ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- שבת שובה
וזה כל מגמתו של האדם מישראל להיות רוחני להדמות להקב"ה ללכת בדרכיו. ככתוב "את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו." אין לבאר את הכוונה ללכת בדרכיו, ללכת בדרך שהוא מכוון אותנו. אין הכוונה ללכת בדרכיו בדרך שהוא מנהיג אותנו ומדגים לנו איך צריך ללכת כמורה שמדגים לתלמידיו איך להתנהג והמורה במקום אחר גבוה שלא שייך להנהגה זו. אלא ללכת בדרכיו במדותיו של הקב"ה בעצמו כביכול מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא קדוש אף אתה קדוש. כמובן הקב"ה בעצמו בלתי מושג, הוא מעל מדות והנהגות אין אנו משיגים את מציאותו, הוא רבש"ע לעילא לעילא מכל השגה. אנו משיגים את התגלותו העליונה אלינו. הקב"ה מתגלה במדותיו, הקב"ה מתגלה בתורה. ועליה אמרו חכמים אנכי ד' אלקיך, אנכי, נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית. אני נפשי כתבתי נתתי. התורה היא נפשי היא רבש"ע היא רצונו הוא תורה. והוא נתן לנו את עצמו כביכול, את התנהגותו. וזה הפרוש ללכת בדרכיו. בדרכיו של הקב"ה עצמו ולשמור חוקיו. חוקים שהוא מקיים והמצות והמשפטים שהוא מקיים. הוא הקב"ה תורה, הוא מצוות, הוא מלביש ערומים – את האדם הראשון הוא מבקר חולים - את אברהם אבינו. וזו מגמתו של אדם מישראל להדמות להקב"ה להתנהג כמו שהקב"ה מתנהג. אדם נברא בצלם אלקים ועליו להתנהג באופן שיגלה את צלם אלקי שבתוכו.
הצלם האלקי שבאדם הוא כח הבחירה, כח הרצון. בזה האדם דומה לאלקים. הקב"ה חופשי ברצונו מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ואת כח הבחירה החופשית לחלוטין נתן באדם. באדם יש נצוץ מהרצון האלקי - חופש הבחירה. אמנם הקב"ה כל מה שהוא רוצה מתקיים. היכולת האלקית קשורה ברצונו כל מה שהוא רוצה הוא יכול לעשות. הוא נעשה. לאדם יש רק כח בחירה יכולת לרצות. אין אדם יכול לבצע כל מה שהוא רוצה. ההוצאה לפועל של רצונו אינה בידו. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אדם רוצה לעסוק בתורה, להבין את התורה הרצון בידו. אבל החכמה אינה בידו היא ביד ד' וכן הגבורה וכן העושר. ועל כן נאמר, אל יתהלל החכם בחכמתו ועל יתהלל הגיבור בגבורתו ואל יתהלל העשיר בעושרו... כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'. לאמר, ביד האדם כח הרצון זה בידו. אבל להוציא לפועל את רצונו זה ביד ד'. ונמצא כל מה שמוטל על האדם הוא לרצות טוב. וזה בידו בכל עת ובכל רגע. אומר מרן הרב כאשר מתברר לאדם היסוד הזה, שאינו צריך אלא לאמץ את רצונו לטוב הוא מסולק מכל עצבות, ומוצא את עצמו מלא חדוה, וממשיך הרב במוסר הקודש עמוד ק"ה איך לא יהיה האדם מלא תמיד עוז וחדוה אם טובת הטובות עושר העשירות הצלחת ההצלחות מסור ונתון בידו. כלומר לרצות טוב. וממשיך הרב - המחשבה שהאושר תלוי במה שחוץ ליכולתו וכו' וחוץ לרצונו, מחשבת פיגול, רשעות וסכלות היא מרופדת. כלומר המחשבה שהאושר תלוי בהישגים, בהצלחות מחשבת פיגול. כי זה לא תלוי בו, זה לא בידו וכל עינינו למלא את מה שבידו וזה הרצון הטוב. ועל כן אומר הרב ישרי לב שמחים תמיד.
גם באורות התשובה בפרק ט' סע' א' אומר הרב הטוב האמיתי של ההצלחה הגמורה אינה תלויה כי אם באדם עצמו ולא בשום תנאי חצוני והוא הרצון הטוב. והצלחה זו היא האושר הגדול מכל אוצרות וסגולות... ותורה זו שכל שאלות העולמים תלויות רק ברצון הטוב מתפשטת בעולם ע"י מארי דתיבותא בעלי תשובה. שתוכן התשובה משאת נפשם התדירה אלה דברי הרב. ביאור דברי הרב – גם אם אדם אינו מצליח להוציא את רצונו הטוב אל הפועל בגלל מניעות שאינם תלויות בו הוא צריך להיות מאושר כי כל ענינו הוא לבחור בטוב לכוון את רצונו לטוב. ואפשר להוסיף שגם אם המניעות הם בתוכו בגלל שהוא התרגל לחטא וההרגל השתרש בו וכעת אינו רוצה לחטוא אבל אינו יכול בבת אחת לעקור את הרגליו הרעים, עליו לראות גם את המניעות שבתוכו כאילו אינם בידו וכיון שהוא שב בתשובה ורוצה רק לעשות טוב, אשריו והשמחה צריכה למלא את לבו על רצונו הטוב. ואם יחזיק ברצונו הטוב ויחזקו בסופו של דבר יתגבר על ההרגלים הרעים ויוכל לעשות רק טוב.
כאשר רצון האדם פונה אל הטוב מופיע הצלם האלקי שבאדם מתוך מקורו האלקי, מתוך הרצון האלקי. הטוב האלקי מתגלה ברצונו וככל שהרצון הטוב משתלם ומתגדל ואדם עושה את רצונו כרצון ד', רצון ד' מופיע ברצונו. ורצון ד' הוא רצון פועל, נמצא שרצונו שנעשה רצון ד' נעשה רצון פועל, ועל זה אמרו צדיק גוזר והקב"ה מקיים. ותגזר אומר ויקם לך. והרב אומר עוד יתגלה בעולם גודל ערך הכח של רצון האדם. ומדרגתו במציאות כמה היא מכרעת על ידי רזי תורה. וגילוי זה יהיה הכתר של כל המדע כולו ויבוקש מכל העולם בישראל. מוסר הקודש עמוד פ'.
אנו יודעים שקיומו של העולם תלוי בקיומה של תורה ושכלולו של העולם תלוי בשכלולה של הופעת התורה. אמרו חז"ל יום השישי תלה הקב"ה את מעשה בראשית בשישי בסיון אם יקבלו ישראל את התורה, התורה היא מקיימת את העולם. כאן מלמד אותנו הרב העמקה נוספת. העיקר הוא הרצון הטוב והוא נמשך מרצונו ית' וככל שהוא יתעצם בטוב, יתעצם במקורו, הוא יפעל ועוד יתגלה שכל מה שמחדש המדע הכל מתחיל מהרצון הטוב, הוא שורש כל ההופעות. הוא הכתר.
עוד אומר הרב שם במוסר הקודש עמוד מ"ז – יודע לכל טוהר הרצון וחוסנו בנטותו לסוד אלוה זה יהיה ראש מגדלי התרבות העתידה...
מכאן כוחה של התשובה. כשאדם שב בתשובה ובוחר בטוב ורצונו משתנה ואינו רוצה לחטוא, החטאים מנוגדים לרצונו, מיד הוא מתנתק מחטאיו כאילו נעשו בניגוד לרצונו והאחריות על מעשיו מסתלקת. כי הוא אחראי רק על רצונו והוא אינו רוצה בהם. כלומר מתברר למפרע שהחטא היה בטעות זה לא מה שהוא רוצה זה לא היה רצונו האמיתי. וכאמור כיון שביד אדם רק הרצון ולא ההוצאה לפועל זה כבר בידי שמים. נמצא שכאשר הרצון מתברר, ומתברר שזה לא רצונו אין לו קשר עם המעשים, גם אם אלו מעשים שמעוות לא יכול לתקון. הוא הוליד ממזר, ואיך אפשר לתקן את החטא בפועל אבל כיון שהחטא היה רק ברצונו כל עוד שלא השתנה רצונו הוא היה אחראי על החטא. אך ברגע שרצונו השתנה ואין זה רצונו הוא מתנתק מהמעשה כאילו נעשה שלא ברצונו באונס בעל כרחו. כאילו נעשה מאליו ולא הוא עשה זאת.
ביום הכפורים שאדם שובת מצרכי הגוף ומתעלה לעולם רוחני לעולם פנימי מתגלה הרצון האמיתי של האדם הרצון לטוב זה יום של כפרה, של טהרה. הרצון הפנימי נפגש עם מקורו, עם הרצון האלקי והאדם נטהר ומתכפר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו". והצד של הכהונה הגדולה שבתוך האדם החלק העליון שבו הרצון הטוב עומד נוכח ד' בלי מחיצות. וכך הדבר מתבטא בעבודת הכהן הגדול הנכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים ביום הכפורים. וזה קורה אצל כל יחיד ויחיד.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














