זו. אלא ללכת בדרכיו במדותיו של הקב"ה בעצמו כביכול מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא קדוש אף אתה קדוש. כמובן הקב"ה בעצמו בלתי מושג, הוא מעל מדות והנהגות אין אנו משיגים את מציאותו, הוא רבש"ע לעילא לעילא מכל השגה. אנו משיגים את התגלותו העליונה אלינו. הקב"ה מתגלה במדותיו, הקב"ה מתגלה בתורה. ועליה אמרו חכמים אנכי ד' אלקיך, אנכי, נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית. אני נפשי כתבתי נתתי. התורה היא נפשי היא רבש"ע היא רצונו הוא תורה. והוא נתן לנו את עצמו כביכול, את התנהגותו. וזה הפרוש ללכת בדרכיו. בדרכיו של הקב"ה עצמו ולשמור חוקיו. חוקים שהוא מקיים והמצות והמשפטים שהוא מקיים. הוא הקב"ה תורה, הוא מצוות, הוא מלביש ערומים – את האדם הראשון הוא מבקר חולים - את אברהם אבינו. וזו מגמתו של אדם מישראל להדמות להקב"ה להתנהג כמו שהקב"ה מתנהג. אדם נברא בצלם אלקים ועליו להתנהג באופן שיגלה את צלם אלקי שבתוכו.
הצלם האלקי שבאדם הוא כח הבחירה, כח הרצון. בזה האדם דומה לאלקים. הקב"ה חופשי ברצונו מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ואת כח הבחירה החופשית לחלוטין נתן באדם. באדם יש נצוץ מהרצון האלקי - חופש הבחירה. אמנם הקב"ה כל מה שהוא רוצה מתקיים. היכולת האלקית קשורה ברצונו כל מה שהוא רוצה הוא יכול לעשות. הוא נעשה. לאדם יש רק כח בחירה יכולת לרצות. אין אדם יכול לבצע כל מה שהוא רוצה. ההוצאה לפועל של רצונו אינה בידו. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אדם רוצה לעסוק בתורה, להבין את התורה הרצון בידו. אבל החכמה אינה בידו היא ביד ד' וכן הגבורה וכן העושר. ועל כן נאמר, אל יתהלל החכם בחכמתו ועל יתהלל הגיבור בגבורתו ואל יתהלל העשיר בעושרו... כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'. לאמר, ביד האדם כח הרצון זה בידו. אבל להוציא לפועל את רצונו זה ביד ד'. ונמצא כל מה שמוטל על האדם הוא לרצות טוב. וזה בידו בכל עת ובכל רגע. אומר מרן הרב כאשר מתברר לאדם היסוד הזה, שאינו צריך אלא לאמץ את רצונו לטוב הוא מסולק מכל עצבות, ומוצא את עצמו מלא חדוה, וממשיך הרב במוסר הקודש עמוד ק"ה איך לא יהיה האדם מלא תמיד עוז וחדוה אם טובת הטובות עושר העשירות הצלחת ההצלחות מסור ונתון בידו. כלומר לרצות טוב. וממשיך הרב - המחשבה שהאושר תלוי במה שחוץ ליכולתו וכו' וחוץ לרצונו, מחשבת פיגול, רשעות וסכלות היא מרופדת. כלומר המחשבה שהאושר תלוי בהישגים, בהצלחות מחשבת פיגול. כי זה לא תלוי בו, זה לא בידו וכל עינינו למלא את מה שבידו וזה הרצון הטוב. ועל כן אומר הרב ישרי לב שמחים תמיד.
גם באורות התשובה בפרק ט' סע' א' אומר הרב הטוב האמיתי של ההצלחה הגמורה אינה תלויה כי אם באדם עצמו ולא בשום תנאי חצוני והוא הרצון הטוב. והצלחה זו היא האושר הגדול מכל אוצרות וסגולות... ותורה זו שכל שאלות העולמים תלויות רק ברצון הטוב מתפשטת בעולם ע"י מארי דתיבותא בעלי תשובה. שתוכן התשובה משאת נפשם התדירה אלה דברי הרב. ביאור דברי הרב – גם אם אדם אינו מצליח להוציא את רצונו הטוב אל הפועל בגלל מניעות שאינם תלויות בו הוא צריך להיות מאושר כי כל ענינו הוא לבחור בטוב לכוון את רצונו לטוב. ואפשר להוסיף שגם אם המניעות הם בתוכו בגלל שהוא התרגל לחטא וההרגל השתרש בו וכעת אינו רוצה לחטוא אבל אינו יכול בבת אחת לעקור את הרגליו הרעים, עליו לראות גם את המניעות שבתוכו כאילו אינם בידו וכיון שהוא שב בתשובה ורוצה רק לעשות טוב, אשריו והשמחה צריכה למלא את לבו על רצונו הטוב. ואם יחזיק ברצונו הטוב ויחזקו בסופו של דבר יתגבר על ההרגלים הרעים ויוכל לעשות רק טוב.
כאשר רצון האדם פונה אל הטוב מופיע הצלם האלקי שבאדם מתוך מקורו האלקי, מתוך הרצון האלקי. הטוב האלקי מתגלה ברצונו וככל שהרצון הטוב משתלם ומתגדל ואדם עושה את רצונו כרצון ד', רצון ד' מופיע ברצונו. ורצון ד' הוא רצון פועל, נמצא שרצונו שנעשה רצון ד' נעשה רצון פועל, ועל זה אמרו צדיק גוזר והקב"ה מקיים. ותגזר אומר ויקם לך. והרב אומר עוד יתגלה בעולם גודל ערך הכח של רצון האדם. ומדרגתו במציאות כמה היא מכרעת על ידי רזי תורה. וגילוי זה יהיה הכתר של כל המדע כולו ויבוקש מכל העולם בישראל. מוסר הקודש עמוד פ'.
אנו יודעים שקיומו של העולם תלוי בקיומה של תורה ושכלולו של העולם תלוי בשכלולה של הופעת התורה. אמרו חז"ל יום השישי תלה הקב"ה את מעשה בראשית בשישי בסיון אם יקבלו ישראל את התורה, התורה היא מקיימת את העולם. כאן מלמד אותנו הרב העמקה נוספת. העיקר הוא הרצון הטוב והוא נמשך מרצונו ית' וככל שהוא יתעצם בטוב, יתעצם במקורו, הוא יפעל ועוד יתגלה שכל מה שמחדש המדע הכל מתחיל מהרצון הטוב, הוא שורש כל ההופעות. הוא הכתר.
עוד אומר הרב שם במוסר הקודש עמוד מ"ז – יודע לכל טוהר הרצון וחוסנו בנטותו לסוד אלוה זה יהיה ראש מגדלי התרבות העתידה...
מכאן כוחה של התשובה. כשאדם שב בתשובה ובוחר בטוב ורצונו משתנה ואינו רוצה לחטוא, החטאים מנוגדים לרצונו, מיד הוא מתנתק מחטאיו כאילו נעשו בניגוד לרצונו והאחריות על מעשיו מסתלקת. כי הוא אחראי רק על רצונו והוא אינו רוצה בהם. כלומר מתברר למפרע שהחטא היה בטעות זה לא מה שהוא רוצה זה לא היה רצונו האמיתי. וכאמור כיון שביד אדם רק הרצון ולא ההוצאה לפועל זה כבר בידי שמים. נמצא שכאשר הרצון מתברר, ומתברר שזה לא רצונו אין לו קשר עם המעשים, גם אם אלו מעשים שמעוות לא יכול לתקון. הוא הוליד ממזר, ואיך אפשר לתקן את החטא בפועל אבל כיון שהחטא היה רק ברצונו כל עוד שלא השתנה רצונו הוא היה אחראי על החטא. אך ברגע שרצונו השתנה ואין זה רצונו הוא מתנתק מהמעשה כאילו נעשה שלא ברצונו באונס בעל כרחו. כאילו נעשה מאליו ולא הוא עשה זאת.
ביום הכפורים שאדם שובת מצרכי הגוף ומתעלה לעולם רוחני לעולם פנימי מתגלה הרצון האמיתי של האדם הרצון לטוב זה יום של כפרה, של טהרה. הרצון הפנימי נפגש עם מקורו, עם הרצון האלקי והאדם נטהר ומתכפר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו". והצד של הכהונה הגדולה שבתוך האדם החלק העליון שבו הרצון הטוב עומד נוכח ד' בלי מחיצות. וכך הדבר מתבטא בעבודת הכהן הגדול הנכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים ביום הכפורים. וזה קורה אצל כל יחיד ויחיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
